ברנרדו ברטולוצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כוכב של ברנרדו ברטולוצ'י בשדרת הכוכבים של הוליווד

ברנרדו ברטולוצ'י (באיטלקית: Bernardo Bertolucci; נולד ב-16 במרץ 1940), במאי קולנוע איטלקי, זוכה פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ופרס גלובוס הזהב.

נולד בפארמה, איטליה. למד ספרות מודרנית באוניברסיטת רומא. בגיל 24 כבר ביסס את מקומו בחזית הקולנוע הבינלאומי עם סרטו "לפני המהפכה", סרט בעל רגישויות אופראיות וטכניקות ויזואליות שמאפיינות גם את עבודותיו המאוחרות יותר. השפעה שניכרת בעבודותיו היא כתביהם ומשנותיהם של פרויד מרקס וורדי. בין סרטיו החשובים: "הקונפורמיסט" (שנחשב על ידי רבים ליצירתו הגדולה ביותר), "הטנגו האחרון בפריז", "1900", "הקיסר האחרון" (שזכה ב-9 פרסי אוסקר כולל פרס הסרט והבמאי הטובים ביותר), ועוד. נחשב כיום ליורשם של גדולי היוצרים בקולנוע האיטלקי ולכוח חשוב בקולנוע הבינלאומי.

תוכן עניינים

[עריכה] קריירה

התפרסם באיטליה כבר בגיל צעיר. אביו היה עיתונאי ומבקר סרטים ידוע וברטולוצ'י עקב אחריו כמשורר ומבקר. הוא קיבל פרס על שיריו ונחשב אחד מהמשוררים המבריקים של זמנו. אולם, הוא ויתר על קריירה כמשורר ונכנס לתחום הקולנוע כמבקר וכתסריטאי. סרטו הראשון, "לפני המהפכה", היה סרט פוליטי שהושפע באופן מובהק על ידי זרם "הגל החדש" מצרפת, במיוחד על ידי הבמאי ז'אן-לוק גודאר. אולם, הסרט לא הצליח וברטולוצ'י היה צריך לעבוד כעורך סרטים ותסריטאי במשך ארבע שנים כדי לביים עוד סרט.

במשך ההפסקה הלא רצויה הזאת, כתב את התסריט ל"היו זמנים במערב" לבמאי האיטלקי סרג'ו לאונה. התסריט נכתב ביחד עם תסריטאי צעיר בשם דריו ארג'נטו שזכה, לאחר מכן, להצלחה כבמאי של סרטי אימה. "היו זמנים במערב" נחשב היום כסרט קלאסי וכאחד מהמערבונים המבריקים של שנות ה-60.

ב-1969 ביים את הסרט "אסטרטגיה של העכביש", שהצליח באירופה. הסרט עסק בפוליטיקה ובמין באופן עמוק, שני הנושאים הללו הפכו למרכזיים ברוב הסרטים שביים בהמשך דרכו הקולנועית.

ב-1971 זכה לפרסום בינלאומי בזכות סרטו "הקונפורמיסט". הסרט עוסק במתנקש פשיסט שנוסע לפריז של שנות ה-30 כדי לרצוח פרופסור אנטי-פשיסטי שהיה פעם מורה שלו. צלם הסרט היה ויטוריו סטוררו, שהמשיך לאחר מכן לשתף פעולה עם ברטולוצ'י. הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל ניו יורק ב-1971 והביא לברטולוצ'י הצלחה ופרסום בינלאומי. כיום נחשב הסרט כאחד מהסרטים המשפיעים ביותר של שנות ה-70. במאים כמו פרנסיס פורד קופולה ופול שרדר מודים שהסרט השפיע עליהם באופן מובהק.

ברטולוצ'י ניצל את הצלחתו כדי ליצור את סרטו הקונטרוברסלי והמפורסם ביותר, "הטנגו האחרון בפריז". הסרט התחיל כסדרת חלומות שחלם הבמאי לאחר יציאת "הקונפורמיסט" לאור. ברטולוצ'י השתמש בדמויות אלו כדי לכתוב תסריט על גבר מבוגר ומדוכא המעורב ברומן סוער עם צעירה בת 18. הסרט גרם לסנסציה בינלאומית בגלל קטעי הסקס והעירום הבוטים שהופיעו בו. כוכב הקולנוע הנודע, מרלון ברנדו, שיחק בתפקיד הראשי והשתתפותו בסרט, שנחשב על ידי רבים כפורנוגרפי, זעזעה את הקהל. השחקנית הראשית, מריה שניידר, הפכה לכוכבת וסמל מין בעקבות הסרט (אם כי לא לשנים רבות). "טנגו אחרון בפריז" נחשב על ידי כמה מבקרים חשובים ביותר, במיוחד פולין קייל, כסרט מהפכני ובעל חשיבות עצומה ונחשב כיום כאחד מהסרטים הטובים והחשובים ביותר של התקופה.

הצלחת שני סרטיו אפשרה לברטולוצ'י חופש קולנועי כמעט מוחלט. הוא בחר ברעיון שעלה במוחו בעת צילומי "הקונפורמיסט": סרט היסטורי על הפוליטיקה האיטלקית אשר סיפר סיפור של שני ידידים מילדות: בן לבעל רכוש עשיר ובן איכרים. הסיפור מתרחש משנת לידתם - 1900 ועד יום השחרור מהפשיזם האיטלקי ב-1945. ברטולוצ'י, שהיה חבר במפלגה הקומוניסטית באיטליה, רצה לתת, בסרט אחד, ביטוי להשקפותיו בכל הנושאים שעניינו אותו: פוליטיקה, מין, מלחמת המעמדות והמאבק בין קפיטליזם וסוציאליזם. הסרט, שנקרא "1900", או "נובוצ'נטו" באיטלקית, צולם במשך שנה שלמה בפארמה, העיר בה נולד ברטולוצ'י. השתתפו בסרט שורה של כוכבים בינלאומיים כמו רוברט דה נירו, ז'ראר דפרדייה, ברט לנקסטר, סטפניה סנדרלי ודומיניק סנדה. הסרט בגרסתו הסופית של ברטולוצ'י היה בן חמש שעות ונחלק לשני פרקים. גרסה זאת זכתה להצלחה באירופה, אך בארצות הברית נאלץ ברטולוצ'י לקצר את הסרט לשלוש שעות וחצי. הגרסה המקוצרת נכשלה בארצות הברית וברטולוצ'י טוען היום שהוא רואה בגרסה המלאה כגרסה האמיתית היחידה של הסרט.

המאבק על עריכת "1900" ריפה את ידיו של ברטולוצ'י והוא הפסיק ליצור סרטים גדולי תקציב, עד לסרטו "הקיסר האחרון", הסרט הראשון שצולם בעיר האסורה בסין. הסרט מספר את סיפורו של הקיסר האחרון של סין, שהתחיל את חייו כנסיך מאוהב ועשיר ובסופו, אחרי המלחמות והמהפכות בסין במאה ה-20, מסיים את חייו כגנן עני ופשוט. הסרט זכה בתשעה פרסי אוסקר, כולל הפרס לבמאי הטוב. בעת שקיבל את הפרס, נאם ברטולוצ'י נאום זכייה שנחרת בזיכרון ואמר "אם ניו יורק היא התפוח הגדול, אז L.A. היא הפטמה הגדולה."

[עריכה] סרטיו

[עריכה] לקריאה נוספת

  • Claretta M. Tonetti, Bernardo Bertolucci. The Cinema of Ambiguity. New York, Twayne Publishers, 1995.

[עריכה] קישורים חיצוניים


פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר
1927‏-1940

פרנק בורזאג' (1927) • לואיס מיילסטון (1928) • פרנק לויד (1929) • לואיס מיילסטון (1930) • נורמן טאורוג (1931) • פרנק בורזאג' (1932) • פרנק לויד (1933) • פרנק קפרה (1934) • ג'ון פורד (1935) • פרנק קפרה (1936) • לאו מקארי (1937) • פרנק קפרה (1938) • ויקטור פלמינג (1939) • ג'ון פורד (1940)
1941‏-1960

ג'ון פורד (1941) • ויליאם ויילר (1942) • מייקל קורטיז (1943) • לאו מקארי (1944) • בילי ויילדר (1945) • ויליאם ויילר (1946) • איליה קאזאן (1947) • ג'ון יוסטון (1948) • ג'וזף ל. מנקייביץ' (1949) • ג'וזף ל. מנקייביץ' (1950) • ג'ורג' סטיבנס (1951) • ג'ון פורד (1952) • פרד זינמן (1953) • איליה קאזאן (1954) • דלברט מאן (1955) • ג'ורג' סטיבנס (1956) • דייוויד לין (1957) • וינסנט מינלי (1958) • ויליאם ויילר (1959) • בילי ויילדר (1960)
1961‏-1980

רוברט וייז/ג'רום רובינס (1961) • דייויד לין (1962) • טוני ריצ'רדסון (1963) • ג'ורג' קיוקר (1964) • רוברט וייז (1965) • פרד זינמן (1966) • מייק ניקולס (1967) • קרול ריד (1968) • ג'ון שלזינגר (1969) • פרנקלין שפנר (1970) • ויליאם פרידקין (1971) • בוב פוסי (1972) • ג'ורג' רוי היל (1973) • פרנסיס פורד קופולה (1974) • מילוש פורמן (1975) • ג'ון ג. אבילדסן (1976) • וודי אלן (1977) • מייקל צ'ימינו (1978) • רוברט בנטון (1979) • רוברט רדפורד (1980)
1981‏-2000

וורן בייטי (1981) • ריצ'רד אטנבורו (1982) • ג'יימס ברוקס (1983) • מילוש פורמן (1984) • סידני פולאק (1985) • אוליבר סטון (1986) • ברנרדו ברטולוצ'י (1987) • בארי לוינסון (1988) • אוליבר סטון (1989) • קווין קוסטנר (1990) • ג'ונתן דמי (1991) • קלינט איסטווד (1992) • סטיבן ספילברג (1993) • רוברט זמקיס (1994) • מל גיבסון (1995) • אנתוני מינגלה (1996) • ג'יימס קמרון (1997) • סטיבן ספילברג (1998) • סם מנדס (1999) • סטיבן סודרברג (2000)
2001-היום

רון הווארד (2001) • רומן פולנסקי (2002) • פיטר ג'קסון (2003) • קלינט איסטווד (2004) • אנג לי (2005) • מרטין סקורסזה (2006) • האחים כהן (2007) • דני בויל (2008) • קתרין ביגלו (2009) • טום הופר (2010) • מישל הזנוויציוס (2011)
פרס גלובוס הזהב לבמאי הטוב ביותר - סרט קולנוע
1943‏-1960

הנרי קינג (1943) • לאו מקארי (1944) • בילי ויילדר (1945) • פרנק קפרה (1946) • איליה קאזאן (1947) • ג'ון יוסטון (1948) • רוברט רוסן (1949) • בילי ויילדר (1950) • לאסלו בנדק (1951) • ססיל ב. דה-מיל (1952) • פרד זינמן (1953) • איליה קאזאן (1954) • ג'ושוע לוגן (1955) • איליה קאזאן (1956) • דייוויד לין (1957) • וינסנט מינלי (1958) • ויליאם ויילר (1959) • ג 'ק קרדיף (1960)
1961‏-1980

סטנלי קריימר (1961) • דייוויד לין (1962) • איליה קאזאן (1963) • ג'ורג' קיוקור (1964) • דייוויד לין (1965) • פרד זינמן (1966) • פרד זינמן (1967) • מייק ניקולס (1968) • פול ניומן (1969) • צ'ארלס ג'ארוט (1970) • ארתור הילר (1971) • פרנסיס פורד קופולה (1972) • ויליאם פרידקין (1973) • רומן פולנסקי (1974) • מילוש פורמן (1975) • סידני לומט (1976) • הרברט רוס (1977) • מייקל צ'ימינו (1978) • פרנסיס פורד קופולה (1979) • רוברט רדפורד (1980)
1981‏-2000

וורן בייטי (1981) • ריצ'רד אטנבורו (1982) • ברברה סטרייסנד (1983) • מילוש פורמן (1984) • ג'ון יוסטון (1985) • אוליבר סטון (1986) • ברנרדו ברטולוצ'י (1987) • קלינט איסטווד (1988) • אוליבר סטון (1989) • קווין קוסטנר (1990) • אוליבר סטון (1991) • קלינט איסטווד (1992) • סטיבן ספילברג (1993) • רוברט זמקיס (1994) • מל גיבסון (1995) • מילוש פורמן (1996) • ג'יימס קמרון (1997) • סטיבן ספילברג (1998) • סם מנדז (1999) • אנג לי (2000)
2001-היום

רוברט אלטמן (2001) • מרטין סקורסזה (2002) • פיטר ג'קסון (2003) • קלינט איסטווד (2004) • אנג לי (2005) מרטין סקורסזה (2006) • ג'וליאן שנאבל (2007) • דני בויל (2008) • ג'יימס קמרון (2009) • דייוויד פינצ'ר (2010) • מרטין סקורסזה (2011)
מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברנרדו_ברטולוצ%27י&oldid=12042984
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא