מגדל שעון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הביג בן בלונדון, אחד ממגדלי השעון הידועים בעולם

מגדל שעון הוא מגדל שבו קבוע שעון, ופעמים רבות שניים או ארבעה שעונים הפונים לכל אחד מצדדיו. פעמים רבות מגדלי שעונים הם חלק מכנסייה או ממשכנה של רשות מקומית, ובמקרים רבים הם צוברים פרסום כאלמנט נופי בולט, או אף כסמלו של היישוב בו הם ניצבים. לעתים מודיע השעון במגדל על השעה, או על חלק ממנה, גם באמצעות צלצול פעמונים או צליל או סדרת צלילים אחרת, העשויה להשמע כקטע מוזיקלי.

היסטוריה והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל השעון בארושה בטנזניה
השעון האסטרולוגי והאסטרונומי במגדל פעמון הזמן בברן, בירת שווייץ
מגדל שעון בקורפו, יוון, במבצר הישן
מגדל השעון בעכו בישראל

מגדלי השעון הראשונים הופיעו בימי הביניים. עד המאה ה-20 לא היה ברשות רוב האנשים שעון כיס, ומגדלי השעונים סיפקו את הצורך הבסיסי לדעת את השעה. המגדלים הראשונים התריעו על השעה רק באמצעות צלצול, פעמים רבות לצרכים דתיים, ולא נחשבו לאלמנט אדריכלי בפני עצמו. כדי שצליל הפעמונים ישמע למרחוק, מוקמו אלה בראשם של מגדלים במרכז העיר, ואלה היו לעתים המבנים הגבוהים ביישוב.

עם השנים נוספו שעונים ויזואליים למגדלים כדי לאפשר לתושבים להתעדכן בשעה בכל זמן נתון. השעונים הוויזואליים הראשונים כללו רק את מחוג השעות, שכן די היה במידת דיוק זו. עם זאת הפיכתם של מגדלי השעונים למבנים שעיני התושבים נשואות אליהם, הביאה לכך שהוענקה תשומת לב רבה לחזותם האדריכלית והאומנותית. בד בבד הופיעו מגדלי שעונים ששעוניהם הראו נתונים רבים נוספים כמו נתונים אסטרונומיים, התאריך, גלגל המזלות ועוד. השעונים במגדלי השעונים מעוצבים בצורות שונות תוך שימוש בספרות, אותיות, סמלים ואלמנטים אחרים.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור הראשון של המאה ה-20 צויינו ברחבי האימפריה העות'מאנית 25 שנה לשלטונו של הסולטאן עבדול חמיד השני. בתקופה זו נבנו שישה או שבעה מגדלי שעון ברחבי הארץ: ביפו, צפת, חיפה, חאן אל-עומדאן בעכו, שכם, ובשער יפו בירושלים (הוסר לאחר מכן על ידי הבריטים). ישנה מחלוקת האם מגדל השעון בנצרת משתייך אף הוא לקבוצה זאת.

ב-3 במאי 2004 הנפיק השירות הבולאי סדרת בולים בשם "מגדלי שעון עות'מאניים בישראל ". הסדרה כולל חמישה בולים כל אחד מהם במחיר נקוב 1.30 ש"ח. הסדרה כוללת את המגדלים, בצפת, ירושלים, עכו, חיפה ויפו.[1]


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה לבנוני, ושוב אנחנו כאן מול השעון, עתמול 172 חשוון תשס"ד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל שעון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]