מוזילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Mozilla
Mozilla logo
נתונים כלליים
סוג יישומי קוד פתוח
מייסדים נטסקייפ עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1998–הווה (כ־26 שנים)
חברת אם קרן מוזילה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה סן פרנסיסקו עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תוכנה בקוד פתוח עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מוזילה פיירפוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל מיטשל בייקר עריכת הנתון בוויקינתונים
 
http://mozilla.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוזילהאנגלית: Mozilla) הוא כינוי כללי לארגונים ולמוצרי תוכנה הקשורים לטכנולוגיות אינטרנט שפיתחה חברת נטסקייפ בשנות התשעים של המאה העשרים, ושהמשיכו להיות מפותחים במסגרות אחרות לאחר דעיכת נטסקייפ בראשית המאה ה-21:

  • בשנות התשעים השם "מוזילה" שימש בעיקר כינוי פנימי לדפדפן שפיתחה חברת נטסקייפ ושהופץ לציבור בשמות Netscape Navigator או Netscape Communicator.
  • משנת 1998 נטסקייפ הפכה את פיתוח הגרסה הבאה של הדפדפן ושל תכנות האינטרנט הנלוות למיזם תוכנה חופשית, שקיבל את השם "מוזילה". בשנים הראשונות של הפיתוח שלו המוצר עצמו נקרא "מוזילה" ומשנת 2004 הוא הופץ בעיקר בשם "פיירפוקס", אם כי בגרסאות אחרות הוא המשיך להיקרא "מוזילה".
  • קרן מוזילה, מוסד ללא כוונת רווח המקדם את הפיתוח של התכנה של מוזילה ואת המטרות הרעיוניות של אינטרנט פתוח ונגיש, כגון תמיכה בתקנים של World Wide Web Consortium, בהתאם ל"מניפסט של מוזילה"[1].
  • חברת מוזילה (Mozilla Corporation) המקדמת את אותן המטרות במישורים שדורשים ניהול מסחרי.
  • קהילת מוזילה - רשת של מתנדבים, אשר מפתחים, מתרגמים ומקדמים את המוצרים והמטרות הרעיוניות של ארגוני מוזילה ברחבי העולם.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם Mozilla מורכב משני שמות: Mosaic (מוזאיק), הדפדפן הגרפי הראשון שפותח, באמצע שנות ה־90, על ידי המרכז הלאומי ליישומים של מחשבי על בארצות הברית, ו־Godzilla (גודזילה), מפלצת שתוארה לראשונה בקומיקס יפני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו מוזילה בעבר
דפדפן מוזילה
עורך HTML של מוזילה

מארק אנדרסון, ראש צוות הפיתוח של מוזאיק (יחד עם רוב שאר חברי הצוות), פרש מNCSA שפיתח אותו והקים את חברת נטסקייפ (Netscape), שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון, שנקרא Netscape Navigator. הקמע של החברה החדשה היה מפלצת ירקרקה, דמוית דינוזאור קטן וחביב, שנקראה "מוזילה". פסל שלה היה מונח בלובי של בניין החברה עד לסגירתה ביולי 2003. מוזילה היה גם שם הקוד הפנימי בחברה לפרויקט הדפדפן. השם היה אמור להיות בשימוש בחברה, אולם השם Mosaic השתייך כבר לחברה אחרת, והם לא הסכימו לוותר על השם[2].

בשנת 1998, עם הקטנת חלקה של נטסקייפ בשוק הדפדפנים העולמי לטובת הדפדפן של מיקרוסופט (אינטרנט אקספלורר), החליטה הנהלת החברה, לשחרר את קוד המקור של הדפדפן תחת רישיון חופשי רישיון הקוד הפתוח ולהמשיך לפתח אותו בשיתוף קהילת המשתמשים העולמית, בתקווה שהדפדפן החדש יתאים יותר לצורכיהם של המשתמשים.

עד מהרה התברר שהדפדפן של נטסקייפ, שפיתוחו החל כארבע שנים קודם לכן, היה כבר עמוס טלאים ותיקונים, ושיהיה קשה מאוד להמשיך את פיתוחו על ידי הקהילה. בשנת 1999 הוחלט לזנוח את הקוד המקורי, לרבות מנוע התצוגה, ולהתחיל לכתוב דפדפן חדש כמעט מאפס. מסיבה זו, דפדפן Netscape Navigator 5.0 מעולם לא הוצא לאור.

הפרויקט החדש קיבל את השם "מוזילה", על שם הקמע של החברה האם. עד מהרה התקבצה סביב הפרויקט קהילה של מפתחים, ותוך כשנתיים כבר שוחררו גרסאות ראשונות שהיו שמישות, ואף הפכו לנפוצות בגנו/לינוקס, אם כי הן עדיין היו רחוקות מלהיות שימושיות ויציבות עבור הציבור הרחב. חברת נטסקייפ, שחיכתה לסיום הפרויקט בכיליון עיניים, בעודה רואה כיצד הדפדפן הקודם שלה הולך ומאבד את אחיזתו בשוק, הוציאה את גרסה 6.0 של הדפדפן שלה על בסיס אחת הגרסאות המוקדמות (Milestone 18). היא ספגה ביקורת קשה על כך, משום שהדפדפן ירש ממוזילה באגים רבים, שתוקנו רק מאוחר יותר, וגרם לה בכך נזק תדמיתי. עם זאת, ככל שהתקדם פרויקט מוזילה, הלך והשתפר הקוד ביציבותו ואיכותו. בינואר 2002 אף הושקה גרסה עם תמיכה בעברית[3].

אף על פי שמוזילה שוחררה כמוצר בפני עצמו, נטסקייפ המשיכה לארוז מפעם לפעם גרסאות נטסקייפ, אשר, כמו גרסה 6, התבססו על מוזילה, והוסיפו עליו מספר הרחבות קנייניות. ונטסקייפ גרסה 8 שסבל מבעיות אבטחה בעת השקתו במאי 2005[4].

בקיץ 2003 החליטה חברת AOL, שרכשה את חברת נטסקייפ ב־1999, לסגור את החברה ולהפסיק את פיתוח הדפדפן. במקביל, הוקם ארגון ללא מטרות רווח, בשם קרן מוזילה, שהמשיך את פיתוח הדפדפן באופן עצמאי[5]. AOL העבירה לארגון החדש את הזכויות על השימוש בשם "מוזילה", וכן התחייבה לתרום לו 2 מיליון דולר. גם חברות אחרות, ובהן IBM וסאן מיקרוסיסטמס, התחייבו לתרום לארגון החדש כדי להבטיח את המשך פיתוח הדפדפן. גרסה חדשה למוזילה הושקה בינואר 2004[6].

ב־10 במרץ 2005 הכריזה קרן מוזילה כי תפסיק את פיתוח דפדפן מוזילה, ותספק רק עדכוני אבטחה לגרסה האחרונה שהוצאה, 1.7. עם זאת, הבטיחה הקרן לספק את תשתית הפיתוח הדרושה, אם תתגבש קהילת מפתחים שירצו להמשיך את פיתוח מוזילה באופן עצמאי. הקרן החליטה להתמקד בפיתוח הדפדפן Firefox ותוכנת הדואר Thunderbird, המוזכרות למטה, עקב מחסור במשאבים מספיקים כדי לתחזק את שני המוצרים, וגם עקב הפופולריות הרבה ששתי תוכנות אלו צברו, יחסית לחבילת מוזילה[7].

באפריל 2005 הוערך נתח השוק של הדפדפנים של קרן מוזילה ביותר מ־10% משוק הדפדפנים (לאחר שזינק מנתח שוק של כ-4% לנתח שוק של כ-10%)[8], וחלקו גדל בהתמדה בשנים שאחר כך עם השקת "פיירפוקס 3" ביוני 2008[9]. בנוסף חלה עלייה בפופולריות של פיירפוקס גם בקרב המשתמשים העסקיים[10]. באוגוסט 2009 דווח שפיירפוקס חצה את קו מיליארד ההורדות[11].

בינואר 2010 השיקה מוזילה גרסה ראשונית של פיירפוקס מובייל, עבור טלפונים סלולריים[12].

באפריל 2010 דיווחה הרן שנתח השוק של פיירפוקס בעולם הוא כ-30%[13], בישראל נתח השוק היה כ-25%[14]. אולם עם העלייה בפופולריות של הדפדפן גוגל כרום ירדה חלקה של מוזילה פיירפוקס בשוק[15].

תוכנות נוספות המבוססות על מוזילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 2003 החלה קרן מוזילה לפתח ולהפיץ עוד מספר תוכנות המבוססות על חבילת מוזילה המקורית:

  • Firefox, דפדפן שהחל את דרכו כדפדפן ל־Windows וגנו/לינוקס, ובהמשך גם עבור מק. זהו דפדפן בלבד, שבשלב מסוים תוכנן להחליף את מוזילה כדפדפן העיקרי של הקרן לאחר גרסה 1.4. בסופו של דבר הוחלט לבטל מהלך זה ולהמשיך לפתח את שתי התוכנות במקביל, לאור הפופולריות שצבר מוזילה הן בקרב המשתמשים הפרטיים והן בשוק הארגוני, עד שהוחלט להפסיק את פיתוח מוזילה. לאורך ההתפתחות שלו הוא החליף מספר שמות: בתחילה נקרא פניקס, אך שמו שונה ל־Firebird משום שהשם פניקס היה סימן מסחרי של יצרנית BIOS. כאן נתקל בהתנגשות עם תוכנת מסד הנתונים Firebird המפותחת, כמוהו, בקוד פתוח. עקב כך, התעכבה גרסה 0.8 של הדפדפן עד שנמצא שם שעוד לא היה בשימוש, והשם Firefox נרשם כסימן מסחרי רשום של קרן מוזילה[16].
  • Camino הוא דפדפן המיועד לסביבת מק בלבד. הוא משתמש במנוע תצוגת ה־HTML‏ "Gecko" של מוזילה, אך ממשק המשתמש שלו הוא טבעי של מק. זאת בניגוד לממשק המשתמש של שני הדפדפנים האחרים, הבנוי באופן בלתי תלוי במערכת ההפעלה, כדי להקל על המרתם למערכות הפעלה שונות. גם דפדפן זה נאלץ לשנות את שמו המקורי מכימרה, לאחר ששם זה נתגלה כסימן מסחרי של חברה אחרת.
  • Thunderbird הוא תוכנת דואר המבוססת על תוכנת הדואר של מוזילה, וזמינה עבור Windows, מק ולינוקס.
  • Calendar, הוא לוח שנה שהתחיל את דרכו כהרחבה לדפדפן מוזילה, ששימשה בעיקר כהדגמה טכנולוגית, אך הוא הולך ומתגבש כתוספת לתוכנת הדואר, הן של מוזילה והן Thunderbird, כדי להפכן לתוכנות ניהול לוח זמנים יעילות יותר, תחת השם Lightning וכתוכנה עצמאית (בשם Sunbird).
  • Firefox for mobile הוא דפדפן למחשבי כף יד המשתמשים במערכות ההפעלה לינוקס, מערכות אנדרואיד או Windows Mobile, המבוסס על טכנולוגיות מוזילה.
  • ראסט (שפת תכנות) - מתמקדת בביצועים ובטיחות.
  • SeaMonkey (לשעבר Mozilla Application Suite) היא חבילת רכיבי תוכנות אינטרנט הכוללת (בהתקנה מלאה): דפדפן, עורך HTML, תוכנת דואר וקבוצות דיון, לקוח IRC ‏ChatZilla, ומספר כלי עזר לפיתוח אתרים. ב-10 במרץ 2005, קרן מוזילה הודיעה שהיא לא תשחרר אף גרסה רשמית של Mozilla Application Suite מעבר ל-1.7.x, ותתמקד רק ב-Firefox ו-Thunderbird. מאז מתוחזק SeaMonkey על ידי מועצת SeaMonkey, שקרן מוזילה מספקת אירוח פרויקטים עבור מפתחי SeaMonkey[7].

בנוסף, קיימים מספר דפדפנים ומוצרים אחרים המבוססים על מוזילה המפותחים על ידי קבוצות וחברות מחוץ לקרן מוזילה.

קהילת מוזילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשם "מוזילה" מכונה גם קהילה בינלאומית של אנשים, המכונים "מוזילאים" (Mozillians באנגלית)[17], שנאמנים לשימוש בתוכנות של מוזילה, תורמים לפיתוחן והפצתן וכן תומכים ברעיונות של "אינטרנט פתוח" בהתאם למניפסט של מוזילה[1]. בין היתר, עוסקים אנשי קהילת מוזילה בדברים הבאים:

  • תרגום התכנות של מוזילה לשפות שונות. נכון לשנת 2012, מוצרי מוזילה זמינים בכ־100 שפות.
  • קידום תקני רשת של ארגון World Wide Web Consortium – יצירת קשר עם אתרים שאינם מתוכנתים לפי התקן ושכנוע בעלי האתרים לשנות אותם בהתאם לתקן, כתיבה על כך בבלוגים, הרצאות בכנסים. זה נעשה באופן עצמאי וגם באופן מאורגן, באמצעות "נציגי מוזילה" (Mozilla Reps באנגלית)[18][19][20].
  • ארגון מפגשים מקומיים ובינלאומיים של משתמשים ומפתחים של מוזילה.
  • תמיכה בהתנדבות במשתמשים של מוצרי מוזילה בפורומים ובערוצי צ'אט ב־IRC.
  • ארגון אירועים חינוכיים לילדים ובוגרים שמעוניינים בטכנולוגיות אינטרנט, למשל בתוכנית "האקאזאור"[21].
  • בדיקת גרסאות ניסיוניות של מוצרי מוזילה ודיווח באגים.

חלק מהפעילויות נעשות באופן עצמאי על ידי חובבי מוזילה, וחלקן נתמכות על ידי קרן מוזילה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוזילה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 The Mozilla Manifesto (המקור באנגלית); המניפסט של מוזילה בתרגום לעברית באתר של קהילת מוזילה ישראל
  2. ^ מלחמות הדפדפנים - עדותו של אריק סינק, אז עובד בחברת Spyglass
  3. ^ אורי רדלר, שובו של הדרקון, באתר הארץ, 20 בינואר 2002
  4. ^ סוכנויות הידיעות, המהנדס הראשי של פיירפוקס חשף בעיות אבטחה בדפדפן החדש של נטסקייפ, באתר הארץ, 22 במאי 2005
  5. ^ יובל דרור, קבוצת מוזילה תפיץ דפדפן קוד פתוח במטרה להתחרות במיקרוסופט, באתר הארץ, 16 באפריל 2002
  6. ^ שחר סמוחה, גרסה חדשה למוזילה, באתר הארץ, 18 בינואר 2004
  7. ^ 1 2 קפטן אינטרנט, האם חבילת מוזילה הגיעה לסוף הדרך?, באתר הארץ, 14 במרץ 2005
  8. ^ רויטל סלומון, נתח השוק של הדפדפן פיירפוקס הוכפל - האקספלורר של מיקרוסופט ממשיך לאבד גולשים, באתר TheMarker‏, 28 באפריל 2005
  9. ^ נועה פרג, ‏מוזילה הציבה לעצמה יעד הורדות - ועברה אותו, באתר גלובס, 18 ביוני 2008
  10. ^ שירות גלובס, ‏עלייה בפופולאריות הפיירפוקס של מוזילה בקרב המשתמשים העסקיים, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2006
  11. ^ גתית פנקס, ‏מוזילה מול גודזילה, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2009
    סוכנויות הידיעות, ‏יותר ממיליארד הורדות לדפדפן פיירפוקס, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2009
  12. ^ צחי הופמן, ‏לא רק למחשב האישי: הדפדפן פיירפוקס עובר גם לסלולר, באתר גלובס, 5 בינואר 2010
  13. ^ עודד ירון, מוזילה: נתח השוק של פיירפוקס - כ-30%, באתר הארץ, 1 באפריל 2010
  14. ^ בר בן-ארי, כרום ופיירפוקס זוכים לנתח שוק של יותר מ-25% בישראל, באתר TheMarker‏, 27 ביוני 2010
  15. ^ גלי פיאלקוב, ‏שוק הדפדפנים: כרום ממשיך לזנק, אינטרנט אקספלורר מוסיף לצנוח, באתר "אנשים ומחשבים", 3 ביולי 2011
    שירות גלובס, ‏היסטוריה בשוק הדפדפנים: כרום עקף את אקספלורר, באתר גלובס, 22 במאי 2012
  16. ^ מיכל רמתי, מי מכיר את שועל האש?, באתר הארץ, 17 ביוני 2005
  17. ^ The Mozilla community directory
  18. ^ William Quiviger talks on Mozilla's REP PROGRAM (ReMo); Kape + Teknolohiya, August 26, 2011, Ayalafoundation.org, 2011-08-26
  19. ^ For Mozilla, users are not the end, Expressbuzz.com, 2012-03-02
  20. ^ Mozilla Reps
  21. ^ האקאזאור