מחנה נוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחנה נוריה
מידע על המבנה
סוג מחנה צבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום גוש קטיף
בשימוש פעיל לא
תאריך הריסה ספטמבר 2005
נשלט על ידי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחנה נוריה (כונה גם "מפקדת אוגדת עזה בגוש קטיף") היה בסיס צבאי של צבא הגנה לישראל בסמוך לנווה דקלים שבגוש קטיף, המחנה היה המפקדה הראשית של אוגדת עזה והוא היה ממוקם בין גני טל לנווה דקלים.

הבסיס היה הבסיס הצה"לי הגדול ביותר בגוש קטיף וריכז את מרבית פעולות צה"ל ואוגדת עזה ברצועת עזה מהקמתו בשנות ה-90 ועד ביצוע תוכנית ההתנתקות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כיבוש רצועת עזה במלחמת ששת הימים הוקמה חטיבת קטיף והוקמה לה מפקדה בעיר הפלסטינית ח'אן יונס שבדרום מזרח רצועת עזה, אך עם חתימת הסכמי אוסלו ב-1993, הועברה מפקדת חטיבת קטיף של אוגדת עזה מח'אן יונס למחנה נוריה שבסמוך לנווה דקלים.

בנובמבר 2004 נפצעו שני חיילים ואזרח בעקבות טיל נגד טנקים שנחת בתוך הבסיס, על פי מקורות הטיל נורה מאזור ח'אן יונס. אירוע זה בא זמן קצר לאחר שצה"ל סיים את מבצע חצר המלך בו צה"ל פעל כנגד מספר חוליות שהיו משגרי הפצמ"רים העיקריים לעבר יישובי גוש קטיף[1].

כמה ימים לאחר האירוע בו נורה הטיל נגד טנקים התפטר מפקד האוגדה שמואל זכאי, זאת לאחר עימות עם הרמטכ"ל משה יעלון (לימים שר הביטחון) וכן מפקד פיקוד הדרום דן הראל וזאת לאחר חשד להדלפת חילוקי הדעות בין הדרג המדיני לדרג הצבאי האם להמשיך את מבצע ימי תשובה, אירוע זה בא בעת ההכנות של האוגדה והצבא בכלל לביצועה של תוכנית הנסיגה מחבל עזה, תוכנית ההתנתקות ואירועים מסוג זה הוערכו כגורמים משפיעים על עבודות המטה לביצוע התוכנית[2].

לאחר פרשת ההדלפה התמנה אביב כוכבי (לימים הרמטכ"ל) למחליפו של זכאי, בעת טקס ההשבעה של כוכבי במפקדת הבסיס בנווה דקלים התקיימה מחאה של מספר תושבי גוש קטיף בכניסה לבסיס בדרישה שצה"ל יגביר את מאמציו לפעול כנגד ירי פצצות מרגמה אשר מבוצע לעבר יישובי הגוש ועוטף עזה[3].

בספטמבר 2005 התקיים בבסיס טקס אשר ציין את יציאת כוחות צה"ל משטחי הרצועה וזאת לאחר כ-38 שנים של שלטון ישראל בה (ממלחמת ששת הימים). בטקס השתתפו מספר בכירים בצמרת הביטחונית בהם הרמטכ"ל דן חלוץ, אלוף פיקוד דרום דן הראל ומפקד אוגדת עזה, אביב כוכבי. מלבד הבסיס פונו ברצועה מספר מתקנים צבאיים נוספים בהם בסיס צה"ל בסמוך לפאת שדה, ציר פילדלפי (ומוצביו – מוצב אלוף, מוצב טרמית ומוצב חרדון) ובסיס התיאום והקישור במעבר ארז[4], זמן קצר לאחר עזיבת כוחות צה"ל את שטחי הרצועה הניפו כוחות הביטחון הפלסטיניים את דגל הרשות הפלסטינית בכניסה לבסיס ואף דובר על הפיכת הבסיס למטה הראשי של כוחות הביטחון הפלסטיניים של גזרת דרום הרצועה[5]. הבניין המרכזי בבסיס לא נהרס והיה מהמבנים הבודדים בגוש קטיף שהצבא החליט לא להרוס, לצד בתי הכנסת והישיבות[6].

לאחר פינוי הבסיס והצורך בתכנון היערכותו של הצבא בגבול ה"חדש" בין ישראל לרצועת עזה וכן מתוך ראייה מערכתית אשר מטרתה הייתה לחסוך בהוצאות הוחלט לאחד מספר בסיסים ולהקים את מחנה רעים בחבל אשכול אשר משמש כמפקדה החדשה של אוגדת עזה[7].

עשור לאחר ביצועה של תוכנית ההתנתקות פורסם כי לא רחוק מהמקום שבו ישבה בעבר עזה הקימו הפלסטינים את הפארק "אסדה סיטי" המתפקד כמתחם בילוי אשר כולל לונה פארק, מגלשות מים וגן חיות קטן[8].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חנן גרינברג, עזה: 5 ישראלים נפצעו מירי ומטיל נגד טנקים, באתר ynet, 3 בנובמבר 2004
  2. ^ חנן גרינברג, הרמטכ"ל הורה לתא"ל זכאי לפשוט את מדיו, באתר ynet, 9 בנובמבר 2004
  3. ^ חנן גרינברג, כוכבי נכנס לתפקידו, תושבי גוש קטיף הפגינו, באתר ynet, 30 בנובמבר 2004
  4. ^ דוד רטנר, מפקד אוגדת עזה: צה"ל יצא מעזה בראש מורם; זו תחילתה של מציאות חדשה, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2005
  5. ^ פלשתינים במפקדת אוגדת עזה, באתר ערוץ 7, 12 בספטמבר 2005
  6. ^ דוד רטנר, מפקד אוגדת עזה: צה"ל יצא מעזה בראש מורם; זו תחילתה של מציאות חדשה, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2005
  7. ^ מיכאל יעקובסון, מחנה רעים, ביצועים מצוינים: כדאי לשרת באוגדת עזה, באתר Xnet‏, 19 בדצמבר 2011
  8. ^ מאוריציו מולינארי, כתב העיתון "לה סטמפה", בחזרה לגוש קטיף: עשר שנים אחרי, באתר ynet, 7 ביוני 2015