אריך בראואר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:58, 22 באוגוסט 2016

ד"ר אֶרִיךְ (עמנואל) בּרַאוּאֶר (נקרא גם ברויאר; בגרמנית: Erich Brauer; ‏יוני 1895, ברלין - 1942, ירושלים) היה אנתרופולוג יהודי יליד גרמניה.

נולד ביוני 1985 בברלין. לפני שהפך אתנולוג היה גרפיקאי.^[1] גם לאחר מעבר המקצוע הייתה האמנות חשובה לו; הוא עיטר את מכתביו וכתביו בציורים ובצילומים, ועסק גם בציור נוף ארץ-ישראלי.^[2] השתייך לקבוצת צעירים בברלין בעלי רקע משפחתי מתבולל שהתעניינה בציונות ובארץ ישראל, והיו חברי יוּנג יוּדה ("יהודה הצעיר"). בין חבריו בקבוצה זו נמנה גם גרשם שלום, שהיה מקורב אליו.^[3] השניים הוציאו לאור בשנים 1915–1916, שנות מלחמת העולם הראשונה, כתב עת ליטוגרפי בשם "המשקפיים בכחול לבן" (Die Blauweisse Brille, די בלאו-וייסה ברילה), שאותו הדפיסו בדפוסו של אביו של שלום, ובו התייחסו למלחמה מזווית יהודית וציונית, אך קומית והיתולית. בראואר כתב שם בסגנון אקספרסיוניסטי.^[4] בעקבות כתיבתם בעיתון הוזמנו לפגוש את מרטין בובר.^[5]

את לימודיו האקדמיים התחיל באוניברסיטאות ברלין, לייפציג ופרייבורג, ולמד בין השאר אצל פליק פון לושאן (אנ'). באותה תקופה התעניין בעיקר באתנולוגיה אפריקאית. ב-1923 הוענק לו דוקטורט על מחקר בנושא דתם של בני ההררו, שפורסם כספר שנתיים מאור יותר בלייפציג.^[6] בראואר נשלח לראשונה לארץ ישראל בשנת 1925 על ידי המוזיאון לפולקלור בלייפציג על מנת לאסוף חפצי אתנולוגיה של ערביי הארץ. כשחזר פעם נוספת לארץ ישראל, ב-1927 החל לחקור על יהודי בוכרה (מחקריו בנושא לא פורסמו^[7]), ולאחר שנתיים של מחקר עבר למחקר על יהודי תימן. בשנות מחקרו בנושא שיתף והשתתף במחקריו של שלמה דב גויטיין.^[8] ב-1929 זכה בפרס הלורד פלומר על עבודתו בשדה מחקר זה,^[9] וב-1931 חזר לברלין והמשיך לעבוד עליו. ספרו על יהדות תימן יצא לבסוף בשנת 1934, בתמיכת הממשלה הנאצית. ב-1932 הוצעה לו משרת מרצה באוניברסיטת ברלין, אך המשא ומתן על ההצעה פסק בשל הנסיבות הפוליטיות בגרמניה באותה תקופה.^[10] הוא עלה לארץ ישראל במהלך שנות השלושים והתיישב בתל אביב, ומאוחר יותר בשכונת רחביה שבירושלים. בראואר היה בקשר עם האוניברסיטה העברית בירושלים ודרש מראשיה לעסוק במחקר גם בתחום האנתרופולוגיה והאתנולוגיה היהודית. חבריה היו אף העם בקשר איתו, אך היוזמות השונות שבראשן עמד לא התממשו.^[10] כמו כן שאף להקים מוזיאון אתנולוגי יהודי,^[2] ולקח חלק בהקמת המוזיאון לפולקלור של ארץ-ישראל. הוא גילה עניין רב בפרצופים כחלק מעיסוקו האנתרופולוגי ותיעד למעלה מ-2,000 דיוקנאות של יהודים מזרחיים.^[11] תצלומי הדיוקנאות ותצלומים אתנוגרפיים נוספים שצילם הופיעו בשתי תערוכות: בברלין ב-1938 ובאוניברסיטה העברית בירושלים^[12] ב-1939.^[13] בנוסף לכך, ליקט וקנה פריטים אתנוגרפיים וערך ראיונות עם מושאי מחקריו. התמקד בעיקר במחקר על יהודי המזרח ובפרט יהודי תימן וכורדיסטן שפגש בהם בשהותו בירושלים בשנות השלושים והארבעים. לבד מאתנולוגיה יהודית עסק בחקר דתם של בני ההררו,^[6] ובחקר עמים נוספים שאינם יהודים; אך מחקר זה היה בעיקר הכנה למחקרו העיקרי: אתנולוגיה של שבטי ישראל.^[7]

נפטר בגיל 47 ממחלה קשה בבית החולים בילינסון, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.^[14] שלושה ימים טרם מותו ניסח את תפקיד חייו: "אני אהיה האתנולוג של עם ישראל - גם אם עם ישראל איננו רוצה בכך".^[7] ספרייתו נתרמה על ידי משפחתו, כדי שתשמש ספרייה לאומית ואוניברסיטאית למדעי היהדות.^[9]

שמו העברי היה "עמנואל", אך הוא העניק לעצמו את השם "חירם", וטרח להזכיר שם בלתי נפוץ זה ולהסביר את משמעותו הסמלית.^[2]

מספריו ומאמריו

Erich Brauer, Züge aus der Religion der Herero. Ein Beitrag zur Hamitenfroge. Institut der VÖlkerkunde. R. Voigtländers Verlag, Leipzig, 1925
Erich Brauer, Ethnologie der Jemenitischen Juden (Heidelberg), 1934
אריך בראואר, יהודי אפגניסתאן, ירושלים, סיני, 1944.
אריך בראואר, החקלאות והמלאכה אצל יהודי תימן, תש"ה.
אריך בראואר (עורך: רפאל פטאי), יהודי כורדיסתאן: מחקר אתנולוגי, הוצאת המכון הארצישראלי לפולקלור ואתנולוגיה, ירושלים, 1947.

לקריאה נוספת

אורית אבוהב, "אריך בראואר, "האתנולוג הראשון של עם ישראל": דיוקנו של אנתרופולוג שנשכח", בית ברל, 2008.
אורית אבוהב, "פני אדם: על תרומתם של האתנולוגים אריך בראואר ורפאל פטאי לחקר האנתרופולוגיה של היהודים", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כ', עמ' 155–173.
Vered Madar, Dani Schrire, "From Leipzig to Jerusalem: Erich Brauer, a Jewish Ethnographer in Search of a Field, Naharaim", 2014, 8(1): 91–119
ש. ד. גויטיין, "על אריך בראואר ז"ל", בתוך: ישראל ישעיהו ואהרן צדוק (עורכים), שבות תימן, תל אביב: הוצאת "מתימן לציון", תש"ה, עמ' 92–95

קישורים חיצוניים

אריך בראואר באתר של המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
המזוודה של אריך, סרט קצר על אריך בראואר ביוטיוב.
שלום לוי נחום, ד"ר אריך בראואר ז"ל (עורך הביבליוגרפיה של יהודי תימן), הד-המזרח, 15 בינואר 1943

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

^ גרשם שלום, מברלין לירושלים - זכרונות נעורים (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 61
^ ¹ ² ³ ש. ד. גויטיין, "על אריך בראואר ז"ל", בתוך: ישראל ישעיהו ואהרן צדוק (עורכים), שבות תימן, תל אביב: הוצאת "מתימן לציון", תש"ה, עמ' 95
^ גרשם שלום, מברלין לירושלים - זכרונות נעורים (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 72
^ גרשם שלום, מברלין לירושלים - זכרונות נעורים (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 73
^ גרשם שלום, מברלין לירושלים - זכרונות נעורים (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 74
^ ¹ ² Erich Brauer, Züge aus der Religion der Herero. Ein Beitrag zur Hamitenfroge. Institut der VÖlkerkunde. R. Voigtländers Verlag, Leipzig, 1925
^ ¹ ² ³ ש. ד. גויטיין, "על אריך בראואר ז"ל", בתוך: ישראל ישעיהו ואהרן צדוק (עורכים), שבות תימן, תל אביב: הוצאת "מתימן לציון", תש"ה, עמ' 92
^ שלמה דב גויטיין, "דרכי בחקר יהדות תימן", בתוך: מנחם בן-ששון (עורך), התימנים: היסטוריה ‏•‏‏ סדרי חברה ‏•‏‏ חיי רוח - מבחר מחקרים, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ג, עמ' 10
^ ¹ ² LIBRARY PRESENTED TO HEBREW UNIVERSITY, פלסטיין פוסט, 27 בינואר 1943
^ ¹ ² אורית אבוהב, "פני אדם: על תרומתם של האתנולוגים אריך בראואר ורפאל פטאי לחקר האנתרופולוגיה של היהודים", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כ'.
^ THE ETHNOLOGY OF ORIENTAL JEWS, פלסטיין פוסט, 13 ביוני 1939
^ Th. F. M., Rembrandt's Models on Show: Oriental Jews in Photographs, פלסטיין פוסט, 30 ביוני 1939
^ טקסט מקטלוג התערוכה "דיוקן תימני" במוזיאון ארץ ישראל, 2012, באתר "ערב רב"
^ ד"ר אריך ברויאר, דבר, 10 במאי 1942

[שלום-1] גרשם שלום, מברלין לירושלים - זכרונות נעורים (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 61

[על95-2] ¹ ² ³ ש. ד. גויטיין, "על אריך בראואר ז"ל", בתוך: ישראל ישעיהו ואהרן צדוק (עורכים), שבות תימן, תל אביב: הוצאת "מתימן לציון", תש"ה, עמ' 95

[3] גרשם שלום, מברלין לירושלים - זכרונות נעורים (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 72

[4] גרשם שלום, מברלין לירושלים - זכרונות נעורים (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 73

[5] גרשם שלום, מברלין לירושלים - זכרונות נעורים (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 74

[הררו-6] ¹ ² Erich Brauer, Züge aus der Religion der Herero. Ein Beitrag zur Hamitenfroge. Institut der VÖlkerkunde. R. Voigtländers Verlag, Leipzig, 1925

[על93-7] ¹ ² ³ ש. ד. גויטיין, "על אריך בראואר ז"ל", בתוך: ישראל ישעיהו ואהרן צדוק (עורכים), שבות תימן, תל אביב: הוצאת "מתימן לציון", תש"ה, עמ' 92

[8] שלמה דב גויטיין, "דרכי בחקר יהדות תימן", בתוך: מנחם בן-ששון (עורך), התימנים: היסטוריה ‏•‏‏ סדרי חברה ‏•‏‏ חיי רוח - מבחר מחקרים, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ג, עמ' 10

[ספריה-9] ¹ ² LIBRARY PRESENTED TO HEBREW UNIVERSITY, פלסטיין פוסט, 27 בינואר 1943

[אבוהב-10] ¹ ² אורית אבוהב, "פני אדם: על תרומתם של האתנולוגים אריך בראואר ורפאל פטאי לחקר האנתרופולוגיה של היהודים", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כ'.

[11] THE ETHNOLOGY OF ORIENTAL JEWS, פלסטיין פוסט, 13 ביוני 1939

[12] Th. F. M., Rembrandt's Models on Show: Oriental Jews in Photographs, פלסטיין פוסט, 30 ביוני 1939

[13] טקסט מקטלוג התערוכה "דיוקן תימני" במוזיאון ארץ ישראל, 2012, באתר "ערב רב"

[14] ד"ר אריך ברויאר, דבר, 10 במאי 1942

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+ד"ר '''אֶרִיךְ (עמנואל) בּרַאוּאֶר''' (נקרא גם '''ברויאר'''; ב[[גרמנית]]: '''Erich Brauer'''; {{כ}}יוני 1895, [[ברלין]] - 1942, [[ירושלים]]) היה [[אנתרופולוג]] יהודי יליד [[גרמניה]].
-ד"ר '''אריך בראואר''' (1895, [[ברלין]] -  1942, [[ירושלים]] ), היה [[אנתרופולוג]] יהודי יליד [[גרמניה]]. בצעירותו השתייך לקבוצת צעירים בברלין בעלי רקע משפחתי מתבולל שהתעניינה ב[[ציונות]] וב[[ארץ ישראל]]. בין חבריו בקבוצה זו נמנה גם [[גרשם שלום]] שהיה מקורב אליו. השניים הוציאו לאור בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]] [[כתב עת]] בשם "המשקפיים בכחול לבן" ובו התייחסו למלחמה מזווית יהודית וציונית. בראואר נשלח לראשונה לארץ ישראל בשנת 1925 על ידי המוזיאון לפולקלור ב[[לייפציג]] על מנת לאסוף חפצי אתנולוגיה של [[ערביי ארץ ישראל|ערביי הארץ]]. בשובו לברלין החל לחקור על [[יהודי בוכרה]] ובהמשך עבר למחקר על [[יהודי תימן]]. עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון בגרמניה תמה גם פעילותו המדעית של בראואר שם. הוא עלה לארץ במהלך שנות השלושים והתיישב בירושלים. בראואר היה בקשר עם ה[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית בירושלים]] ודרש מראשיה לעסוק במחקר גם בתחום ה[[אנתרופולוגיה]] וה[[אתנולוגיה]] היהודית, כמו כן שאף להקים [[מוזיאון]] אתנוגרפי שיכיל בתוכו גם חפצים מיהדות תימן. הוא גילה עניין רב ב[[פרצוף|פרצופים]] כחלק מעיסוקו האנתרופולוגי ותיעד למעלה מ-1400 דיוקנאות של יהודים מזרחיים. בנוסף לכך, ליקט וקנה פריטים אתנוגרפיים וערך [[ריאיון|ראיונות]] עם מושאי מחקריו. התמקד בעיקר במחקר על יהודי המזרח ובפרט יהודי תימן ו[[כורדיסטן]] שפגש בהם בשהותו בירושלים בשנות השלושים והארבעים. נפטר בגיל 47 ממחלה קשה.
+נולד ביוני [[1985]] ב[[ברלין]]. לפני שהפך אתנולוג היה [[גרפיקאי]].{{הערה|שם=שלום|[[גרשם שלום]], '''מברלין לירושלים - זכרונות נעורים''' (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 61}} גם לאחר מעבר המקצוע הייתה האמנות חשובה לו; הוא עיטר את מכתביו וכתביו בציורים ובצילומים, ועסק גם ב[[ציור נוף]] ארץ-ישראלי.{{הערה|שם=על95}} השתייך לקבוצת צעירים בברלין בעלי רקע משפחתי [[התבוללות|מתבולל]] שהתעניינה ב[[ציונות]] וב[[ארץ ישראל]], והיו חברי [[יונג יודה|יוּנג יוּדה]] ("יהודה הצעיר"). בין חבריו בקבוצה זו נמנה גם [[גרשם שלום]], שהיה מקורב אליו.{{הערה|[[גרשם שלום]], '''מברלין לירושלים - זכרונות נעורים''' (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 72}} השניים הוציאו לאור בשנים [[1915]]–[[1916]], שנות [[מלחמת העולם הראשונה]], [[כתב עת]] ליטוגרפי בשם "המשקפיים בכחול לבן" (Die Blauweisse Brille, די בלאו-וייסה ברילה), שאותו הדפיסו בדפוסו של אביו של שלום, ובו התייחסו למלחמה מזווית יהודית וציונית, אך [[קומדיה|קומית]] והיתולית. בראואר כתב שם בסגנון [[אקספרסיוניזם|אקספרסיוניסטי]].{{הערה|[[גרשם שלום]], '''מברלין לירושלים - זכרונות נעורים''' (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 73}} בעקבות כתיבתם בעיתון הוזמנו לפגוש את [[מרטין בובר]].{{הערה|[[גרשם שלום]], '''מברלין לירושלים - זכרונות נעורים''' (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 74}}
+את לימודיו האקדמיים התחיל באוניברסיטאות [[אוניברסיטת ברלין|ברלין]], [[אוניברסיטת לייפציג|לייפציג]] ו[[אוניברסיטת פרייבורג|פרייבורג]], ולמד בין השאר אצל פליק פון לושאן {{אנ|Felix von Luschan}}. באותה תקופה התעניין בעיקר באתנולוגיה [[אפריקה|אפריקאית]]. ב-[[1923]] הוענק לו דוקטורט על מחקר בנושא דתם של בני ה[[הררו]], שפורסם כספר שנתיים מאור יותר ב[[לייפציג]].{{הערה|שם=הררו}} בראואר נשלח לראשונה לארץ ישראל בשנת 1925 על ידי המוזיאון לפולקלור ב[[לייפציג]] על מנת לאסוף חפצי אתנולוגיה של [[ערביי ארץ ישראל|ערביי הארץ]]. כשחזר פעם נוספת לארץ ישראל, ב-[[1927]] החל לחקור על [[יהודי בוכרה]] (מחקריו בנושא לא פורסמו{{הערה|שם=על93|[[שלמה דב גויטיין|ש. ד. גויטיין]], "על אריך בראואר ז"ל", בתוך: [[ישראל ישעיהו]] ואהרן צדוק (עורכים), '''שבות תימן''', תל אביב: הוצאת "מתימן לציון", תש"ה, עמ' 92}}), ולאחר שנתיים של מחקר עבר למחקר על [[יהודי תימן]]. בשנות מחקרו בנושא שיתף והשתתף במחקריו של [[שלמה דב גויטיין]].{{הערה|שלמה דב גויטיין, "דרכי בחקר יהדות תימן", בתוך: [[מנחם בן-ששון]] (עורך), '''התימנים: היסטוריה {{*}} סדרי חברה {{*}} חיי רוח - מבחר מחקרים''', ירושלים: [[מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח]], תשמ"ג, עמ' 10}} ב-[[1929]] זכה בפרס הלורד [[הרברט פלומר|פלומר]] על עבודתו בשדה מחקר זה,{{הערה|שם=ספריה|{{PalPost||LIBRARY PRESENTED TO HEBREW UNIVERSITY|1943/01/27|00114}}}} וב-[[1931]] חזר לברלין והמשיך לעבוד עליו. ספרו על יהדות תימן יצא לבסוף בשנת [[1934]], בתמיכת הממשלה ה[[נאצי]]ת. ב-[[1932]] הוצעה לו משרת מרצה באוניברסיטת ברלין, אך המשא ומתן על ההצעה פסק בשל הנסיבות הפוליטיות בגרמניה באותה תקופה.{{הערה|שם=אבוהב|אורית אבוהב, "[http://eshkol.huji.ac.il/Orit_Abuhab_p.pdf פני אדם: על תרומתם של האתנולוגים אריך בראואר ורפאל פטאי לחקר האנתרופולוגיה של היהודים]", '''[[מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי]]''' כ'.}} הוא [[עלה לארץ ישראל]] במהלך [[שנות השלושים של המאה ה-20|שנות השלושים]] והתיישב ב[[תל אביב]], ומאוחר יותר בשכונת [[רחביה]] שב[[ירושלים]]. בראואר היה בקשר עם [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ודרש מראשיה לעסוק במחקר גם בתחום ה[[אנתרופולוגיה]] וה[[אתנולוגיה]] היהודית. חבריה היו אף העם בקשר איתו, אך היוזמות השונות שבראשן עמד לא התממשו.{{הערה|שם=אבוהב}} כמו כן שאף להקים [[מוזיאון]] אתנולוגי יהודי,{{הערה|שם=על95}} ולקח חלק בהקמת [[המוזיאון לפולקלור של ארץ-ישראל]]. הוא גילה עניין רב ב[[פרצוף|פרצופים]] כחלק מעיסוקו האנתרופולוגי ותיעד למעלה מ-2,000 דיוקנאות של יהודים מזרחיים.{{הערה|{{PalPost||THE ETHNOLOGY OF ORIENTAL JEWS|1939/06/13|00801}}}} תצלומי הדיוקנאות ותצלומים אתנוגרפיים נוספים שצילם הופיעו בשתי תערוכות: בברלין ב-[[1938]] ובאוניברסיטה העברית בירושלים{{הערה|{{PalPost|Th. F. M.|Rembrandt's Models on Show: Oriental Jews in Photographs|1939/06/30|01105}}}} ב-[[1939]].{{הערה|[http://www.erev-rav.com/archives/17896 טקסט מקטלוג התערוכה "דיוקן תימני" במוזיאון ארץ ישראל, 2012], באתר "ערב רב"}} בנוסף לכך, ליקט וקנה פריטים אתנוגרפיים וערך [[ריאיון|ראיונות]] עם מושאי מחקריו. התמקד בעיקר במחקר על יהודי המזרח ובפרט יהודי תימן ו[[כורדיסטן]] שפגש בהם בשהותו בירושלים בשנות השלושים והארבעים. לבד מאתנולוגיה יהודית עסק בחקר דתם של בני ה[[הררו]],{{הערה|שם=הררו|Erich Brauer, '''Züge aus der Religion der Herero. Ein Beitrag zur Hamitenfroge'''. Institut der VÖlkerkunde. R. Voigtländers Verlag, Leipzig, 1925}} ובחקר עמים נוספים שאינם יהודים; אך מחקר זה היה בעיקר הכנה למחקרו העיקרי: אתנולוגיה של שבטי ישראל.{{הערה|שם=על93}}
+נפטר בגיל 47 ממחלה קשה ב[[בית החולים בילינסון]], ונקבר ב[[בית הקברות נחלת יצחק]].{{הערה|{{דבר||ד"ר אריך ברויאר|1942/05/10|00108}}}} שלושה ימים טרם מותו ניסח את תפקיד חייו: "אני אהיה האתנולוג של עם ישראל - גם אם עם ישראל איננו רוצה בכך".{{הערה|שם=על93}} ספרייתו נתרמה על ידי משפחתו, כדי שתשמש ספרייה לאומית ואוניברסיטאית למדעי היהדות.{{הערה|שם=ספריה}}
+שמו העברי היה "עמנואל", אך הוא העניק לעצמו את השם "חירם", וטרח להזכיר שם בלתי נפוץ זה ולהסביר את משמעותו הסמלית.{{הערה|שם=על95|[[שלמה דב גויטיין|ש. ד. גויטיין]], "על אריך בראואר ז"ל", בתוך: [[ישראל ישעיהו]] ואהרן צדוק (עורכים), '''שבות תימן''', תל אביב: הוצאת "מתימן לציון", תש"ה, עמ' 95}}
 == מספריו ומאמריו ==
+* Erich Brauer, '''Züge aus der Religion der Herero. Ein Beitrag zur Hamitenfroge'''. Institut der VÖlkerkunde. R. Voigtländers Verlag, Leipzig, 1925
 * Erich Brauer, '''Ethnologie der Jemenitischen Juden''' (Heidelberg), 1934
-* אריך בראואר ,'''יהודי אפגניסתאן''', ירושלים, סיני, 1944.
+* אריך בראואר, '''יהודי אפגניסתאן''', ירושלים, סיני, 1944.
 * אריך בראואר, החקלאות והמלאכה אצל יהודי תימן, תש"ה.
-* אריך בראואר (עורך:[[רפאל פטאי]]), '''יהודי כורדיסתאן: מחקר אתנולוגי''' , הוצאת המכון הארצישראלי לפולקלור ואתנולוגיה, ירושלים, 1947.
+* אריך בראואר (עורך: [[רפאל פטאי]]), '''יהודי כורדיסתאן: מחקר אתנולוגי''', הוצאת המכון הארצישראלי לפולקלור ואתנולוגיה, ירושלים, 1947.
 == לקריאה נוספת ==
-* אורית אבוהב, ''אריך בראואר "האתנולוג הראשון של עם ישראל" : דיוקנו של אנתרופולוג שנשכח'', בית ברל, 2008.
+* אורית אבוהב, "אריך בראואר, "האתנולוג הראשון של עם ישראל": דיוקנו של אנתרופולוג שנשכח", בית ברל, 2008.
-* אורית אבוהב, [http://eshkol.huji.ac.il/Orit_Abuhab_p.pdf ''פני אדם: על תרומתם של האתנולוגים אריך בראואר ורפאל פטאי לחקר האנתרופולוגיה של היהודים''], מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כרך כ', עמ' 155-173.
+* אורית אבוהב, "[http://eshkol.huji.ac.il/Orit_Abuhab_p.pdf פני אדם: על תרומתם של האתנולוגים אריך בראואר ורפאל פטאי לחקר האנתרופולוגיה של היהודים]", '''[[מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי]]''' כ', עמ' 155–173.
-* Vered Madar, Dani Schrire,[http://www.daat-hamakom.com/wp-content/uploads/2014/06/naha-2014-0005.pdf ''From Leipzig to Jerusalem: Erich Brauer, a Jewish Ethnographer in Search of a Field, Naharaim''] 2014, 8(1): 91–119
+* Vered Madar, Dani Schrire, "[http://www.daat-hamakom.com/wp-content/uploads/2014/06/naha-2014-0005.pdf From Leipzig to Jerusalem: Erich Brauer, a Jewish Ethnographer in Search of a Field, Naharaim]", 2014, 8(1): 91–119
+*[[שלמה דב גויטיין|ש. ד. גויטיין]], "על אריך בראואר ז"ל", בתוך: [[ישראל ישעיהו]] ואהרן צדוק (עורכים), '''שבות תימן''', תל אביב: הוצאת "מתימן לציון", תש"ה, עמ' 92–95
 == קישורים חיצוניים ==
 * [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=21167 אריך בראואר] באתר של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]].
 * [https://www.youtube.com/watch?v=oWNSn7cQcJk המזוודה של אריך], סרט קצר על אריך בראואר ב[[יוטיוב]].
+* {{הד המזרח|שלום לוי נחום|ד"ר אריך בראואר ז"ל (עורך הביבליוגרפיה של יהודי תימן)|1943/01/15|00500}}
+==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים|טורים=כן}}
 [[קטגוריה:אנתרופולוגים]]
@@ שורה 21: / שורה 35: @@
 [[קטגוריה:אתנוגרפיה]]
 [[קטגוריה:אתנולוגיה]]
+[[קטגוריה:יהודים גרמנים]]
-{{ערך יתום}}
+[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק]]