אפרת נתן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 1: שורה 1:
{{אמן
{{אמן
|שם=
|שם=
|תמונה=
|תמונה={{אין תמונה|אישה|יישור=מרכז}}
|כיתוב=
|כיתוב=
|שם לידה=
|שם לידה=

גרסה מ־15:02, 17 בפברואר 2017

אפרת נתן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1947 (בת 77 בערך)
כפר רופין
לאום ישראלי
תחום יצירה ציור, פיסול, מיצג, וידאו ארט
הושפעה על ידי רפי לביא
יצירות ידועות "גשרי הירדן", "חלב (מיצג לחדרי מדרגות)", "פסל הנפת חרמש"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אפרת נתן (נולדה ב-1947) היא אמנית ישראלית היוצרת בעיקר בציור, וידאו ארט, פיסול ומיצג.

במהלך שנות ה-70, למרות שנחשבה כאומנית מובילה בתחומי האמנות בהם עסקה, לא הציגה תערוכת יחיד[1]. מבקרי האומנות פרסמו בידיעונים שונים שמועה על העלמותה של נתן, מכיוון שלא ראו מיצגים חדשים שלה תקופה ארוכה[2][3].

ביוגרפיה

אפרת נתן ביצירתה "פסל ראש" (מאי 1973)

נתן נולדה בכפר רופין. בשנת 1970 למדה אצל רפי לביא ומאז היא חיה ויוצרת כאמנית בתל אביב ואוצרת תערוכות, בעיקר במוזיאון ישראל בירושלים.

נתן יצרה שורה של מייצגים העוסקים בפרוק הקשר שבין הצופה לעבודת האמנות, תוך ביקורת על המיליטריזם הישראלי שלאחר מלחמת ששת הימים. בין עבודותיה החשובות היה המיצג "פסל ראש" ובו בנתה נתן מעין פסל עשוי מעץ, אשר הורכב כמעין מסכה על ראשה של האמנית. נתן לבשה את הפסל ביום שלמחרת מצעד צה"ל של שנת 1973 וצעדה ברחבי העיר תל אביב מפינת הרחובות דיזנגוף-פרישמן דרך מוזיאון תל אביב וכיכר מלכי ישראל (כיכר רבין)[4]. צורת המסכה - כמעין צורת האות T הזכירה צורה של צלב או מטוס והגבילה את אפשרות הראייה שלה.[5]

במאי 1974, במיצג "חלב", שפכה ליטרים של חלב בחדר המדרגות במדרשה לאמנות בהרצליה[4]. בשלהי שנות ה-70 נעלמה מתחומי האומנות בהם עסקה[6]

בראיון איתו ב-1990 רפי לביא הפגין הערכה רבה לעבודתיה של נתן וציין שהן מקוריות. "בעבודתיה איזון בין המעורבות החברתית-פוליטית לבין ביטוי אישי, יחד עם אלמנטים מיוחדים. כלומר, בתקופה שבה היה גל גדול של רצון מצד האמנים להיות פוליטיים, עבודתיה לא היו פלקטיות או פשטניות. קשה לי להסביר את הפסקת העשייה האומנותית שלה. כואב לי וחבל לי."[7]

בשנת 2006 הציגה את עבודתה "החלום על שוויון המינים" בתערוכת "אפרופו העלמות" במוזיאון פתח תקווה לאמנות. בתערוכה מספר גופיות מתוחות ונעדרות שיוך מגדרי[8].

בשנת 2007 הציגה בגלריה רוזנפלד את "קיץ בחורף" בו היא חוזרת לעסוק בדימויי הגופיה. בתערוכה מספר עבודות המגיעות בגווני שחור-לבן. בחלקן הגופייה נותרת בשלומתה, באחרות היא קרועה, שסועה, מפוררת ונותרים ממנה רק חלקים. היא מופיעה כאובייקט שלצידם מיטת תינוק המכוסה כילה.

בשנת 2008 נתן אצרה, יחד עם אמיתי מנדלסון, את התערוכה "60 שנות אמנות בישראל: זמן אמת" במוזיאון ישראל[9].

היצירה "פסל הנפת חרמש" (2002) מופיעה בתערוכת הקבע של מוזיאון ישראל. ביצירה סדורים במעגל חרמשים, כאשר כל חרמש נשען על החרמש הסמוך לו במעגל שיתופי במעין מניפה, תוך חיקוי פעולת הקצירה באופן פיסולי. נוצרת ניגודיות בין כלי העבודה לחזותו האלימה של החרמש המצביעה על מלחמה. וריאציה נוספת על מעגל החרמשים מופיעה בפסל "פוסע וקוצר", שהוצג בתערוכה במבנה בית העם הטמפלרי בחיפה, מופיעים 2 מעגלים ובהם 24 חרמשים[10].

בשנת 2011 נתן הציגה במוזיאון ישראל את "אוהל" בו על קיר שחור מוצב במיקום גבוה אוהל לבן המחובר אליו בחוטים ונראה מרחף או צונח. ובניגוד לאוהל שיתדותיו באדמה, האוהל תלוי על בלימה באוויר[11].

השכלה

פרסים

תערוכות יחיד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "אחת האמהות חסרה" ידיעות אחרונות, 13 ביולי 1990, מאת נעמי סימן טוב
  2. ^ "אחת האמהות חסרה" ידיעות אחרונות, 13 ביולי 1990, מאת נעמי סימן טוב
  3. ^ "בחזרה מן הכפור" מאת רמה וחיים לוסקי" תיקה של נתן במרכז לאומנות ישראלית במוזיאון ישראל.
  4. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    כתבי ynet, הפעם הראשונה שלנו, באתר ynet, 19 באפריל 2010
  5. ^ ראו: טננבאום, אילנה (עורכת), וידאו Zero, כתוב בגוף, פעולה בשידור חי, הדימוי המוקרן - העשור הראשון, מוזיאון חיפה, 2006, עמ' 43.
  6. ^ "בחזרה מן הכפור" מאת רמה וחיים לוסקי
  7. ^ "אחת האמהות חסרה" מאת נעמי סימן-טוב ידיעות אחרונות-תל אביב.
  8. ^ אפרופו העלמות, באתר מוזיאון פתח תקווה לאמנות
  9. ^ 60 שנות אמנות בישראל: זמן אמת, באתר עכבר העיר
  10. ^ אפרת נתן: פוסע וקוצר, באתר מוזיאוני חיפה
  11. ^ עבודת קיר I : אפרת נתן, אוהל, 2011, באתר מוזיאון ישראל
  12. ^ דנה גילרמן, פרסים לגדעון גכטמן, אפרת נתן ואמנים נוספים, באתר עכבר העיר, 14 באוגוסט 2006
  13. ^ אלי ערמון אזולאי, שישה אמנים זכו בפרס של הפיס, באתר עכבר העיר, 14 באוקטובר 2009