מרים אביגל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגית: תו כיווניות מפורש
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 1: שורה 1:
{{מוזיקאי
{{מוזיקאי
|שם=מרים אביגל
|שם=מרים אביגל
|תמונה=
|תמונה={{אין תמונה|אישה|יישור=ללא}}
|כיתוב=
|כיתוב=
|שם לידה=
|שם לידה=

גרסה מ־16:11, 17 בפברואר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי

פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מרים אביגל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה אוקטובר 1936
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוקטובר 2016 (בגיל 80)
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1955–2016 (כ־61 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ישראלי, שירי ילדים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים הד ארצי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרים ("מיקי") אביגל (אוקטובר 1936 - 21 באוקטובר 2016) הייתה זמרת ישראלית שהתאפיינה בקולה החם והצלול. הייתה בשיא הצלחתה בשנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 בזכות שני להיטים: "בדרך לתבור" ו"בת הדייג".

ביוגרפיה

נולדה בתל אביב בשם מרים לאון, השלישית מארבעת ילדיהם של משה וקרולינה לאון, אשר עלו מסלוניקי שביוון, וגדלה בשכונת פלורנטין. כשהייתה בכיתה ב', ובשל המצב הכלכלי הקשה, הועברה לפנימיית "בית הילד" בתל אביב. כשסיימה את הלימודים בבית הספר העממי, נשלחה לפנימייה בבית הספר לגננות ולטכנאות נוף בפתח תקווה. בתקופה זו הגיע לפנימייה המורה למוזיקה עמנואל זמיר, שקיים מבחני קבלה ללהקה שביקש להקים בפנימייה וגילה את כישרונה של לאון. היא הצטרפה ללהקה ביחד עם ארבע תלמידות נוספות. הלהקה, שנקראה "בני תמין", הופיעה פעמים רבות ברחבי הארץ, בעיקר במעברות. במקביל, הופיעה גם בהרכב קטן שהקים זמיר בשם "נעורים".

באמצע שנות ה-50 הציע זמיר ללאון לשיר דואט עם אחד הזמרים המצליחים באותה תקופה, שמשון בר-נוי, ובשנת 1955 הקליטה עמו שני שירים: "הבו לנו יין", ו"מים מים". כעבור זמן קצר הציג זמיר את אביגל לחברי "חבורת האש" – קבוצת לוחמים מימיה הראשונים של המדינה, שקיימה מפגשים חברתיים בסגנון הישן – שירה לאור המדורה (בין מנהיגיה היה סולימאן הגדול, אביו של יזהר כהן).

באחד מאירועים אלה פגשה לאון, שהייתה אז בת 19, את מי שיהיה לימים בעלה, בנימין ("בנג'ו") אביגל. השניים נישאו בשנת 1957. שנה לאחר מכן נולדה בתם הראשונה. לרגל הולדתה כתבו ההורים שיר מיוחד: "בת הדייג" (את הלחן כתבה אביגל למילים של בעלה), שנכלל בתקליט שיצא בשנת 1959, ואשר כלל שיר נוסף, שזכה להצלחה רבה – "בדרך לתבור" (את מילות השיר כתב בנימין והוא הולחן על ידי ידיד המשפחה שלמה וייספיש). בעקבות שני השירים הללו, שהושמעו רבות ברדיו, הפכה אביגל לזמרת מבוקשת, וחברת הד ארצי הזמינה אותה להקליט שירי ילדים ושירי חגים.

לאחר שנות ה-60 הפכה הזמרה לעיסוק משני אצל אביגל. היא החלה לעבוד בעבודה פקידותית, אך לא משכה ידה גם מהזמרה בהופעות במסגרות "חבורת האש", "מועדון זמיר", מועדון הזמר של שלמה שביט, וכן הופיעה מדי פעם כסולנית במסגרת חבורות זמר.

אף על פי שאביגל הפסיקה להקליט ולא הייתה באור הזרקורים, להיטיה הושמעו ברדיו לעתים קרובות, ואף זכו לחידוש (למשל על ידי ירדנה ארזי שחידשה את "בת הדייג"). דורון נשר הפך את השיר לנעימת הנושא של התוכנית "ציפורי לילה" בגלי צה"ל. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים משותפים. מאוחר יותר התגרשו.

מרים אביגל נפטרה באוקטובר 2016 ונטמנה בבית העלמין של גדרה.

קישורים חיצוניים