ברכת סליחה – הבדלי גרסאות
#1Lib1Ref |
|||
שורה 20: | שורה 20: | ||
==מנהגים== |
==מנהגים== |
||
ברוב קהילות ה[[אשכנזים]] נוהגים על פי הש"ל להכות על החזה בעת אמירת המילים "חטאנו" ו"פשענו". (עושים דבר דומה בעת אמירת [[ווידוי]].) |
|||
לפי מנהג אשכנז המקורי, בתענית ציבור אומרים סליחות בחזרת הש"ץ באמצע ברכה זו,{{הערה|[http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=110 עמ' 91].}} ונוהגים אז לומר "כל א-ל טוב וסלח אתה" (הנוסח הרגיל בנוסחאות אחרות) במקום "כי מוחל וסולח אתה". |
לפי מנהג אשכנז המקורי, בתענית ציבור אומרים סליחות בחזרת הש"ץ באמצע ברכה זו,{{הערה|[http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=110 עמ' 91].}} ונוהגים אז לומר "כל א-ל טוב וסלח אתה" (הנוסח הרגיל בנוסחאות אחרות) במקום "כי מוחל וסולח אתה". |
גרסה מ־15:18, 16 בינואר 2020
ברכת סליחה או סלח לנו היא הברכה השישית בתפילת שמונה עשרה, לאחר ברכת תשובה ולפני ברכת גאולה. הברכה משתייכת לקבוצת שלוש עשרה ברכות הבקשה שבתפילה בימי חול. עניינה הוא בקשה מבורא עולם שימחל למתפלל וכלל עם ישראל על חטאיהם. ברכת "סלח לנו" עוסקת בצרכים רוחניים ואישיים יחד עם ברכת תשובה וברכת גאולה.
נוסח הברכה
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ
מְחוֹל (לפי נוסח אשכנז ונוסח ספרד: מְחַל) לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ
כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה (לפי נוסח אשכנז, חוץ מכשאומרים סליחות בתוך חזרת הש"ץ: כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה)
בָּרוּך אַתָּה ה', חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ (לפי נוסח בלדי: חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלוֹחַ).
משמעות הברכה
התפילה מבקשת מחילה מהקב"ה על שני סוגי עבירות: "פשע" ו "חטא". אלו שניים מבין שלושת סוגי העבירות המוזכרות במקרא, כשהעבירה השלישית היא "עוון".
לפי התלמוד[1], חטא הוא עבירה על מצווה בשוגג- כשלא ידע שזוהי עבירה. לעומתו, פשע הוא עבירה מתוך מרד - הפושע עובר עבירה בכוונת תחילה, ובכדי למרוד באלהיו.
הברכה מכוונת לכך שה' לא מסתפק רק בעונש לחוטא ושכר לצדיק, אלא נותן לחוטאים אפשרות לחזור בתשובה, כפי שנאמר בספר יחזקאל[2]:
- "אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱֹיִ, אִם־אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם־בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה; שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל".
על פי המדרש, המשפט "חנון המרבה לסלוח" נאמר על ידי המלאכים לאחר שיהודה התוודה על חטאו עם תמר[3].
מנהגים
ברוב קהילות האשכנזים נוהגים על פי הש"ל להכות על החזה בעת אמירת המילים "חטאנו" ו"פשענו". (עושים דבר דומה בעת אמירת ווידוי.)
לפי מנהג אשכנז המקורי, בתענית ציבור אומרים סליחות בחזרת הש"ץ באמצע ברכה זו,[4] ונוהגים אז לומר "כל א-ל טוב וסלח אתה" (הנוסח הרגיל בנוסחאות אחרות) במקום "כי מוחל וסולח אתה".
הערות שוליים
- ^ מסכת יומא יומא, דף לו, עמוד ב
- ^ יחזקאל, פרק לג, פסוק יא
- ^ אוצר המדרשים, תפילת שמונה עשרה, עמוד 585; שבלי הלקט, עניין תפילה, סימן יח.
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 91.
תפילת העמידה | ||
---|---|---|
שלוש הברכות הראשונות | ||
ברכות שבח | ברכת אבות • ברכת גבורות • ברכת קדושת השם | |
הברכות האמצעיות | ||
בקשות תפילת שמונה עשרה | ברכת חונן הדעת • ברכת תשובה • ברכת סליחה • ברכת גאולה • ברכת רפואה • ברכת השנים • ברכת קיבוץ גלויות • ברכת המשפט • ברכת המינים • על הצדיקים • ברכת ירושלים • מצמיח קרן ישועה • שומע תפילה | |
בתפילת שבע | ברכת קדושת היום | |
בתפילת תשע | מלכויות זכרונות ושופרות | |
בתפילת עשרים וארבע | זכרונות • שופרות • אל ה' בצרתה לי • אשא עיני אל ההרים • ממעמקים קראתיך ה' • תפלה לעני כי יעטוף | |
שלוש הברכות האחרונות | ||
ברכות הודאה | ברכת עבודה • ברכת הודאה • ברכת שים שלום | |
תוספות | ||
הזכרות | משיב הרוח ומוריד הגשם • מוריד הטל • ותן טל ומטר | |
בחזרת הש"ץ | קדושה • מודים דרבנן • ברכת כהנים | |
בזמנים מיוחדים | אתה חוננתנו • יעלה ויבוא • על הנסים • תפילת נחם • תפילת עננו • ועננו בורא עולם • ותערב • הוספות ושינויים לעשרת ימי תשובה • וידוי | |
תפילות העמידה השונות | ||
בכל יום | תפילת שחרית • תפילת מנחה • תפילת ערבית | |
בשבתות ובמועדים | תפילת מוסף | |
ביום הכיפורים (ובתענית ציבור) | תפילת נעילה |