מיכל היימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סגנון יח"צני, פירוט יתר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מיכל היימן מסבירה אחת מעבודותיה בתערוכה בביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב
תמונות של מיכל היימן שנוצרו בסורק ופני האומנית מופיעים בהם, ביתן הלנה רובינשטיין

מיכל היימן (נולדה ב-1954) אמנית רב תחומית, חוקרת, אוצרת, מחברת מבחני מיכל היימן 4-1 (M.H.T.s), מרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ובאוניברסיטת תל אביב. הזוכה הראשונה בפרס שפילמן הבינלאומי למצוינות בצילום ומחקר בשיתוף מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010.

היימן שואפת להבנות דיסציפלינה חדשה בין צילום לדיאגנוזה, בין אמנות לפסיכואנליזה, ובין תאוריה ופרקסיס. יצירתה מבוססת על מחקר, בעיקר בתחומי הפסיכולוגיה והפילוסופיה, הניזון ממחקרים קליניים, מתולדות האמנות, ומהשיח הפוליטי והמגדרי. בשנת 2008 הציגה היימן בביתן הלנה רובינשטיין (מוזיאון תל אביב), את תערוכת היחיד “התקפות על חיבור”.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1979-1978 למדה היימן צילום במכללת הדסה בירושלים. בשנים 1984-1982 הייתה תלמידה של יאיר גרבוז ורפי לביא ב"מדרשה" בבית ברל, למורים לאמנות (לימודי ציור, פיסול ווידאו). בשנת 1982 עבדה כאסיסטנטית של אבי גנור.

בין השנים 1990-1984 החלה להציג את ציוריה, ובמקביל עבדה כצלמת דיוקנאות לצד העורך והסופר אדם ברוך.
בשנת 1990 הציגה בתערוכה "המיון" בגלריה בוגרשוב (אוצרת: אריאלה אזולאי) בה הציגה לראשונה עבודות שעסקו בקשר בין צילום לטקסט ("צלם לא ידוע").
ב-1994 הציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה בחו"ל, במלבורן שבאוסטרליה.

עבודות וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012 ״מחפשות את שרה״ וידאו צבע עם פסקול, צילום: אבי קורן  ;15 דקות, משתתפות: אמילי היימן ואלזה בונייה, עריכה: יעל בדרשי  
  • 2010 ״מציאות ומשחק מס' 2״ הצעה לשיקום החזותי בתיאור מקרה של ד.ו. ויניקוט״, וידאו צבע עם פסקול, 31 דקות / צילום: תום גולדווסר; עודד אשכנזי; עריכה: איתן בוגנים
  • 2009 ״מציאות ומשחק: הצעה לשיקום החזותי בתיאור מקרה של ד.ו. ויניקוט״, וידאו צבע עם פסקול, 35 דקות; צילום: רועי מנדלוביץ', נדב גורדון; עריכה: איתן בוגנים 
  • 2008 ״מבעד לחזותי: אמנות שמתקיפה חיבורים״, 1917—2008, הרצאה,וידאו צבע עם פסקול, 100 דקות / צילום: אסי אורן, יאיר קיסרי, אילון גנור; עריכה: איתן בוגנים
  • 2008 ״האב לא הדוד (פרויד / קתרינה)״, וידאו צבע עם פסקול, 26 דקות / צילום: אסי אורן, יאיר קיסרי, אילון גנור; עריכה: איתן בוגנים 
  • 2008 ״Con-ver-sation״, וידאו צבע עם פסקול, 2:40 דקות / בהשתתפות: עפרה לפיד, מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים 
  • 2008 ״Sleeping, טסט מס. 1״, וידאו צבע, 5:45 דקות / צילום: עפרה לפיד, מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים 
  • 2007-2008 ״סוג–בת מס. 2: מחזיק, או מציל–תוקף״, וידאו צבע עם פסקול, 9 דקות / צילום: מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים.
  • 2006-2007 ״סוג–בת מס. 1: מיכל בוכה״, וידאו צבע עם פסקול, 9:40 דקות / צילום: מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים
  • 2004-2006 ״אני ופרויד (1925)״, וידאו צבע עם פסקול, 2 דקות / צילום: מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים; תודה: רון חכלילי.
  • 2006 ״התקפות על חיבור מס. 4: בצהרי כיפור״ (PTSD), K Link, וידאו שחור–לבן עם פסקול, 7:30 דקות / צילום: מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים.
  • 2001-2006 ״התקפות על חיבור מס. 3: ראָיה בלבד, A Link״, וידאו צבע עם פסקול, 4:40 דקות / צילום: מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים.
  • 2003-2006 ״על חיבור מס. 2: הכפיל, תיאור מקרה, B+B Link״, וידאו צבע עם פסקול,   7:10 דקות / צילום: מיכל היימן; עריכה: איתן בוגנים

תערוכות יחיד ופרויקטים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2016  משכן לאמנות עין–חרוד; אוצרת: גליה בר אור
  • 2014  ״בית-מחסה (השמלה, 1852-2016)״ - מיצב באגף החדש של בית המשפט בתל אביב (בהזמנת משרד האדריכלים אמנון רכטר), מגירות ארכיב מעץ, שלושה שקפים בארגזי אור, 12 חותמות.  
  • 2012 ״כנס אמנים בינלאומי Perfection״  - גלריה White Chapel, לונדון, בשיתוף עם המכון האירופאי לחקר צילום, וגלריית הצלמים של לונדון. פרסום הסימפוזיון בספר בהוצאת intellect, בעריכת ג'ו לונגהרסט
  • 2011 ״מבחן מיכל היימן מס. 4 (Heiman Test: Experimental Diagnostics of Affinities), הפעלה, Living Archive״, מוזיאון "קונטסהאוס", ברגנז, אוסטריה; אוצרת: אווה בירקנשטוק
  • 2010 ״מבחן מיכל היימן מס. 4 (Heiman Test: Experimental Diagnostics of Affinities), הפעלה, The Politics of Collecting-The Collecting of Politics״ , מוזיאון "ואן אבה",   איינדהובן, הולנד; אוצרת: גלית אילת, כריסטיאן ברנדז, דיאנה פראנסן
  • 2008 ״התקפות על חיבור, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת–זמננו״, מוזיאון תל–אביב לאמנות;            אוצר: מרדכי עומר (קטלוג)
  • 2006 ״מבחן מיכל היימן מס. 3 (.M.H.T)״, "אמנות הארץ", תחנת כוח רדינג, תל–אביב; אוצרת: טל            בן–צבי (קטלוג)
  • 2005 ״אני הייתי שם״, גלריה אנדריאה מייזלין, ניו–יורק
  • 2004 ״מבחן מיכל היימן מס. 3 (.M.H.T): מה את חושבת? הפעלה, פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר״; מנהל אמנותי: עתי ציטרון
  • 2003 ״אנוסה להיות צילום״, מיצב, בית האמנים, תל–אביב; אוצרת: גליה יהב (קטלוג)
  • 2001 ״מבחן מיכל היימן מס. 2 (.M.H.T), האמא–של–האיש–של–האשה - מבחן לנשים, הפעלה, "מסרים למילניום החדש: אמנות ישראלית היום", מוזיאון לאמנות מודרנית, סאיטמה, יפן; אוצרים: גליה בר אור, איטארו היראנו (קטלוג; טקסט: עמ' 10—11)
  • 2000 ״מבחן מיכל היימן מס. 2 (.M.H.T): האמא–של–האיש–של–האשה - מבחן לנשים, הפעלה, "מלאך ההיסטוריה", מוזיאון הרצליה לאמנות, אוצרת: אריאלה אזולאי, (קופסה, גרסה עברית, עיצוב: מיכאל גורדון) 
  • 1998 ״מבחן מיכל היימן מס. 2 (.M.H.T): האמא–של–האיש–של–האשה - מבחן לנשים, הפעלה, "מישראל"', מרכז לה קרטייה לאמנות עכשווית, קמפר, צרפת; אוצרת: דומיניק אבנסור (קופסה, מבחן השלכה מאת מיכל היימן, גרסה אנגלית וצרפתית; טקסט: אריאלה אזולאי; עיצוב: מיכאל גורדון / קטלוג; טקסט: עמ' 10—18, 26—39, 76—87) 
  • 1997 ״מבחן מיכל היימן מס. 1 (.M.H.T), הפעלה, דוקומנטה X״, קאסל, גרמניה; אוצרת: קתרין דוויד (קופסה, מבחן השלכה מאת מיכל היימן; טקסט: אריאלה אזולאי; עיצוב: מיכאל גורדון / קטלוג; טקסט ושיחה: מאיר אגסי)
  • 1995 ״מבחן מיכל היימן: דיאגנוזה ראשונה״, ציורים, גלריה נגא, תל–אביב
  • 1994 ״מבחן מיכל היימן (.M.H.T: Endopsychic Press)״, מיצב, גלריה, איאן פוטר, המוזיאון לאמנות של אוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה; אוצרת: מריאן גייטס (קטלוג) 
  • 1991 ״המיון: ובאה על החתום״, מיצב, גלריה ג'ולי מ., תל–אביב 
  • 1990 ״המיון״, מיצב, גלריה בוגרשוב, תל–אביב (קטלוג; טקסט: אריאלה אזולאי)
  • 1989 ציורים, גלריה בוגרשוב, תל–אביב
  • 1986 ציורים, גלריה מימד לאמנות חזותית, תל–אביב

פעילותה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היימן צברה מוניטין רב בזירה המקומית והבינלאומית בעקבות עבודות המבחן שלה (המבחן הראשון הוצג בתערוכת דוקומנטה, X 1997), הצילום, הווידאו והציור. כשהיא נטועה עמוק בתוך הפוליטי והחברתי.

ב-1997 הציגה היימן בתערוכה "דוקומנטה X", בקאסל שבגרמניה, (אוצרת: קתרין דוד). בבניין ה-Otteneum, הפעילה היימן לראשונה את המבחן שחיברה, "מבחן מיכל היימן" (M.H.T.), המבוסס על מבחן מבחן ההשלכה הפסיכולוגי הקלאסי TAT - Thematic Apperception Test (מבחן התפסת נושא) אשר פותח בשנות ה-30 של המאה ה-20 באוניברסיטת הארוורד. הצופים הוזמנו לקחת חלק במבחן שלה באמצעות מאבחנת שביקשה מהם לדבר או לכתוב על תצלומים מתוך קופסה כחולה, שצולמו ברובם על ידי צלמים לא ידועים, בהם צילומי כיבוש, ונלקחו מתוך אלבומי משפחה הפרטיים וארכיונים ציבוריים.

מבחן מיכל היימן מס. 2 (M.H.T. No. 2) המיועד לנשים, הופעל לראשונה ב-1998, במרכז לאמנות עכשווית "Le Quartier" בקמפר שבצרפת. נשים התבקשו לשכב על ספות ולדבר עם מאבחנת על צילומים בהם הופיעו דימויי נשים מתוך קופסה ירוקה.

ב-2010 הציגה במוזיאון ואן אבה בהולנד, את "מבחן היימן מס. 4". מבחן מס. 4 מבוסס על מבחן סונדי כאשר הדיוקנאות הן ממשפחתה המורחבת של האמנית. בהמשך הוצגה היצירה גם בקונסטהאלה בברגנץ שבאוסטריה ובגלריה וייטצ'אפל בלונדון‏[1][2].

בשנת 2002 השתתפה בקטלון "15 צלמות מצלמות" של חברת קום איל פו.

בדצמבר 2005 פתחה היימן את תערוכת היחיד הראשונה שלה בניו יורק, תחת השם "I Was There", בגלריה "Andrea Meislin". הדף המצורף לתערוכה שנכתב על ידי אריאלה אזולאי סיכם את דרכה האמנותית עד כה: "במהלך השנים היימן אספה וצילמה חומרים מתוך מגוון רחב של מקורות, כאלה הנעים בין ציורים קאנונים מן המאה ה-19 לבין דימויים אנונימיים מתוך עיתונים יומיים [...] העבודות מתייחסות לנושאים אמנותיים, תרבותיים, חברתיים, לאומיים, ופסיכולוגיים ומאפשרות סוגי קריאה מרובדים לפרשנות האישית של כל אחד מהצופים".

בשנת 1995 אצרה היימן את התערוכה "לא פה ולא שם" בגלריה גורדון בתל אביב ואת תערוכתו של הצייר אורי שטטנר בגלריה בוגרשוב 2. בשנת 2005, אצרה את תוכנית הסרטים "מה את שותקת?" מטעם הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. הפרויקט הוצג במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (בהשתתפות יעל ברתנא, קרן רוסו, אריאלה אזולאי, בועז ארד, רונה יפמן, גלעד רטמן ואחרים).

היימן מציגה בפני פורומים שונים של פסיכולוגים ופסיכואנליטיקאים את הרצאתה: "מבעד לחזותי, מעשה בהתקפות על חיבור" ("Attacks on Linking"), בעקבות מאמרו מ-1959 של הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקן הבריטי וילפרד ביון, העוסק בהרס ובהתקפה על חיבורים כתהליכי חשיבה, שפת תקשורת והתפתחות רגשית. היימן הרצתה רבות גם על האמנים קלוד כהון, סופי קאל, וכריסטיאן בולטנסקי.

בנובמבר 2008 עד פברואר 2009, הציגה מיכל היימן תערוכת יחיד בשם "התקפות על חיבור" בביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב (אוצר: פרופ' מרדכי עומר).

היימן מרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, במדרשה בית ברל, וכן במספר תוכניות וחוגים באוניברסיטת תל אביב: בתוכנית הפקולטית לתואר שני במסגרת התוכנית הבין–תחומית למטפלים, הפקולטה לאמנויות, במסגרת הלימודים המתקדמים של התוכנית לפסיכותרפיה, הפקולטה לרפואה, החוג לקולנוע וטלוויזיה, התוכנית הבינתחומית לתואר שני באמנויות, ותוכנית המצטיינים המשולבת במדעי הרוח ובאמנויות.

באוגוסט 2010 זכתה בפרס שפילמן למצוינות בצילום. ‏[3] ועדת הפרס, כללה בין השאר את היושב ראש ניסן פרז ממוזיאון ישראל, פיטר גלאסי האוצר הראשי של מחלקת הצילום במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, מרתה גילי מהז'ה דה פום בפריז, פרופ' חנן לסקין מבצלאל ואת ד"ר שלמה לי אברהמוב משנקר והמכון הטכנולוגי בחולון.

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס שפילמן למצוינות בצילום (2010)
  • פרס אנריקה קבלין למפעל חיים בתחום הצילום, מוזיאון ישראל, ירושלים (2004)
  • פרס עידוד יצירה, משרד החינוך, המדע והספורט (2003)
  • פרס שר החינוך והתרבות ליוצרים בתחומי האמנויות הפלסטיות (1996)
  • פרס אוסקר–נעמת לנשים שעושות היסטוריה בתחום האמנויות (1994)
  • מלגת מק–ג'ורג' לאמנית אורחת, אוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה (1989)
  • פרס האמן הצעיר, קרן תרבות אמריקה–ישראל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]