אשלגן חנקתי

אשלגן חנקתי, פוטסיום ניטראט, מלחת
פרטים
שם סיסטמטי	Potassium Nitrate
נוסחה כימית	KNO3
מסה מולקולרית	g/mol‏ 101.1032
מראה	אבקה לבנה או גביש שקוף
מספר CAS	7757-79-1
צפיפות	g/cm3‏ 2.109
מצב צבירה בטמפרטורת החדר	מוצק
מסיסות במים	360גרם בליטר
טמפרטורת היתוך	334 °C
טמפרטורת רתיחה	400(מתפרק) °C

אשלגן חנקתי

אשלגן חנקתי, ידוע גם בשם "סלפטר" (מלטינית, "מלח אבן", אך ייתכן שהכוונה היא למלח של פטרה), הוא מלח המורכב מאשלגן, חנקן וחמצן.

שימושים

• האשלגן החנקתי משמש בתעשייה לייצור דשן (מקור לאשלגן וחנקה).
• האשלגן החנקתי הינו מחמצן חזק ומשמש בפירוטכניקה כמחמצן בתערובות שונות כגון אבק שרפה ודלק.
• מן האשלגן החנקתי וחומצה גופרתית ניתן להפיק חומצה חנקתית על פי התגובה הבאה:

$\ KNO_3+H_2SO_4 \rightarrow KHSO_4+HNO_3$

תוצר נוסף לתגובה הוא אשלגן מימן-גופרי (לעתים, מפאת הטמפרטורה בה מתרחשת התגובה (83 C°) נפלטים גזי $NO_X$).

• האשלגן החנקתי הינו המרכיב העיקרי במלח המשמש להמלחת בשר לצורך שימורו. הוא משמש גם בייצור גלידה ובתעשיית הנקניקים כחומר משמר. ברשימת המרכיבים של מוצרי מזון סימנו בקוד E252.
• לפי אמונה עממית האשלגן החנקתי מקטין את החשק המיני, אין כל בסיס מדעי למיתוס הזה‏‏.
• לאחרונה, הוספה של אשלגן חנקתי במשחות שיניים לשיניים רגישות הוכחה כיעילה בהקלה על רגישות של השן או החניכיים למגע או משב אוויר. האשלגן חודר דרך תעלות בדנטין ופועל על העצב שבמוך השן. ניתן להשתמש גם במלחי ציטרט או אוקסלט של אשלגן לצורך זה.

הפקה

בעבר הפיקו אשלגן חנקתי על ידי ערבוב זבל אורגני, המהווה מקור ליוני החנקה, עם מלט או אפר עצים המהווים מקור לאשלגן. תהליך זה איטי מאוד ומתמשך כשנה לערך.

מאמצע המאה ה-19 הופק אשלגן חנקתי ממרבצי מלחת במדבר אטקמה שבצפון צ'ילה. לאחר שבמהלך מלחמת העולם הראשונה פותחה בגרמניה שיטה להפקה מלאכותית של אשלגן חנקתי, הצטמצמה כריית המלחת בצ'ילה בשנות ה-30 של המאה ה-20.

הייצור המלאכותי של אשלגן חנקתי נעשה באמצעות תגובה של אשלג (אשלגן כלורי) עם חומצה חנקתית:

$\ KCl_{(s)} + HNO_{3(aq)} \rightarrow KNO_{3(aq)} + HCl_{(g)}$.

בישראל מיוצר אשלגן חנקתי במפעל חיפה כימיקלים: מביאים אשלגן כלורי KCl לתגובה עם חומצה חנקתית בתערובת ממסים (בוטאנול ופנטנול) בה שוקע התוצר (ככל החנקות גם אשלגן חנקתי מסיס מאוד במים וקשה לשקע אותו מתמיסה מיימית לקבלת תוצר יבש). לאחר שמופרד האשלגן החנקתי ששקע ממחזרים את שארית החומצה החנקתית (שכעת היא בתמיסה עם החומצה המלחית) על ידי מיצוי לתערובת אורגנית אחרת. כך מופקת גם חומצת מלח HCl מרוכזת באותו תהליך.

ראו גם

• מלחת