מסטיף (כטב"ם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מזל"ט סייר-3 בתצוגת מוזיאון חיל האוויר בחצרים

מסטיף (Mastiff) הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) טקטי לסיור ואיסוף מודיעין מתוצרת תדיראן מערכות (אלישרא של היום). כטב"מים מסוג "מסטיף" הופעלו על ידי צה"ל וזכו שם לכינוי "סייר".

ה"מסטיף" הוא כטב"ם בתצורת מנור כפול (en:Twin boom) המונע על ידי מנוע יחיד בעל מדחף דוחף. הוא נושא מצלמה טלוויזיונית מיוצבת תחת גוף המטוס ויכול לשדר את המידע הנקלט על ידו בזמן אמת לתחנה קרקעית. מסטיף בעל כני נסע לא מתקפלים. היו גרסאות של מזל"ט-מטרה ומזל"ט-הטייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת יום הכיפורים הוחלט בצה"ל להקנות למפקדי השטח את היכולת להסתכל "מעבר לגבעה". הדרישות המבצעיות דיברו על כלי טיס בלתי מאויש שיוכל לשאת מטע"ד 10 ק"ג לטווחים של 30-50 ק"מ.

באותה תקופה ארבע אנשי תעופה: מהנדס התעשייה האוירית אל אליס, טייסי חיל האוויר סא"ל (מיל') יהודה מנור, שלמה ברק ועזרא דותן הקימו חברה "אירמקו" ("Airmeco") על מנת לפתח מזל"ט בעל שני מנועים עם יכולת נשיאת מטע"ד במשקל 12 קילוגרם. המזל"ט התרסק בטיסתו הראשונה בשל תקלה במנוע. בסיוע מומחה נוסף, מתכנן טיסנים ניק זירולי פותח ונבנה דגם אחר, מוצלח הפעם, הנקרא Owl. אחרי שהתעשייה האוירית לא הביעה עניין להשתתף בפיתוח, רכשה חברת תדיראן מערכות זכויות לפיתוח דגם משופר בשנת 1974 [1].

תדיראן פיתחה את המזל"ט מסטיף (( Mastiff Mini RPV (Remote Piloted Vehicle). הטיסה הראשונה הייתה ב-1975. ב-1978 הכטב"ם נכנס לשירות בצה"ל תחת שם סייר-1. בשנת 1977 פותח מסטיף 2, שנכנס לשירות מבצעי ב-1979 תחת שם סייר-2. הדגם האחרון שפותח היה מסטיף 3 (סייר-3), שהוצג ב-1983 [2].

עקב תחרות מול התעשייה האוירית שפיתחה ב-1980 כטב"ם סקאוט הוחלט על הקמת חברת "מזל"ט" המשותפת לתדיראן והתעשייה האווירית. ב-1987 חברת תדיראן עברה משבר שבעקבותיו היא נטשה את תחום הכטב"מים ומכרה את חלקה לתעשייה האווירית, שהקימה על בסיס זה מפעלה "מל"ט" [3].

כל הדגמים של מסטיפים הופעלו על ידי יחידת המזל"טים של חיל המודיעין וביצעו משימות מבצעיות רבות. המשימה הידועה ביותר היא השתתפות במבצע ערצב 19 במהלך מלחמת לבנון הראשונה, כאשר הושמד בתקיפה אחת כל מערך טילי הקרקע-אוויר הגדול והמודרני של צבא סוריה בבקעת הלבנון. יצא מהשירות בתחילת שנות התשעים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוטת כנפיים: 4.25 מטר
  • אורך: 3.3 מטר
  • גובה: 0.89 מטר
  • משקל המראה מרבי: 138 ק"ג
  • משקל מטען מרבי: 37 ק"ג
  • משקל ריק: 72 ק"ג

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שהות באוויר: 7.5 שעות
  • סייג רום: 14,700 רגל
  • מהירות: 100 קשר

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mastiff - סייר 1
  • Mastiff II - סייר 2, משנת 1979
  • Mastiff III - סייר 3, בגרסה הזאת שופרו מהירות, זמן שהות באוויר ומשקל מטען מרבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1], כנפי מלחמה, כנפי שלום, דני שלום. בספריה מקוונת של מכון פישר למחקר
  2. ^ [2], כנפי מלחמה, כנפי שלום, דני שלום. בספריה מקוונת של מכון פישר למחקר
  3. ^ [3], כנפי מלחמה, כנפי שלום, דני שלום. בספריה מקוונת של מכון פישר למחקר