מערות קרלה

מערות קרלה
מידע כללי
מדינה	הודו
מיקום	Pune district, הודו
קואורדינטות	18°47′00″N 73°28′14″E / 18.78333333°N 73.47055556°E
	(למפת הודו רגילה) ניו דלהי מומבאי קולקטה היידראבאד בנגלור אחמדאבאד צ'נאי סוראט פונה ג'איפור לאקנאו קאנפור נאגפור פטנה לודהיאנה טריוונדרום פורט בלייר פקיסטן אפגנ. הרפובליקה העממית; של סין; נפאל בהו. בנג. מיאנמר ת. ס"ל מפרץ; בנגל; הים; הערבי; האוקיינוס ההודי מערות קרלה

מערות קרלה (או קרלי) הן קומפלקס של מערות הודיות בודהיסטיות עתיקות חצובות בסלע הנמצאות בעיירה קארלי שליד לונוואלה, שבמהאראשטרה (הודו). המערות נמצאות במרחק של 10.9 קילומטרים מלונבלה. מערות נוספות באזור הן מערות בהג'ה (Bhaja Caves), מערות פאתן הבודהיסטיות (Patan Buddhist Cave), מערות בדסה (Bedse Caves) ומערות נאסיק (Nasik Caves). המערות הוקמו לאורך תקופה ארוכה - מהמאה השנייה לפני הספירה ועד המאה החמישית לספירה. העתיקה שבמערות מתוארכת לשנת 160 לפנה"ס, והתפתחה בסמוך למקום דרך מסחר עתיקה, העוברת מזרחה מהים הערבי אל תוך הדקאן.

הקבוצה של המערות בקרלה היא מהוותיקות והקטנות מבין שלל האתרים הבודהיסטים החצובים בסלע במהרשטרה, אך היא אחת מן הידועות ביותר בגלל "גרנד צ'איטה" (מערה מספר 8) המפורסמת, שהיא מערת הצ'איטה הגדולה והשמורה ביותר של התקופה, שגם מכילה פסלים רבים שמורים היטב, שרבים מהם בקנה מידה גדול.^[1]

סוחרים רבים ושליטי סאטחוונה תרמו לבניית המערות האלה.^[2] הבודהיסטים, שהפכו מזוהים עם מסחר וייצור באמצעות הקשר המוקדם שלהם עם סוחרים, נטו למקם את המנזרים שלהם בתצורות גאוגרפיות טבעיות בסמוך לצירי סחר מרכזיים כדי לספק בתי מגורים לסוחרים.^[3] כיום מתחם המערות הוא אתר מוגן המצוי תחת פיקוח של המכון הארכאולוגי של הודו.^[4]

אפיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה היסטורית נקשרו המערות לזרם בבודהיזם המכונה המהאסאחיקה (Mahāsāṃghika).^[5]^[6] המערות כוללות מנזר בודהיסטי המתוארך למאה השנייה לפני הספירה. מחוץ למנזר הבודהיסטי היו בעבר שני עמודים גדולים (בגובה של 15 מטר כל אחד). כיום נותר רק אחד מן העמודים, ובמקום שבו היה העמוד נבנה מקדש המוקדש לאלה עקברה (אנ'), שלה סוגדים בעיקר קהילת אגרי וקהילת קולי שממומבאי.

ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם מערות קרלה בנוי במורד גבעה סלעית שבמרחק של כ-60 קילומטרים (37 מיל) מפונה, עם חלונות גדולים שנחצבו בסלע כדי להאיר את פנים המערות.^[7] המערות בקרלה הן חלק מקבוצה גדולה של מערות דומות שנחפרו בהרי סהאדרי בראשית האלף הראשון לספירה. בקבוצת מערות קרלה יש בסך הכל 16 מערות, כאשר שלוש מהן הן מערות השייכות לבודהיזם המהאיאנה. מרבית המערות הן מערות מסוג "לינאס", כאשר המערה החריגה העיקרית היא מערת צ'איטיה הגדולה, מערה מספר 8.^[8]

מערת צ'איטה הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערה הראשית, המכונה מערת הצ'איטיה הגדולה, או מערה מספר 8 לפי המספור המקומי, מכילה צ'איטיה (או אולם תפילה) גדולה ומגולפת, כבר משנת 120 לספירה. זוהי מערת הצ'איטה הגדולה ביותר שנחצבה בסלע בהודו, באורך של 45 מטרים (148 רגל) ובגובה של 14 מטרים (46 רגל) באזורים הגבוהים ביותר שלה. האולם כולל פסלים של בני-אדם, גם של זכרים וגם של נקבות, וכן פסלים של בעלי חיים כגון אריות ופילים.

מערת הצ'איטה הגדולה הזו, שהיא הגדולה שבמערות הצ'איטה שבדרום אסיה, נבנתה על ידי נהפנה השליט של הסאטארפס המערבי והוקדשה לו בשנת 120 לספירה.^[9]^[10]^[11]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת צ'איטה הגדולה של קרלה נבנתה אחרי מספר מערות צ'איטיה נוספות שנבנו במערב הודו תחת חסות מלכותית.^[12] מעריכים כי הכרונולוגיה של מערות צ'איטה המוקדמות הללו היא כדלקמן: שלוש מערות בסביבות המאה הראשונה לספירה: ראשית מערה מס' 9 במערות קונדוויטי (Kondivite Caves), אחר כך מערה מס' 12 שבמערות בהג'ה (Bhaja Caves) ולבסוף מערה מס' 10 במערות אג'נטה (Ajanta Caves).^[8] אחריהן נבנו המערות בסדר הבא: מערה מס' 3 בפיטלקורה (Pitalkhora), מערה מס' 1 במערות קונדנה (Kondana Caves), מערה מס' 9 באג'אנטה (Ajanta), שעל פי עיצוביה המקושטים יותר, נבנתה כמאה מאוחר יותר, ואז מערה מס' 18 שבמערות נסיק (Nasik Caves), ומערה מס' 7 במערות בדזה (Bedse Caves), ורק לבסוף הגיעו ל"שלמות הסופית" כאשר נבנתה הצ'איטה הגדולה במערות קרלה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצ'איטיה שבקרלה בנויה בהתאם לדפוסי הבניה הרגילים של התקופה, אך הוא גדול באופן יוצא דופן. הצ'איטה גם יוצאת דופן כי הרבה חלקים מקוריים העשויים מעץ נשמרו: המוטות הרוחביות הבולטות, המוטות של הגג, והמטרייה שמעל הסטופה. אולם הצ'איטה עצמו גם היה עשוי עץ, וכיום ניתן להבין כיצד היה בנוי לפי הדוגמאות החצובות בסלע, שבהם היו תוקעים את מוטות העץ והסכך. ברוב הצ'איטות החצובות בסלע בנו גג אבן המחכה את גג העץ שהיה קיים בעבר, כך שנוצר אפקט חזותי של עץ, אך בצ'איטות אחרות נעשה שימוש בעץ ממש, מסיבות אסתטיות גרידא ולא מסיבות מבניות. ברוב המקרים הללו העץ נהרס עם השנים, למשל בצ'איטיה שבמערה מס' 3, מערות קנהרי (Kanheri Caves). כאן, אף על פי שחלק מן העצים הוחלפו תחת לורד קורזון במאה ה-19, רובם מקוריים.^[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מערות קרלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Michell, 374
^ "Later Andhra Period India". נבדק ב-2007-01-24.
^ Keay, John (2000). India: A History. New York, USA: Grove Press. pp. 123–127. ISBN 0-8021-3797-0.
^ "Karla Caves". NIC. נבדק ב-2012-05-19.
^ Dutt, Nalinaksha. Buddhist Sects in India. 1998. p. 62
^ Gadkari, Jayant. Society and Religion: From Rgveda to Puranas. 1996. p. 198
^ "Cave Architecture". נבדק ב-2007-02-15.
^ ¹ ² Le, Huu Phuoc (2010). Buddhist Architecture (באנגלית). Grafikol. p. 108. ISBN 9780984404308.
^ World Heritage Monuments and Related Edifices in India, Volume 1 ʻAlī Jāvīd, Tabassum Javeed, Algora Publishing, 2008 p.42
^ Southern India: A Guide to Monuments Sites & Museums, by George Michell, Roli Books Private Limited, 1 mai 2013 p.72
^ "This hall is assigned to the brief period of Kshatrapas rule in the western Deccan during the 1st century." in Guide to Monuments of India 1: Buddhist, Jain, Hindu - by George Michell, Philip H. Davies, Viking - 1989 Page 374
^ Spink, Walter M. (2005). Ajanta: Painting, sculpture, architecture (באנגלית). BRILL. p. 1. ISBN 900414983X.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: date and year (link)
^ Michell, 374; Harle, 48 and note 21 at 493

[1] Michell, 374

[public-2] "Later Andhra Period India". נבדק ב-2007-01-24.

[keay-3] Keay, John (2000). India: A History. New York, USA: Grove Press. pp. 123–127. ISBN 0-8021-3797-0.

[4] "Karla Caves". NIC. נבדק ב-2012-05-19.

[5] Dutt, Nalinaksha. Buddhist Sects in India. 1998. p. 62

[6] Gadkari, Jayant. Society and Religion: From Rgveda to Puranas. 1996. p. 198

[7] "Cave Architecture". נבדק ב-2007-02-15.

[Le_108-8] ¹ ² Le, Huu Phuoc (2010). Buddhist Architecture (באנגלית). Grafikol. p. 108. ISBN 9780984404308.

[WHM-9] World Heritage Monuments and Related Edifices in India, Volume 1 ʻAlī Jāvīd, Tabassum Javeed, Algora Publishing, 2008 p.42

[10] Southern India: A Guide to Monuments Sites & Museums, by George Michell, Roli Books Private Limited, 1 mai 2013 p.72

[11] "This hall is assigned to the brief period of Kshatrapas rule in the western Deccan during the 1st century." in Guide to Monuments of India 1: Buddhist, Jain, Hindu - by George Michell, Philip H. Davies, Viking - 1989 Page 374

[Spink_1-12] Spink, Walter M. (2005). Ajanta: Painting, sculpture, architecture (באנגלית). BRILL. p. 1. ISBN 900414983X.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: date and year (link)

[13] Michell, 374; Harle, 48 and note 21 at 493

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]