מטרייה
מטרייה היא כלי המשמש להגנה מפני גשם. שמשייה היא כלי דומה המשמש להגנה מפני השמש. בעברית שמות עצם אלו גזורים מהשמות "מטר" ו"שמש", בהתאמה.
מטריות בנות ימינו הן קלות לקיפול וקומקפטיות, לרוב יש להן מוט טלסקופי, מנעולים למצב קיפול ופריסה, והן עשויות בדי כותנה, ניילון ופלסטיק שבאו במקום המשי. מאידך זרועותיהן הדקות ומנעוליהן מתעקמים או נשברים תדיר.
תוכן עניינים |
היסטוריה[עריכה]
בסין העתיקה החלו להשתמש במטריות כבר לפני 3,000 שנה, אבל לא להגנה מפני הגשם אלא כסמל למעמדו החברתי של בעל המטרייה, והיו משתמשים בה ללא קשר לשמש או לגשם. מטריות אלה היו מסגרות עץ שכוסו בעלים או בעורות, וקושטו בסמלים.
תולדות השמשייה[עריכה]
בתחריטים שנמצאו בנינוה נראות שמשיות, כאשר משרתים נושאים שמשיה שתגן על המלך. בעת העתיקה השתמשו נשים בשמשיות בעיקר כאביזר אופנה המסוכך מפני השמש ולא כמטריות.
תולדות המטרייה[עריכה]
בשנת 1730 בערך, בצרפת החלו נשים להשתמש במטריות כהגנה מפני הגשם. בתקופה זו גברים נמנעו מלהשתמש במטרייה כיון שהדבר נחשב לא מכובד.
בתקופה הוויקטוריאנית מטריות היו עשויות משי על מסגרת עץ או עצמות לווייתן וכשנרטבו קשה היה לקפלן.
סמואל פוקס, תושב אנגליה היה הראשון שייצר מטריות בייצור המוני. המטריות שייצר נאטמו והורכבו על מסגרת פלדה, שיוצרו על פי פטנט שנרשם בשנת 1852. המטרייה המתקפלת הראשונה הומצאה בגרמניה בשנת 1930.
מטרייה בתרבות[עריכה]
- באנגליה המטרייה היא סמל תרבותי, ממאפייניה של לונדון הגשומה תדיר.
- מרי פופינס, האומנת הבדיונית, מרחפת באמצעות מטרייתה.
בהלכה[עריכה]
הפוסקים דנו בשימוש במטרייה בשבת וכתבו שאסור לפותחו, לסוגרו ולהשתמש בו מכיוון שהוא מעין אוהל[1].
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
