מצע קולומבוס

מצע קולומבוס (באנגלית: Columbus Platform), או בשמו המלא: העקרונות המנחים של היהדות הרפורמית (באנגלית: The Guiding Principles of Reform Judaism), היה מסמך שנתקבל על ידי רבנים והוגים משפיעים ביהדות הרפורמית בארצות הברית בשנת 1937 והחליף את מצע פיטסבורג אשר נראה כמיושן. מצע קולומבוס חולל מפנה מהותי בקבלת הציונות על ידי היהדות הרפורמית בארצות הברית והשפעתו ניכרת עד היום.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חופש הדת ואזרחות שווה בארה״ב הובילה לשינויים רבים באופן בו יהודים רבים מכל הזרמים קיימו את חיי הדת היהודית. בעשורים האחרונים של המאה ה-19 עלו קולות בקרב היהדות הרפורמית בארה״ב לגבש במצע את עקרונות היהדות הרפורמית כך שתתאים לאורח החיים של היהודים במדינה. בנובמבר 1885 בניצוחם של הרבנים סטפן וייז, קאופמן קוהלר ואמיל גוסטאב הירש נקבעו עקרונות מצע פיטסברג אשר נחשב למסמך המרכזי של התנועה הרפורמית מתקופה זו, למרות שמעולם לא קיבל תוקף רשמי.

מצע פיטסברג ראה בדת היהודית כקהילה דתית בלבד ללא סממנים לאומיים ואף התנער מפולחן המשרת לתפיסת מנסחי המצע רעיונות מיושנים. עקב כך, ביקש המצע לאזן בין הפרקטיקות הדתיות היהודיות לבין האזרחות האמריקאית השווה שכן מציאות חייהם של היהודים בארה״ב איפשרה ומאפשרת להם לחיות חיי דת חופשיים ללא צורך בזיקה לאומית יהודית. זו, מוחלפת עתה בזיקה אזרחית אמריקאית. תפיסה זו הובילה באופן טבעי לשלילת הציונות בקרב רבים מהוגי היהדות הרפורמית בתקופה זו ומן הטעם הפשוט שהציונות אינה הכרחית בעולם בו יהודים במצוקה מסוגלים להגר בחופשיות לארה״ב ולחיות חיי חופש ושוויון.

למן קבלת מצע פיטסברג ואימוצו הלכה למעשה בקרב קהילות רפורמיות רבות בארה״ב החלו להתהוות שינויים מרחיקי לכת במארג החיים של יהודי ארה״ב שהובילו עם השנים לבחינה מחודשת של עקרונותיו עיקר הבחינה הגיע בתקופה שבין מלחמות העולם בה התפיסה לגבי היהדות הרפורמית בארה״ב הייתה של אליטיסית הדורשת מעט מחבריה ההולכים ומתמעטים.^[1]

שינויים בחיי הקהילות היהודיות הרפורמיות בארה״ב 1885–1937[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז כתיבתו של מצע פיטסבורג חלו שינויים מהותיים בחברה היהודית בארה״ב אשר אילצו את חברי הקהילות הרפורמיות לערוך בחינה מחודשת של עקרונות הדתיים והרוחניים שהיו קיימים. עיקר הדחיפה לשינוי מצע פיטסבורג הגיע במחצית שנות ה-30 של המאה ה-20 . בתקופה זו רבנים רפורמים משפיעים כדוגמת אבא הלל סילבר העלו ביקורת פומבית על מצע פיטסברג אשר רוקן לדעתם את היהדות מהתוכן הלאומי ובכך יצר חוסר משמעותי בתפיסה הקולקטיבית של הקהילות היהודיות. אל עמדה זו הצטרפו רבנים אחרים וחברי קהילה רבים אחרים ועלתה הדרישה הציבורית לבחון מחדש את עקרונות היהדות הרפורמית בהתאם להלך הרוח באותה תקופה.^[2] באופן זה, מצע קולומבוס העתידי מנסה לתת מענה לאתגרים שהקהילות היהודיות התמודדו איתם ואשר לא היו ייחודיים לקהילה היהודית הרפורמית:

גל ההגירה של יהודים לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מיהודי מזרח אירופה, ובמיוחד יהודי תחום המושב ברוסיה, היו נתונים לעוני ולרדיפות וסבלו ממשטר שהגביל את חייהם הן מבחינה אישית והן מבחינת אפשרויות התעסוקה שלהם. מצב זה, ובנוסף ריבוי טבעי גדול וגידול ניכר באוכלוסייה, הוביל יהודים רבים לחפש לעצמם חיים חדשים.^[3] השינויים הטכנולוגיים שאפשרו תנועה המונית של בני אדם, ומדיניות ההגירה החופשית של ארצות הברית, הובילו לגל הגירה גדול מאוד של יהודים, בעיקר ממזרח אירופה, החל משנת 1881. כך, משנה זו ועד 1924, שבה ארצות הברית סגרה את שעריה להגירה, היגרו אליה כ-2.5 מיליון יהודים.^[4] המהגרים היהודים התרכזו בעיקר בערים הגדולות והיו לרוב יהודים מסורתיים המשויכים לזרם האורתודוקסי, ולרוב מאוכלוסיות נכשלות יותר כלכלית.

שינוי דמוגרפי מהותי זה הוביל רבים מבני הקהילה הרפומית לבחון מחדש את יחסם לכלל הקהילה היהודית. לרוב, הקהילה המבוססת והותיקה על שלל זרמיה התייחסה בהתנשאות כלפי המהגרים החדשים והיססה לקלוט אותם לקהילותיה המבוססות.^[5] עם זאת, הוותיקים פעלו רבות למען עזרה בקליטתם של המהגרים החדשים ובסופו של דבר כן נקלטו מהגרים חדשים בקהילות רפורמיות. מתוך רצון להתאים את הלכי הקהילה גם לרצונות היותר מסורתיים של החברים החדשים עלו קולות לשינוי.^[6]

אומנם בשנת 1937, שנת קבל מצע קולומבוס גל ההגירה היהודי כבר הסתיים אולם השפעותיו עדיין ניכרו בעיקר בקרב הדור המבוגר יותר.

השפל הכלכלי הגדול וירידה במספר החברים בקהילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשבר הכלכלי הגדול שפקד את ארה״ב בשנת 1929 הוביל לירידה משמעותית של חברים בקהילות רפורמיות שכן חברות בקהילה משמעה גם תשלומי דמי חבר, שנהיו עול כלכלי בתקופת משבר. הירידה החדה במספר החברים בקהילות הובילה רבנים רפורמים רבים לבחון מחדש את שלילת התפיסה הלאומית כפי שנוסחה במצע פיטסברג. שכן, לפי גישה במצע זו הקהילה מבוססת על ערכים ופרקטיקות דתיות ובכך ניתן פחות דגש אם בגלל על שימור אופי קהילתי לאומי. התוצאה הייתה שליהודים אשר אינם בעלי זיקה דתית קל היה להתנתק ממחויבותם לקהילה כל שכן דמי החבר מהוים נטל.^[7]

עליית האנטישמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליית האנטישמיות באירופה ובעיקר בגרמניה הציבה את קיומם הפיזי של יהודים בסכנה ובכך שכנעה רבים מהקהילה הרפורמית שהתאולוגיה לבדה אינה יכולה לבסס את קיומה של היהדות כקהילה ותחושה לאומית מסוימת נחוצה כדי להילחם באנטישמיות.^[8] תפיסה זו הובילה לכך שלא רק שהיהדות הרפורמית בתחן מחדש את זיקתה לציונות אלא תהפוך לחלוטין את גישתה משוללת ציונות כלא הכרחית למאמצת ציונות באון מלא.

הרב מרדכי קלפן (15 ביוני 1881 - 8 בנובמבר 1983)

ניסוח מצע קולומבוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הרבנים הרפורמים של אמריקה (Central Conference of American Rabbis - CCAR) הטיל על רבה לשעבר של בית הכנסת טמפל עמנו-אל הוותיק שמואל שולמן (אנ') את המשימה לעמוד בראש הוועדה ששתפקידה היה לעצב מסמך עקרונות חדש. הרב שולמן שייצג את עמדת ההנהגה הרפורמית הוותיקה למעשה שב והעמיד את התאולוגיה היהודית בראש סדר העדיפויות וללא הכרעה בשאלת השיוך הלאומי היהודי. בשל כך מסמך העקרונות שכתב לא שכנע רבנים רבים והצעתו אף לא עלתה לדיון.^[9]

לאחר דיונים ריבם החליטה ועידת הרבנים הרפורמית בוועידת קולומבוס לאמץ נוסח חדש ״עקרונות מנחים של היהדות הרפורמית״ שהיווה תפנית משמעותית ביחס לדת, לציונות ולפולחן היהודי מהכתוב במצע פיטסברג.

המצע מנסה לשקף את עמדותיהם של רבנים רפורמים רבים ובעיקר את השקפתו של הרב מרדכי קפלן. התוצאה היא מסמך מנוסח ברוח ליבראלית כאשר כוונתו לגשר בין העשייה הדתית ללאומיות היהודית. כלומר, בניגוד למצע פיטסברג אשר מתווה בעיקר עקרונות רוחניות דתית, מצע קולומבוס מוסיף גם את מרכיב העשייה האישי הם בביתו והן בפולחן. כל אלו כחיונים לרומם את הנפש ולשימורה של היהדות כדרך חיים.^[10]

בעוד שמצע פיטסבורג מציע רק דרך אחת לקיים את היהדות הרפורמית, מצע קולומבוס מכיר בפרקטיקות שונות. ממגה זו חששו מספר רבנים וכך לדוגמה עוד טרם קבלת מצע קולומבוס הזהיר הרב לואיס בינסטוק שלדעתו על היהדות הרפורמית לקבל על עצמה דוגמות מחייבות ועקרונות דתיים אחידים מחייבים. לדעתו, עודף פלורליזם ביהדות הרפורמית יצור מצב בו כל קהילה תעצב לעצמה נורמות דתיות שונות וכך אם לדוגמה קהילה מסוימת תחליט בשל נוחות לקיים את התפילה המרכזית ביום ראשון משמעות השבת תשתנה לחלוטין לאומת קהילות אחרות.^[11]

עם זאת, מצע קולומבוס משנה את כיוון הדוקטרינה של החוויה הרפורמית מרוחניות ללאומיות רכה בהכרח גם מאפשרת יותר גיוון של דעות בתוך העולם הרפורמי.^[12] כך, האחדות הלאומית של העם היהודי היא שמקבלת את הביטוי המרכזי להוויה היהודית על חשבון הרוחניות.

עיקרי המצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל והציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאן כאמור מצויה התפנית העיקרית בתפיסה הלאומית של היהדות הרפורמית. אם מצע פיטסברג ראה בציונות כלא הכרחית לכל הפחות הרי שמצע קולומבוס מאמץ אותה בלב שלם. יתרה מכך, המצע מכיר בישראל כגורם המקשר של היהודים בכל העולם. באופן מעשי מוגשת התפיסה לפיה ישראל לא תהפוך למקלט בלבד ליהודים נידחים אלא למרכז של תרבות יהודית וחיי רוח.^[10] בכך, מצע קולומבוס מעגן את חובתם של כלל היהודים לעזור בבניין הארץ. בנושא זה לכל הפחות לא חל שינוי בתפיסה של היהדות הרפורמית מאז אימוץ מצע קולומבוס.

מהות היהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצע מקבע את העמיות היהודית בנתבך מהותי בכך שהוא בהכרח קושר בין החוויה היהודית לעם היהודי. למרות זאת, המסר האוניברסלי אינו נשכח ויתרה מכך, בניגוד ליהדות האורתודוקסית מצע קולומבוס מבטיח את חשיבות עקרון ההתפתחות בחיי הרוב במקביל לחיי החברה והתרבות. בשל כך, רואה התנועה הרפורמית חשיבות לשלב בין גילויי המדע החדשים לבין היהדות. לגישת המצע, גם כאשר ישנה סתירה בין היהדות לבין המדע האחרון רק דוחק את ההשקפות המדעיות המיושנות שבספרות היהודית אך אינם נוגדים את הרוח הפנימית של היהדות.^[13]

התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצע קולומבוס גורס כי התורה מתגלה גם בשאיפותיה המוסרית של רוח האדם לצד יופיו וסדרו של הטבע. בשל כך, ההתגלות היא תהליך מתמשך אשר אינה נחלת קבוצה מסוימת או לתקופה מסוימת. אמירה זו יכולה להיחשב לטענת הסתר הפנים אולם היהדות הרפורמית מציעה ליישב סתירה זו על ידי התפיסה שהתורה גם זו שבכתב וגם זו שבעל פה מתפתחת בכל עת והיא שואפת לעצב את המצוות לצורכי היסוד של כל דור תוך התאמה לרוח היהדות.

עיקר ההשפעה של מצע קולומבוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

השינויים שמצע קולומבוס הוביל וההתגייסות של יהדות ארצות הברית למען יהודי אירופה במהלך השואה הובילו לעלייה במספר החברים בקהילות הרפורמיות בארה״ב וכיום זרם זה ביהדות הוא הגדול ביותר אשר כולל כ 35% מכך היהודים במדינה.^[14] מצע קולומבוס נשאר איתן עד לקבלתם של עקרונות חדשים ומודורנים יותר החל ממצע סן פרנסיסקו בשנת 1976. עם זאת, כיום מצע קולומבוס זכור בעיקר כגורם מפנה של יחסה של היהדות הרפורמית בארה״ב לעמיות יהודית וציונות, עמדה שהיהדות הרפורמית עדין מאמצת עד היום.^[15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל מאיר, בין מסורת לקדמה - תולדות התנועה הרפורמית ביהדות, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 1989

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח המלא של מצע קולומבוס, באתר (Central Conference of American Rabbis (CCAR

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Michael Meyer, Responde to Modernity, Wayne State University Press, 1995, עמ' 297
^ מאיר, עמוד 378
^ Shaul Stampfer, The geographical Background of Eastern European Jewish Migration to the United States Before World War I, in Ira A. Glazier and Luigi De Rosa, ads., Migration Across Time and Nations: Population Mobility in Historical Context, New York: Holmes and Meier, 1986, עמ' 223
^ אריה גרטנר, אביגדור שנאן (ע), הגירה והתיישבות בישראל ובעמים - קובץ מאמרים, ההגירה ההמונית של יהודי אירופה, 1881-1914,, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשמ״ב-1982, עמ' 334
^ Dana Evan Kalplan, American Reform Judaism: An Introduction, Rutgers University Press, 2003, עמ' 19
^ American Reform Judaism: An Introduction, עמ' 19
^ Dana Evan Kalplan, American Reform Judaism: An Introduction, Rutgers University Press, 2003, עמ' 50
^ Dana Evan Kalplan, American Reform Judaism: An Introduction, Rutgers University Press, 2003, עמ' 16
^ מאיר, עמוד 366
^ ¹ ² מאיר, עמוד 367
^ Louis Binstock, Dogma and Judaism, 35, OCAT Yearbook, 1935, עמ' 266
^ A Time for Searching: Entering the Mainstream, 1920-1945, Johns Hopkins University Press, 1992
^ מאיר, עמוד 449
^ A Portrait of Jewish Americans, ‏October 1st, 2013
^ Dana Evan Kalplan, American Reform Judaism: An Introduction, Rutgers University Press, 2003, עמ' 51

[1] Michael Meyer, Responde to Modernity, Wayne State University Press, 1995, עמ' 297

[2] מאיר, עמוד 378

[3] Shaul Stampfer, The geographical Background of Eastern European Jewish Migration to the United States Before World War I, in Ira A. Glazier and Luigi De Rosa, ads., Migration Across Time and Nations: Population Mobility in Historical Context, New York: Holmes and Meier, 1986, עמ' 223

[4] אריה גרטנר, אביגדור שנאן (ע), הגירה והתיישבות בישראל ובעמים - קובץ מאמרים, ההגירה ההמונית של יהודי אירופה, 1881-1914,, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשמ״ב-1982, עמ' 334

[5] Dana Evan Kalplan, American Reform Judaism: An Introduction, Rutgers University Press, 2003, עמ' 19

[6] American Reform Judaism: An Introduction, עמ' 19

[7] Dana Evan Kalplan, American Reform Judaism: An Introduction, Rutgers University Press, 2003, עמ' 50

[8] Dana Evan Kalplan, American Reform Judaism: An Introduction, Rutgers University Press, 2003, עמ' 16

[9] מאיר, עמוד 366

[מאיר367-10] ¹ ² מאיר, עמוד 367

[11] Louis Binstock, Dogma and Judaism, 35, OCAT Yearbook, 1935, עמ' 266

[12] A Time for Searching: Entering the Mainstream, 1920-1945, Johns Hopkins University Press, 1992

[13] מאיר, עמוד 449

[14] A Portrait of Jewish Americans, ‏October 1st, 2013

[15] Dana Evan Kalplan, American Reform Judaism: An Introduction, Rutgers University Press, 2003, עמ' 51

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]