מרדכי קפלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרדכי קפלן, 1915

הרב מרדכי קפלן (11 ביוני 1881 - 8 בנובמבר 1983) היה מנהיג והוגה מרכזי ביהדות ארצות הברית במאה ה-20, מייסד זרם הרקונסטרוקטיבים ביהדות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי מנחם קפלן נולד בליטא ב-11 ביוני 1881. בגיל צעיר היגר עם משפחתו לארצות הברית, נשלח לישיבות בניו יורק וזכה לחינוך מסורתי אך פתוח. את השכלתו הרבנית רכש בסמינר היהודי התאולוגי (JTS), אז מוסד צעיר לימים שהיה קרוב יותר לזרם האורתודוקסי.

קפלן שימש בתפקידי רבנות אורתודוקסית במנהטן ובמקומות נוספים, אך בהדרגה חש התרחקות פנימית ממסגרות האמונה וההלכה. הוא נענה להזמנתו של שניאור זלמן שכטר, חוקר הגניזה הידוע שהקים מחדש את הסמינר התאולוגי לרבנים (JTS) וביקש לכלול בו אף אגף להכשרת מורים.

קפלן קשר את גורלו עם המוסד הזה, שהפך למוסד המרכזי של היהדות הקונסרבטיבית בארצות הברית ונהיה לאחד מבכירי המורים בו, אולם בשלב מסוים החליט לעזוב את המוסד והקים בפילדלפיה את בית המדרש הרקונסטרקטיוניסטי שנהיה למרכזה הרוחני של התנועה ליהדות רקונסטרקטיוניסטית.

מרדכי קפלן נפטר בשיבה טובה בגיל 102, ב-8 בנובמבר 1983.

הגותו הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגותו של קפלן, שבעצם הביאה ליציאתו מבין כתלי ה-JTS מתאפיינת בראיית היהדות כציוויליזציה שלמה. הדיון בתרבות היהודית הנו בכלים חילוניים: סוציולוגיים, היסטוריים, תרבותיים אולם תכניה של התרבות הזו הם דתיים. מלכתחילה לא התכוון קפלן ליצור תנועה נפרדת, אלא קיווה שהתנועה ליהדות מסורתית כולה תאמץ את רעיונותיו. הפילוסופיה שלו סטתה באופן קיצוני מהאידאולוגיה של היהדות המסורתית. היהדות המתחדשת הייתה האגף הדתי הליבראלי של התנועה המסורתית עד שקפלן וחסידיו הקימו תנועה נפרדת בתחילת שנות ה-60. אף על פי שקפלן עמד בראש תנועה קטנה בצפון אמריקה, הייתה לו השפעה עמוקה על אופי היהדות במאה ה-20.

קפלן חולל מהפכה החשיבה היהודית באמריקה בשנת 1934 עם פרסום ספרו הראשון "היהדות כציוויליציה" (Judaism as a Civilization). בספר זה הגדיר את היהדות כ"ציוויליזציה דתית מתפתחת". תפיסת היהדות שלו כללה שפה, תרבות, מנהגים ונורמות חברתיות, בד בבד עם היסטוריה וגורל משותפים ליהודים ברחבי העולם. למרות מגוון אמונותיהם של קבוצות שונות ברחבי העולם ודרכיהם השונות לקיום המצוות ומנהגים רבים, הוא האמין שהיהודים הם קבוצה על-לאומית - שהם עם ולא קבוצה דתית בלבד. לכן הציונות תפסה מקום מרכזי בפילוסופיה שלו. הוא לא שלל את החיים בגולה אבל סבר שעם ישראל בתפוצות חיים "בשתי ציוויליזציות". הוא גם קרא לעם היהודי בתפוצות להקים קהילות מאורגנות שימלאו את צרכיהם של היהודים בלי הבדל בין הזרמים.

היהדות היא תרבות מסוג מיוחד - זוהי תרבות דתית המאופיינת על ידי רעיון הברית העומד בבסיסה והמחויבות של פרטיה לחיי תורה ומצוות. אולם מחויבות זו הנה מחויבות של פרטים אוטונומיים הלומדים את תכניה של תרבותם ומכריעים לקיימם מתוך רצון חופשי. לפי דעתו של קפלן הדת הייתה המקור לאתיקה ולערכים היהודיים וכן למנהגים ולטקסים. היא הייתה החוליה הקושרת קשר היסטורי, רגשי ואפילו גאוגרפי בין היהודים.

תאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג הדת היה תמיד מרכזי בחשיבה של יהדות המתחדשת. לפי דעתו של קפלן לא תיתכן ציוויליזציה יהודית בלי דת. הדת הייתה המקור לאתיקה ולערכים היהודיים וכן למנהגים ולטקסים. היא הייתה החוליה הקושרת קשר היסטורי וגאוגרפי בין היהודים.

קפלן האמין, כי לאור ההתקדמויות בפילוסופיה, במדע ובהיסטוריה, יהודים מודרניים אינם יכולים להמשיך ולדבוק בהרבה מהטענות התאולוגיות המסורתיות של היהדות. התאולוגיה הפילוסופית הנטורליסטית של קפלן נחשבת כווריאציה של הפילוסופיה של ג'ון דיואי. הנטרוליזם של דיואי איחד בין אמונות אתאיסטיות לטרמינולוגיה דתית על מנת לבנות פילוסופיה מספקת מבחינה דתית לאלה שאיבדו את אמונם באמונה המסורתית.

כמו כמה מההוגים היהודים בימי הביניים, קפלן טען כי אלוהים אינו ישות אישית, וכי התיאורים האנתרופומורפיים של אלוהים הם, במקרה הטוב, מטאפורות לא מושלמות. התאולוגיה של קפלן אף טוענת כי האל הוא הסכום של כל התהליכים הטבעיים שמאפשרים לאדם למצות את עצמו. קפלן כתב כי "להאמין באל פירושו לדעת בוודאות כי גורלו של האדם הוא להתעלות מעל לפרא, ולהסיר כל סוג של אלימות וניצול מהחברה האנושית". לא כל הכתבים של קפלן בנושא זה הם עקביים; העמדה שלו השתנתה במידה מסוימת במשך השנים, וניתן לחלק בין שתי תאולוגיות שונות בקריאה זהירה. הראייה שבדרך כלל משויכת לקפלן היא זו של הנטורליזם הטהור, בדומה לדיואי, שבוקרה על כך שהיא משתמשת בטרמינולוגיה דתית לכסות על עמדה לא-תיאיסטית (אם לא אתיאיסטית). אולם קיים גם צד שני בתאולוגיה של קפלן, שמבהיר כי לעתים הוא האמין שיש לאל קיום אונטולוגי, באופן עצמאי ואמיתי, בנפרד מאמונות בני האדם. בתאולוגיה זו, קפלן עדיין דוחה חלק מהצורות הקלאסיות של התאיזם וכל אמונה בנסים, אך הוא מחזיק בעמדה שהיא במידה מסוימת נאו-אפלטונית.

התאולוגיה של קפלן אינה עולה בקנה אחד עם כל היהדות האורתודוקסית, רוב היהדות הקונסרבטיבית, וחלק מהיהדות הרפורמית.

הגותו הציונית לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי קפלן היה ציוני נלהב. הוא סבר שרק הציונות וישראל יוכלו להעניק משמעות ליהודי המודרני שאינו חי עוד בקהילה יהודית אורגאנית. הוא היה אחד ממייסדי תנועת הנוער "ישראל הצעירה". הוא היה מראשוני התומכים בארגון "נשות הדסה" בגלל פעילותו בישראל. בשנות ה-20 המוקדמות של המאה ה-20, הוא סייע לחיים ויצמן לגייס כספים לקרן היסוד בעיר ניו-יורק. הוא הרצה בלי הרף וכתב על הצורך של כל היהודים האמריקנים להיות מעורבים בפעילויות ציוניות. היה פעיל בארגון ציוני אמריקה (ZOA) בשנות ה-20 ובראשית שנות ה-30. בשנת 1937 ניסה לעלות ארצה והיה הפרופסור הראשון ל"יסודות החינוך" באוניברסיטה העברית בירושלים. אחרי הפרעות בארץ בשנת 1939 חזר קפלן לארצות הברית, אבל מעולם לא נטש את ישראל או הציונות. הוא כתב ספר על השינויים הדרושים בתנועה הציונית בשנת 1955 "לחידוש פני הציונות" (A New Zionism) שתורגם לעברית בשנת 1959. לעתים קרובות ביקר בארץ והרצה לפני מגוון רחב של קבוצות ולבסוף התיישב בירושלים בשנת 1973.

פעילותו החברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו החשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו המצויים בשפה העברית:

  • מרדכי מ. קפלן, ערכי היהדות והתחדשותם, ירושלים, 1939; מהדורה שנייה: ירושלים: מרכז מרדכי מ. קפלן על ידי ראובן מס, תשס"ג (הקדמה: אליעזר שביד).
  • מרדכי מ. קפלן, האמונה והמוסר - החיים כאמנות העליונה, ירושלים 1954.
  • מרדכי מ. קפלן, לחידוש פני הציונות, ירושלים, 1959; מהדורה שנייה: מרכז מרדכי מ. קפלן על ידי הספרייה הציונית, 2004 (הקדמה: מוקי צור).
  • מרדכי מ. קפלן, דת האומיות המוסרית, ירושלים, 1975; מהדורה שנייה: ירושלים: מרכז מרדכי מ. קפלן על ידי מוסד ביאליק, תשס"ה (הקדמה: יהוידע עמיר).
  • יהדות דינמית - מבחר מכתביו של מרדכי מ. קפלן, עמנואל ס. גולדסמיט ומרדכי (מל) סקולט, הקדמה נוספת: יעקב י. כהן, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2001.

ספרי ביוגרפיה בעברית:

  • יהדות מתחדשת - הביוגרפיה של מרדכי מ. קפלן, מרדכי (מל) סקולט, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2004.


ספריו באנגלית:

  • Judaism as a Civilization ניו-יורק 1934 (ראה אור במהדורות חדשות רבות מאז)
  • The Greater Judaism in the Making
  • The Future of the American Jew
  • The Purpose and Meaning of Jewish Existence
  • Judaism Under Transition
  • A New Zionism
  • Questions Jews Ask
  • The Religion of Ethical Nationhood
  • The Future of The American Jew
  • If Not Now, When

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]