מקס שטיינר
מקסימיליאן ראול וולטר שטיינר (10 במאי 1888 - 28 בדצמבר 1971) היה מלחין אמריקני יהודי ממוצא אוסטרי אשר הלחין את מוזיקת הרקע לקלאסיקות רבות של הקולנוע ההוליוודי כ"חלף עם הרוח" ו"קזבלנקה".
שטיינר נולד בווינה והיה נכדו של מקסימיליאן שטיינר, מנהלו רב ההשפעה של התיאטר אן דר וין (התיאטרון הוינאי). עוד בילדותו גילה כישרון הלחנה, ונחשב ל"ילד פלא". כילד צעיר למד נגינה בפסנתר בהשגחתו של יוהנס ברהמס, ולאחר מכן, כנער, למד באקדמיה המלכותית לאומנות ולמוזיקה בווינה, ובין היתר תחת הדרכתו של גוסטב מאהלר. את התוכנית בת ארבע השנים ללימודים באקדמיה סיים בשנה אחת בלבד. בשנת 1914 היגר לארצות הברית.
שטיינר הלחין את מוזיקת הרקע למאות סרטים בהוליווד, והיה לאחד המוזיקאים המשפיעים ביותר. לרוב עבד עבור אולפני האחים וורנר. הוא זכה ל-26 מועמדויות לפרס האוסקר, ובפרס עצמו זכה שלוש פעמים, אם כי לא עבור עבודתו הידועה ביותר - המוזיקה לסרט "חלף עם הרוח". בין היתר נודע בשיתוף הפעולה שלו עם הבמאי מייקל קורטיז, אף הוא בן האימפריה האוסטרו הונגרית שנחשב למקצוען הוליוודי, שיתוף פעולה שהביא לסרטים כ"קזבלנקה" ו"הסתערות הבריגדה הקלה".
הגעתו של שטיינר להוליווד בסמיכות זמנים להמצאת הקולנוע המדבר (בניגוד לסרט האילם) הביאה לכך ששטיינר הטביע את חותמו על הלחנת סרטים באופן חלוצי. נעימותיו של שטיינר ניסו להתאים למתרחש על המסך, ואף להתאים את המוזיקה הנכונה לאופיים של הגיבורים המופיעים בסצנה. במשך למעלה משלושים שנה היה שטיינר המלחין המוביל בתעשיית הקולנוע האמריקנית.
שטיינר מת בקליפורניה בשנת 1971.
פילמוגרפיה נבחרת [עריכה]
- "קינג קונג" (1933)
- "הגרושה העליזה" (1933) (מועמדות לאוסקר)
- "הפטרול האבוד" (1934 (מועמדות לאוסקר)
- "המודיע" (1935) (אוסקר)
- "גנו של אללה" (1936) (מועמדות לאוסקר)
- "הסתערות הבריגדה הקלה" (1936)
- "כוכב נולד" (1937)
- "איזבל" (1938) (מועמדות לאוסקר)
- "מלאכים עם פנים מלוכלכות" (1938)
- "ניצחון אפל" (1939) (מועמד לאוסקר)
- "חלף עם הרוח" (1939 (מועמד לאוסקר)
- "המכתב" (1940) (מועמד לאוסקר)
- "סרג'נט יורק" (1941) (מועמד לאוסקר)
- "ועתה, הנוסע" (1942) (אוסקר)
- "קזבלנקה (1942) (מועמד לאוסקר)
- "מאז שהלכת" (1944) (אוסקר)
- "הרפתקאות מרק טוויין" (1944) (מועמד לאוסקר)
- "מילדרד פירס" (1945)
- "רפסודיה בכחול" (1945) (האוסקר במשותף עם ריי היינדורף)
- "השינה הגדולה" (1946)
- "לילה ויום" (1946) (מועמד לפרס האוסקר במשותף עם ריי היינדורף)
- "החיים עם אבא" (1947) (פרס גלובוס הזהב, מועמד לפרס האוסקר)
- "השושנה האירית הפרועה שלי" (1947) (מועמד לפרס האוסקר במשותף עם ריי היינדורף)
- "האוצר מסיירה מדרה" (1948)
- "ג'וני בלינדה" (1948) (מועמד לפרס האוסקר)
- "מעבר ליער" (1949) (מועמד לפרס האוסקר)
- "חום לבן" (1949)
- "הלהבה והחץ" (1950) (מועמד לפרס האוסקר)
- "הנס של גבירתנו פאטימה" (1952) (מועמד לפרס האוסקר)
- "זמר הג'אז" (1953) (מועמד לפרס האוסקר במשותף עם ריי היינדורף)
- "המרד על הקיין" (1954) (מועמד לפרס האוסקר)
- "זעקת הקרב" (1955) (מועמד לפרס האוסקר)
- המחפשים (1956) (מועמד לפרס האוסקר)
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מקס שטיינר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)