מרק בלוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרק בלוך

מרק לאופולד בנימין בלוך (6 ביולי 188616 ביוני 1944), היסטוריון יהודי צרפתי של ימי הביניים בצרפת. בלוך, מייסד אסכולת האנאל, הוצא להורג על ידי הנאצים, בשל חברותו ברזיסטנס (המחתרת הצרפתית).

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוך נולד בעיר הצרפתית ליון, לגוסטב בלוך, פרופסור להיסטוריה עתיקה, ולשרה (לבית אבשטיין). הוא למד היסטוריה וגאוגרפיה באקול נורמל סופרייר שבפריז בין השנים 1904 ו-1906, והשתלם גם באוניברסיטאות בברלין ובלייפציג.

במהלך השנים 1905 ו-1907 שירת בצבא והגיע לדרגת סמל. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בחיל הרגלים, הגיע לדרגת סרן וזכה באות לגיון הכבוד. בין השנים 1909 ו-1912 עבר השתלמות במסגרת מלגה מטעם מכון טייר ובשנת 1913 החל לפרסם את חיבוריו הראשונים.

בלוך השלים בשנת 1920 את חיבור הדוקטורט שלו - "מלכים וצמיתים" (Rois et Serfs). הוא לימד באוניברסיטת שטרסבורג, ורק בשנת 1936 מונה לפרופסור להיסטוריה כלכלית בסורבון שבפריז והפך שם בשנת 1937 לפרופסור מן המניין.

עם הפלישה הגרמנית לצרפת, גויס בלוך לצבא ושוחרר לאחר תבוסתו של הצבא הצרפתי. לאחר הכיבוש הנאצי בצפון צרפת סולק בלוך מהסורבון בשל יהדותו בשנת 1940. שלוש שנים מאוחר יותר הצטרף למחתרת הצרפתית בליון, בה הגיע למעמד בכיר. ב-8 במרץ 1944 נתפס על ידי הגסטפו, נכלא ועונה. ב-16 ביוני הוצא להורג ביער ליד ליון, יחד עם 29 חברי מחתרת נוספים.

מאז 1998, אחרי מאבק[1], קרוי הקמפוס למדעי הרוח באוניברסיטת שטרסבורג על שמו אוניברסיטת מרק בלוך.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1924 פרסם בלוך את אחד ממחקריו המפורסמים ביותר "Les rois thaumaturges: étude sur le caractère surnaturel attribué à la puissance royale particulièrement en France et en Angleterre" (מגע הקסם של המלכים: מחקר אודות האופי העל טבעי המיוחס למלכים, בעיקר בצרפת ובאנגליה), במחקרו הוא חקר מסורת עתיקה, לפיה מגע ידיו של המלך יכול לרפא אדם ממחלת שחפת בלוטות הלימפה (סקרופולה). לעבודה זו של בלוך הייתה השפעה רבה לא רק על תחום ההיסטוריה החברתית של ימי הביניים, אלא גם על חקר האנתרופולוגיה התרבותית.

בשנת 1929 ייסד בלוך יחד עם לוסיאן פבר את כתב העת אנאלים (שנתונים/ רשומות) של ההיסטוריה הכלכלית והחברתית (Annales d'histoire économique et sociale). כתב העת מופיע כיום (יוני 2008) תחת השם אנאל: היסטוריה, מדעי החברה. משמו של כתב העת נגזר שמו של זרם חדשני במחקר ההיסטורי אסכולת האנאל. בספרו על המאפיינים המקוריים של ההיסטוריה הכפרית הצרפתית (Les caractères originaux de l'histoire rurale (française (1931) פרץ דרכים חדשות במחקר, כשהפך את ההשוואה השיטתית - במקרה זה, בין אנגליה לצרפת - למרכיב מרכזי בניתוח תבניות העומק של החברה הכפרית. ממש ערב המלחמה השלים מארק בלוך את ספרו המונומטלי החברה הפיאודלית (La Société féodale), אשר התפרסם בשני חלקים בשנים 1939 ו-1940.

בצד מחקריו הפרטניים והאתגר האינטרדיסציפלינרי שגילם כתב-העת אנאל, בלוך הותיר חותם בעל חשיבות רבה על ההיסטוריוגרפיה (חקר הכתיבה ההיסטורית) גם באמצעות ספרו הבלתי גמור "אפולוגיה על ההיסטוריה או מקצועו של ההיסטוריון" (Apologie pour l'histoire ou métier d'historien,), עליו שקד לפני מותו, שבו דן בכמה בעיות יסוד של המחקר ההיסטורי וניסח פתרונות מקוריים. ספרו האחרון של בלוך, "תבוסה משונה" (L'Étrange Défaite), שפורסם אף הוא לאחר מותו, עוסק בסיבות העמוקות לכשלונו של הצבא הצרפתי בעמידה מול מלחמת הבזק הגרמנית בשנת 1940.

בלוך מחה נגד הגדרת ההיסטוריה כ"מדע העבר" וטען שעצם הרעיון שהעבר בתור שכזה יכול להיות אובייקט למדע הוא מגוחך והציע הגדרה משלו, "ההיסטוריה היא המדע של האנשים בזמן"[2].

חיבוריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרק בלוך, "הרהורים של היסטוריון". תרגום: חיים רינגוורץ (רסלינג, 2009).
  • החברה הפיאודלית (1939-1940). תרגום: אורה גרינגרד (ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1988) [כולל מילון מונחים]
  • אפולוגיה על ההיסטוריה או מקצועו של ההיסטוריון. ערך והקדים מסה: ב"ז קדר, תרגום: צביה זמירי (ירושלים: מוסד ביאליק, 2002)
    • ראו גם בקישורים חיצוניים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Carole Fink, Marc Bloch: A Life in History, Cambridge University Press, 1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עלילת בלוך, באתר nrg
  2. ^ יואב גלבר, "היסטוריה, זיכרון ותעמולה", הוצאת עם עובד, ספרית אפקים, עמ' 23