משבר אבדאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חברת הנפט האנגלו-איראנית באבדאן

משבר אבדאן, אחד ממשברי הנפט הגדולים של המאה העשרים, התרחש בין השנים 1951 - 1954 באיראן תחת שלטון מוחמד רזה שאה פהלווי כמלך וד"ר מוחמד מוסאדק כראש ממשלה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1909 שלטה חברת הנפט האנגלו-איראנית בכל שדות הנפט שנמצאו בדרום מערב איראן. החברה העבירה תמלוגים לממשלת איראן כחלק מהסכם שנחתם ב-1933 בין השאה האב לבין חברת הנפט. עם חלוף הזמן החלו תושבי איראן לראות בחברת הנפט זרוע בריטית ששולטת בכלכלת איראן, שהורעה לאחר מלחמת העולם השנייה. על גלי השנאה שהתהוותה כלפי חברת הנפט עלה ד"ר מוחמד מוסאדק לשלטון, כאשר הוא דוגל במדיניות הלאמת שדות הנפט. לשיטתו של מוסאדק, נדרש להרחיק את החברה האנגלו-איראנית משטח איראן, ולוודא שכל הרווחים מהנפט המופק בשטח איראן יהיו בידי איראן ולא בידיים אנגליות.

מוסאדק השתמש בתחבולות רבות כדי להגיע לשלטון, שכללו איומים על חברי המג'לס (האספה המחוקקת) של איראן, וכן גיוס הפגנות המוניות של אזרחי איראן.

עוד כאשר היה בראש ועדת הנפט במג'לס, הציע מוסאדק להעביר חוק שבו ייאמר שרק לאיראן הזכות להפיק רווחים מהנפט שבשטחה ובכך יולאמו כל שדות הנפט שבאיראן. לאחר דיונים רבים, הוקמה ועדה שמטרתה הייתה להמליץ על הסכם שנחתם בראשי תיבות בין ממשלת איראן לבין חברת הנפט. בתוך הוועדה הנ"ל היו ארבעה מאנשי מוסאדק. מוסאדק הורה להם להמליץ על הלאמת הנפט כדי שיתאפשר מימון התוכנית הכלכלית שבה רצה השאה לפתוח שנתיים קודם לכן. הוועדה עשתה כך, ולאחר מכן הורה ראש ממשלת איראן על בחינה חוזרת של ההסכם. ארבעה ימים לאחר מכן הוא נרצח במסגד בידי אחד מחברי ארגון קיצוני בשם פידאין אל אסלאם. במקומו עלה לשלטון מחליפו, אך הלה התפטר שבועיים לאחר מכן בעקבות הפגנות נגדו ואיומים על חייו. במקומו עלה לראשות ממשלת איראן מוחמד מוסאדק, שהיה נחוש בדעתו לבצע את תוכניתו המקורית להלאמת הנפט האיראני.

ההלאמה ותוצאותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק ההלאמה עבר במג'לס. ממשלת בריטניה הכריזה כי לא תתיר לממשלת מוסאדק לייצא את מוצרי הנפט שמיוצרים במפעלים שהיו בבעלות החברה הבריטית. צי של ספינות מלחמה נשלח להטיל מצור ימי על המפרץ הפרסי על מנת למנוע כל ניסיון איראני לייצא מוצרי נפט בניגוד לחרם.

הצוותים הבריטיים עזבו את שטח איראן ופועלים איראנים השתלטו על שדות הנפט. מכיוון שלאיראנים לא היה ניסיון בהפעלת מפעלים להפקת נפט, הושבתו המפעלים, והניסיונות להפיק נפט לא צלחו בקנה מידה משמעותי. יתר על כן, נבצר מאיראן להוביל נפט ללקוחותיה בהיעדר מכליות מתאימות. לאורך תקופת שלטונו של מוסאדק יצאו לא יותר מ-40 מכליות נפט מאיראן.

במקביל לאוזלת היד התפעולית של האיראנים, פעלה בריטניה להנהגת חרם צרכנים על הנפט של איראן, בהצלחה לא מבוטלת. חרם הצרכנים על איראן השפיע עוד יותר על כלכלתה מאשר מחדלי התפעול, וללא הכנסה כספית לקופת המדינה הורע מצבה הכלכלי אף יותר משהיה לאחר מלחמת העולם השנייה.

כאשר עלה מוסאדק לשלטון הוא נהנה מתמיכה רחבה בקרב חברי המג'לס, והיא נקראה החזית הלאומית. בין החברים בה היו משכילים, אנשי דת ועוד מפלגות שונות. לרעתו של מוסאדק פעלה העובדה שהתמיכה בו הייתה למטרה אחת בלבד, הלאמת הנפט, ולאחר שזו התבצעה החלו אותם פלגים שהעלו אותו לשלטון לנסות להפיל אותו. בנוסף לאותם מתנגדים פוליטיים, דעת הקהל אף היא לא אהדה את מוסאדק במיוחד, בעיקר משום המצב הכלכלי הרע ששרר באיראן.

בינתיים החלו בריטניה וארצות הברית לתכנן את הפלת משטרו של מוסאדק. הבריטים רצו בכך כדי לחזור לשליטה על שדות הנפט אשר היו בבעלותם לפני עלייתו לשלטון; האמריקאים, מצדם, רצו להפיל את מוסאדק משום שראו בו מטורף מסוכן שעלול להוביל את איראן לידי הסובייטים, אף שמוסאדק הכריז על עצמו כליברל וכמתנגד לשליטה זרה באיראן.

בשנת 1953 קשרו ארצות הברית ובריטניה קשר והפילו את מוסאדק על ידי הפיכה פנימית בתוך איראן, שבה השתתפו אזרחים רבים. לאחר מכן חזר השאה לשלטון מלא, ומאז השליט את מרותו על איראן עד שנפל בשנת 1979 במהפכה האסלאמית באיראן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]