המהפכה הלבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המהפכה הלבנהפרסית: انقلاب سفید אֵנע'לב-י-סֵפיד) או מהפכת המלך הוא כינוי לשורת רפורמות שהנהיג השאה הפרסי מוחמד רזה פהלווי באיראן. המהפכה הלבנה החלה ב-1963 ונמשכה עד להדחתו של השאה ב-1979 במהלך המהפכה האסלאמית. רבים רואים ברפורמות הללו את הגורם הישיר למהפכה האסלאמית. מטרת השאה הייתה להפוך את איראן למעצמה עולמית חזקה ומודרנית בסגנון מערבי תוך זמן קצר ככל הניתן ובאגרסיביות רבה.

היקף הרפורמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפורמות נגעו בכל תחומי החיים במדינה וכללו:
רפורמות חברתיות - נועדו לבטל את החלוקה הנוקשה למעמדות על ידי הלאמה וחלוקה מחדש של האדמות, ביטול הדפוסים הפיאודליים בחברה ושבירת מונופולים כלכליים.
רפורמות כלכליות - נועדו לנצל את תמלוגי הנפט לטובת פיתוח מואץ של תשתיות לתעשייה ומסחר, פתיחת השוק האיראני להשקעות זרות, במיוחד בתחומי התעשייה והזיקוק, הכשרת כוח עבודה מיומן בתחומי התעשייה ומיכון מואץ של החקלאות.
רפורמות חינוכיות-ערכיות - נועדו לבטל את הנאמנויות המסורתיות למשפחה, שבט, מוצא אתני ודת, ולכלול את כולם תחת זהות לאומית איראנית מאוחדת. האתוס הלאומי המחודש נוצר על ידי החייאת המורשת האיראנית העתיקה הקדם אסלאמית.

רודנות השאה והתלכדות הקואליציה נגדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופק של המהפכה הלבנה עמד החזון של יצירת חברה ליברלית בעלת משטר נאור על פי עקרון של מונרכיה חוקתית. בפועל, השאה דיכא את המתנגדים לו ושלל מהציבור את החופש הפוליטי באמצעות משטרה חשאית ידועה לשמצה שנקראה סאוואכ. את הפער הגדול בין חזונו הליברלי של השאה לבין רודנותו ניתן להבין בהתבוננות על דמותו של מקבילו הטורקי כמאל אתאטורק. שני האישים הללו שירטטו חזון של רפובליקה דמוקרטית על פי הדגם המערבי אבל בפועל היו שליטים אבסולוטיים. ככל הנראה שניהם סברו שבכדי להוביל שינוי אמיתי ועמוק בארצם ובעמם הם צריכים לפעול בכוח רב ובהחלטיות, אחרת השמרנים ואנשי האליטות הישנות יחזירו את הגלגל לאחור וימסמסו את הרפורמות.
ברפורמות של המהפכה הלבנה ניכר המאמץ המכוון לפגוע באליטות הישנות:
בעלי הקרקעות הגדולים - נפגעו מאוד מהרפורמה האגררית שהגבילה את הבעלות על הקרקע לכפר אחד בלבד למשפחה.
חכמי הדת - השאה ניסה לשבור את כוחם בעזרת קידומם של תהליכי חילון והפרדת הדת מהמדינה, בעיקר בתחומי החינוך והמשפט, שהיו בשליטה כמעט בלעדית של אנשי הדת.
ראשי הבזאר - המונופול שלהם על המסחר בערים הגדולות נשבר בגלל פתיחתם של מרכזי מסחר מתחרים מודרניים מחוץ לערים.
השאה התבסס על תמיכתו של הצבא הגדול והמודרני שבנה מכספי הנפט ובסיוע אמריקאי, ועל תמיכתו של מגזר עסקי דק שגרף הון עצום משגשוגו של שוק הנפט המקומי ומהרפורמות הכלכליות. האליטות הישנות, ובראשם חכמי הדת (העלמאא'), שחשו שהשאה דוחק אותם לפינה התלכדו לקואליציה משותפת כנגדו. בקואליציה זאת חכמי הדת סיפקו את האידאולוגיה ואת אמצעי ההפצה של התעמולה כנגד השאה והיו למעשה עמודי התווך של המאבק.

מהמהפכה הלבנה למהפכה האסלאמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפורמות של השאה נכשלו ברובם והביאו לתוצאות לא רצויות.
חלוקת הקרקעות (הרפורמה האגררית) - האיכרים שקיבלו את הקרקעות שהופקעו מהאליטות, לא ידעו להתנהל בשוק המודרני. הדבר הביא לקריסתם ולמעברם לערים הגדולות. המוני הכפריים שהגיעו לערים הגדולות שוכנו בשכונות עוני בעלות תשתיות גרועות במיוחד. במקביל, המשכילים והמקורבים לשלטון, שכן נהנו מפירות המודרניזציה, חיו ברמת חיים גבוהה במיוחד. הפער העצום בין עשירים לעניים בערים הגדולות של איראן, יצר תסיסה חזקה בקרב ההמונים.

בתחום החינוך - השאה הצליח אמנם להעביר שינוי מהותי בתחום החינוך אולם אותם צעירים שהתחנכו תחת רפורמה זו הגיעו לשלב שבו רצו ללמוד באוניברסיטה אך לא היה להם מספיק מקום שם להמונים.

הרפורמות החילוניות- העם האיראני שברובו היה מסורתי נפגע קשות מהנסיונות של השאה לשנות אלפי שנות מסורת בהינף יד. השיא היה בחוק הרעלה, השאה אסר על לבישת רעלה ברחוב. נשים רבות נאלצו להישאר כלואות בביתם משום שלא רצו או לא יכלו להפר את צו המסורת העתיק ולצאת לרחוב בגילוי ראש.
אנשי הדת שרצו בהחלפת השלטון מסיבותיהם שלהם, ניצלו את תחושת המרמור הגוברת והטיפו כנגד השאה. השילוב המסוכן בין דת עממית בעלת מאפיינים משיחיים ומצב סוציואקונומי קשה חברו יחדיו ליצור מהפכה עממית רדיקלית שביקשה לבטל את שיטת המשטר הקיים.

בחוקת איראן שלאחר המהפכה האסלאמית, מכונה המהפכה הלבנה "קונספירציה אמריקנית" שיעודה היה "ייצוב יסודות השלטון הרודני וחיזוק התלות הפוליטית, התרבותית והכלכלית של איראן באיפריאליזם העולמי" (בהקדמה).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.