משתמש:אורליג/אליהו גולדשטיין
אליהו גולדשטיין (כ"ט באלול תרנ"ט, (פולין) - א' באדר תשי"ח, (תל אביב)) היה איש ציבור ציוני מתנועת המזרחי, מראשי הקהילה בתל אביב בתקופת המנדט, ממייסדי תנועת הפועל המזרחי ויד ימינו של הרב יהודה לייב פישמן מימון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליהו גולדשטיין נולד בערב ראש השנה ב-4 בספטמבר 1899 בעיירה סקרישב שבפולין, בן בכור להוריו יעקב גולדשטין והניה רחל לבית הירשמן. בילדותו למד ב"חדר" ומשם המשיך לישיבה בלודז עד 1918. פעילותו הציבורית החלה בפולין עת הצטרף ל"צעירי המזרחי" בשנת 1917[1]. פעילות זאת הביאה אותו לעלייה ארצה בשנת 1920 לאחר שהות בוינה שבאוסטריה, שם למד ועבד. יחד עם עוד 40 בחורי ישיבה הפליג באוניה לאלכסנדריה ומשם ליפו.
פעילותו בארגוני "המזרחי"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1921 עלה לארץ ישראל ושימש כפעיל ציבור בלשכה לעלייה ועבודה של ה"מזרחי"[2], ועסק בנגרות למחייתו. כבא כח התנועה השתתף בישיבות ועד העיר תל-אביב[3]. הוא נבחר לועד של המפגש הראשון של הפועל המזרחי ביפו[4] וייצג את יפו, יחד עם ד"ר מנוח ביליק, בישיבה מארגנת של פועלי המזרחי בכ"ח בחשוון תרפ"ב[5]. אולם הוא לא התמיד בפועל המזרחי אלא עבר לארגון "המזרחי הצעיר"[6] שם פעל כבא כח הארגון בישיבות המועצה המרכזית לענייני עלייה ועבודה[7]. בשנת 1924 היה בין מייסדי "לשכת המודיעין" ביפו מטעם המזרחי הצעיר, שמטרתה הייתה לסייע לעולים חדשים ולאלו המתכננים לעלות לארץ ישראל[8]. כמו כן באותה שנה היה מבין מייסדי חברת "עולים בונים"[9] חברה קבלנית שביצעה עבודות ברחבי ארץ ישראל בדומה לחברת סולל בונה. עם ירידת קרנה של המזרחי הצעיר בשנת 1928 עבר לתנועת "המזרחי" ונבחר למועצה הארצית של "המזרחי" בוועידה החמישית בשנת 1934[10] והוא המשיך לכהן במועצה הארצית של המזרחי גם בשנות ה-40[11].
בשנת 1938 נבחר ליושב ראש סניף "המזרחי" בתל אביב[12][13]. בשנת 1946 השתתף בבחירות למועצת סניף המזרחי בתל אביב בסיעת חיזוק וביצור[14], שזכתה ב-8 מתוך 23 מושבים[15]. לאחר הבחירות, בפברואר 1946, הוא נבחר פה אחד ליו"ר מועצת הסניף[16][17]. בשנת 1939 בוועידה העולמית של הסתדרות "המזרחי" בז'נבה שבשווייץ נבחר לוועד הראשי המצומצם[18], תפקיד בו שימש בשנים 1941[19], 1945[20], ובשנים 1948-1949[21]. בשנת 1944 נבחר למקום 11 ברשימתם של המזרחי והחרדים הבלתי מפלגתיים לבחירות לאסיפת הנבחרים הרביעית[22] אך הללו קיבלו 8 מושבים.
בשנת 1938 נמנה על מיסדי קופת גמ"ח של המזרחי בתל אביב[23][24].
הקמת שכונה בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1933 הצטרף לוועד שפעל להקמת שכונה חדשה שנרשמה ב-10 בנובמבר 1933 בספר הזהב של קרן קיימת לישראל כשכונת "כרמליה"[25], שגבולותיה: רחוב זמנהוף, רחוב דוד המלך (כיום רחוב המלך ג'ורג'), חלק מכיכר צינה דיזנגוף וחלק גטן מרחוב דיזנגוף המתחבר לכיכר, סמוך לרחוב פינסקר. השכונה כללה: חלק מרחוב שלמה המלך, רחוב תל-חי וחלק מרחוב עין חרוד.
פעילות ציבורית בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]
גולדשטיין נכלל ברשימת המזרחי לבחירות לעירית תל אביב בסוף 1928[26].
בתחילת 1933 נמנה גולדשטיין בין חברי ועדת הבחירות של הקהילה העברית ליפו ותל אביב[27] ובבחירות הוא נבחר ברשימת המזרחי לועד הקהילה שמנה 21 חברים[28]. ומיזוג ועד הקהילה ומועצת העיר[29] משנת 1938 שימש כממלא מקום יושב ראש ועד הקהילה[30] וניצח על תהליך העברת תפקידי ועד הקהילה לידי מועצת העיריה במאי 1939[31]. לאחר העברת תפקידי הקהילה לעיריה, היה חבר המועצה הדתית הראשונה של תל אביב וממלא יושב ראש המועצה[32]. כחבר ועד הקהילה שימש מטעם הוועד הלאומי כחבר וועדת הפיצויים הממשלתית לעזרת הפצועים וקרובי הנרצחים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט[33][34] ושימש כחבר הוועדה לשיכון הפליטים[35], חבר ועד המגבית המקומית[36], וחבר הוועדה לטיפול בנפגעי המאורעות[37][38].
בשנת 1934 היה בין אישי הציבור, אשר חתמו על הכרוז להגנתו של אברהם סטבסקי שנאשם ברצח ארלוזרוב לצד רבנים, מנהיגים, סופרים ואישי ציבור נוספים[39].
בנוסף, היה חבר הנהלת עזרה וביצרון[40], וחבר ועד תל אביב למפעל "כופר הישוב"[41]. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שימש כחבר הנהלת "מס חרום" בוועד תל אביב שנוסד כמכשיר להתגוננות כלכלית של הישוב[42][43].
פעילות עבור כשרות, מחנות, אוניות עולים, צי סוחר ועוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
שימש גם כחבר הוועדה הדתית שהוקמה על ידי "הפועל המזרחי". הוועדה פעלה ליד "הוועד למען החייל היהודי[44]. בתקופת מלחמת העולם השנייה, מונה על ידי הסוכנות היהודית כאחראי להקמת מטבח כשר וחדר אוכל כשר בסרפנד (צריפין). בנוסף דאג לאספקה של מצרכים כשרים לפסח כמו מצות לחג, אשר המפקדה העליונה של הצבא הבריטי סיפקה לכל החיילים היהודים במחנות בארץ ובחוץ לארץ[45]. בנוסף דאג למזון כשר ולצרכים דתיים בבתי כלא לאסירי המחתרות. עם מאסר ראשי היישוב וחברי מחתרות ב"שבת השחורה" דאג לספק מזון כשר במחנה המעצר בלטרון והיה לו קשר עם "אבי האסירים", הרב אריה לוין.
25 עצים ניטעו על שמו ביער "הרב קוק"[דרושה הבהרה] כאות הוקרה לאחר שהכשיר יחד עם הרב כתריאל פישל טכורש ציר "הפועל המזרחי" את מטבח האונייה הצרפתית "פרובידנס", עת יצא כעסקן "המזרחי" לקונגרס הכ"ב בבזל שבשווייץ[46][דרושה הבהרה]. לאחר מכן מונה על ידי הסוכנות והרבנות הראשית לפקח על הכשרת אוניות העפלה וצי סוחר נוספות בהם חברת צים-שה"ם [47][48].
בשנת 1945 יצא למשימה בשליחות עליה ב' ופעל בהונגריה, צ'כיה וגרמניה. לאחר קום המדינה בשנת 1948 יצא לשליחות להונגריה לקניית בשר כשר[49], ולפעילות נוספת של התנועה[50] בהונגריה שהייתה מדינה קומוניסטית. עם קום המדינה מונה על ידי מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית להסדיר את הכשרות באוניות המיועדות לעלייה[51][52], ובמחנות מעבר בסביבת מרסיי, בארי ונאפולי[53]. בשנת 1952 פרש מפעילות ציבורית, יזם והקים בית דפוס בו עבדו בניו.
גולדשטיין היה נשוי לשושנה ונולדו להם ששה ילדים. בנו בכורו חיים נפל בעת מילוי תפקידו במלחמת העצמאות. אליהו היה אביו של יוסף גולדשטיין, שחקן עבר במכבי תל אביב ונבחרת ישראל בכדורגל, גם האח חיים שיחק בקבוצות בנתניה ותל אביב.
בשנת 1958 לקה גולדשטיין בהתקף לב ונפטר ב-א' באדר תשי"ח, בן 58 היה במותו[54].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרים
- הרב משה המאירי, "תולדות המזרחי בארץ-ישראל", הוצאת ראובן מס, ירושלים 1943.
- דב קנוהל בהתנדב עם, מתנדבים דתיים במלחמת העולם השנייה בשורות הלוחמים, "מורשת" הוצאת ספרים בע"מ תל אביב 1989.
- ישעיהו רפאלוביץ, ציונים ותמרורים, בשבעים שנות נדודים תרמ"ב-תשי"ב, תל אביב, ישראל 1952.
- יצחק אלפסי תורה ועבודה בחזון ובמעש, תל אביב תשמ"ה 1985.
כתבי עת
- במסלה, יו"ל על ידי המרכז הארצי של הסתדרות המזרחי בא"י, ב"ה תל אביב טבת גיליון ד' (י"ב) שנה שנייה, תל אביב.
ארכיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גנזך הציונות הדתית, גצ"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חטיבה3 : המזרחי והפועל המזרחי
- תיק ארגון ותיקי המזרחי בארץ-ישראל תל אביב סדרה 1: אישים, חטיבה 3 תיק 2–5, נספח מס' 1: שאלון.
- תיק 3–9, סדרה 6 : המזרחי, הועידה הט"ו של המזרחי-ז'נבה, נספח מס' 6: הועידה העולמית של הסתדרות המזרחי בג'ניבה (שווייץ) כ"ד-כ"ח מנחם אב תרצ"ט (9.8-13.8.1939)
- חטיבה: המרכז העולמי של המזרחי (מ"ע)
- קלסר 10/1, סדרה ג', נספח מס' 3: כ"ב אלול תרפ"ג כבוד הפרופ' חיים פיק מנהל מחלקת העלייה והעבודה של המזרחי ירושלים.
- קלסר 16/1, סדרה: "המזרחי הצעיר", נספח מס' 4: י"ד אדר ב' תרפ"ד לכבוד מר ק.א. פרינקל-מזכיר ראשי לענייני עליה ועבודה של מרכז המזרחי העולמי.
- קלסר 148, סדרה: סניפי המזרחי בארץ ישראל, נספח מס' 5: ח' טבת תרצ"ח לכבוד הח,ה' נ. גרדי, מנהל סניף הפועל המזרחי בת"א וה' א. גולדשטין, יו"ר סניף המזרחי בת"א.
- קלסר 312, שנת תש"ט 1948–1949, סדרה 1–41 הוועד הראשי, נספח מס' 9: רשימות חברי ועד.
- קלסר 312, שנת תש"ט 1948–1949, סדרה: 39-1 שליחים, נספח מס' 22: גולדשטיין בודפשט הוטל אסטוריה בודפשט, 20.12.1948 לכבוד המרכז העולמי של המזרחי, ו: 15.12.1948.
- תיק 104/15, רשימות שונות 1952–1953 סדרה:קשרי חוץ, נספח מס' 7: תיק רשימות שונות.
- תיק הוועד הראשי: פרוטוקולים, קופסה : פרוטוקולים, נספח מס' 8: תיק הוועד הראשי תרפ"ו-תש"ו.
ארכיון עיריית תל אביב-יפו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיקי ועד הקהילה (חטיבה 8)
- 8-77, נספח מס' 2: ישיבת ועד העיר בהשתתפפות באי-כח הסתדרויות ביום ט"ז שבט תרפ"ב.
- תיקי הנהלה ומזכירות (חטיבה 4)
- 4-176, נספח מס' 11: רח' ביאליק מס' 17 כ"ד שבט תרצ"ז 5.2.37 לכבוד הנהלת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ירושלים.
- 4-169, נספח מס' 12: מחלקה הגזברות תאריך 3.8.45 לכבוד ראש העירייה.
- 4-175, נספח מס' 13: ישיבת הוועדה לשכון הפליטים מיום 4.6.1936.
- 4-175, נספח מס' 14: ישיבת ועד המגבית המקומי התכנסה ביום 7.8.1936.
- 163ב'-4, נספח מס' 15: 16JAN1940 לכבוד ד"ר א. ברט יו"ר הוועדה המרכזית לנגועי המאורעות כאן.
- 4-180, נספח מס' 16: ד' אב תרצ"ח 1.8.38 לכבוד מר פ. גורוכובסקי.
- 4-3781, נספח מס' 17: למזיגת הקהילה עם העירייה פרטיכל מישיבה שהתכנסה ביום 7.11.38 במשרדו של ראש עירית תל אביב.
- 4-3781, נספח מס' 18: החלטות מועצת העירייה בישיבתה בתור ועד הקהילה ישיבה מס' 1-מיום 30.4.1939.
- 4-3876, נספח מס' 19: כנסת ישראל בארץ ישראל המועצה הדתית לתל אביב-יפו ב"ה תל אביב יום י"ב כסלו תש"ב 2.12.41 לכבוד הא' י. רוקח יו"ר ועד הקהלה לתל אביב ויפו,
ארכיון לחקר הציונות הדתית, אצ"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיקי הסתדרות הפועל המזרחי בארץ ישראל (חטיבה 1)
- חטיבה 1 תיק 912, נספח מס' 21: יום ד' מנחם אב תש"ח א. גולדשטיין מתל אביב כעת בבודפשט לכבוד הוועד הפועל של הפועל המזרחי תל אביב.
- תיקי ההסתדרות הציונית העולמית והמזרחי (חטיבה 12)
- חטיבה 12 תיק 126, נספח מס' 23: י"ג סיון תש"ט 10.6.49 לכבוד הסוכנות היהודית לא"י, מחלקת עליה ירושלים.
- חטיבה 12 תיק 126, נספח מס' 24: ירושלים י"ב באלול תש"ט 6.9.49 אל הוועד הפועל של הפועל המזרחי ת"ד 431 תל אביב.
מכון לבון, ארכיון העבודה והחלוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיקי הוועד הפועל של ההסתדרות (חטיבה IV-208-1)
- IV-208-1-2243, נספח מס' 20: דין וחשבון הוועד הלאומי לכנסת ישראל בארץ ישראל בימי חירום שנה ראשונה למס-החירום של היישוב ירושלים, תש"א.
ארכיון ציוני מרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיקי קרן קיימת לישראל- הלשכה הראשית, ירושלים (חטיבה KKL5)
- KKL5/6711/1, נספח מס' 10: קרן קיימת לישראל בע"מ הוועד הארצי לארץ-ישראל תל אביב יום א' בחדש חשון שנת תרצ"ד 10 בנובמבר 1933 לכ' הלשכה הראשית בירושלים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גצ"ד, חטיבה 3, ארגון ותיקי המזרחי 2–5, נספח מס' 1.
- ^ תורה ועבודה בחזון ובמעש, עמ' 29.
- ^ ארכיון עיריית תל-אביב-יפו, 8-77, נספח מס' 2.
- ^ הפועל המזרחי ביפו, דואר היום, 21 בנובמבר 1921
- ^ תורה ועבודה בחזון ובמעש, עמ' 30
- ^ גצ"ד, חטיבה מרכז עולמי של המזרחי, קלסר 10/1 סדרה גימל, נספח מס' 3.
- ^ גצ"ד, חטיבה מרכז עולמי של המזרחי, קלסר 16/1, סדרה המזרחי הצעיר, נספח מס' 4.
- ^ לשכת מודיעין, דואר היום, 2 בספטמבר 1924
- ^ עולי תרפ"ד מספרים, הצופה, 4 בספטמבר 1964
- ^ הרב משה אוסטרובסקי, תולדות המזרחי בארץ ישראל, עמ' 130.
- ^ מוסרות המזרחי שנבחרו מטעם הוועידה השמינית, הצופה, 18 ביוני 1944
- ^ גצ"ד, מ"ע, קלסר 148, נספח מס' 5.
- ^ בסניף המזרחי בתל אביב, הצופה, 23 ביוני 1938
- ^ לקראת הבחירות במזרחי בתל אביב, הצופה, 15 בפברואר 1946
- ^ תוצאות הבחירות למועצת סניף המזרחי בתל אביב, הצופה, 18 בפברואר 1946
- ^ במזרחי תל אביב, הצופה, 26 בפברואר 1946
- ^ במזרחי תל אביב, הצופה, 25 במרץ 1946
- ^ גצ"ד, המזרחי והפועל המזרחי 3–9, נספח מס' 6.
- ^ גצ"ד, מ"ע, סדרה קשרי חוץ, תיק 104/15 רשימות שונות, נספח מס' 7.
- ^ גצ"ד, מ"ע, פרוטוקולים, תיק הועד הראשי תרפ"ו-תש"ו, נספח מס' 8.
- ^ גצ"ד, מ"ע, סדרה 1–41, הועד הראשי, קלסר 312, שנה 1949, נספח מס' 9.
- ^ רשימת המזרחי והחרדים הבלתי מפלגתיים 31 ביולי 1944 בעיתון הצופה.
- ^ הודעת מיסדי האגודה קפת גמילת חסד של המזרחי בתל אביב, הצופה, 7 בדצמבר 1938
- ^ קופת גמ"ח של המזרחי, הצופה, 3 במאי 1940
- ^ אצ"מ, KKL5/6711/1, נספח מס' 10.
- ^ לקראת הבחירות בתל אביב, דבר, 20 בדצמבר 1928
- ^ ישיבת ועד הקהילה בת"א, דואר היום, 24 בינואר 1933
- ^ בועד הקהילה העברית ליפו ותל אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 16 באפריל 1933
- ^ ארכיון עיריית תל-אביב-יפו, 4-3781, נספחים 17-18.
- ^ מועצת הקהילה לשאלת ההתמזגות, הצופה, 27 באוקטובר 1938
- ^ התמזגות הקהילה עם עירית תל אביב, הצופה, 1 במאי 1939; המשך
- ^ ארכיון עיריית תל-אביב-יפו, 4-3786, נספח מס' 19.
- ^ ארכיון עיריית תל-אביב-יפו, 4-176, נספח מס' 11.
- ^ פיצויים לפצועים ולקרובי הנרצחים, 29 ביולי 1938 בעיתון הצופה
- ^ ארכיון עיריית תל-אביב-יפו, 4-175, נספח מס' 13.
- ^ ארכיון עיריית תל-אביב-יפו, 4-175, נספח מס' 14.
- ^ ארכיון עיריית תל-אביב-יפו, 163 ב' - 4, נספח מס' 15.
- ^ לנזוקי המאורעות ביפו, דבר, 5 באוקטובר 1937
- ^ עוד כרוז להגנת סטבסקי, דבר, 20 ביוני 1934
- ^ ארכיון עיריית תל-אביב-יפו, 4-169, נספח מס' 12.
- ^ ארכיון עיריית תל-אביב-יפו, 4-180, נספח מס' 16.
- ^ מכון לבון, ארכיון העבודה והחלוץ, IV-208-1 תיק 2243, נספח מס' 20.
- ^ לקראת ריאורגניזציה של תכנית ביצוע מפעל מס־החירום, הַבֹּקֶר, 13 בדצמבר 1939
- ^ בהתנדב עם, ע"ע 525-524.
- ^ רפאלוביץ ישעיהו, ציונים ותמרורים בשבעים שנות נדודים, ע"ע 264-263.
- ^ במסלה, בדרכנו לקונגרס הציוני הכ"ב.
- ^ בפעולות להכשרת אוניות העליה 06 ביוני 1949, הצופה.
- ^ הכשרות באוניות שהם 10 בפברואר 1950 בעתון הצופה.
- ^ אצ"ד, חטיבה 1 תיק 912, נספח מס' 21.
- ^ גצ"ד, מ"ע, תיק 312, נספח מס' 22.
- ^ אצ"ד, חטיבה 12, תיק 126, נספח מס' 23.
- ^ בפעולה להכשרת אוניות עלייה, 06 ביוני 1949, עיתון הצופה.
- ^ אצ"ד, חטיבה 12, תיק 126, נספח מס' 24.
- ^ הצפה, ד' באדר תשי"ח 24.2.1958.
קטגוריה:אנשי העלייה השלישית קטגוריה:פעילי ההעפלה קטגוריה:ציונות דתית: אנשי תנועת המזרחי קטגוריה:תל אביב: אישים קטגוריה:חברי מועצת העיר תל אביב-יפו