משתמש:שמשוני\ריכאד חיראדין\ריכאד חיראדין
 | |
| יעקב רחביה, 1961 | |
| לידה |
4 באוקטובר 1896 מקרוב, אוקראינה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
28 באוקטובר 1971 (בגיל 75) ישראל |
| תאריך עלייה | 1918 |
| תפקיד | מייסד ומנהל שירותי הטלפון של מדינת ישראל |
יעקב רחביה (רחבלסקי) (4 באוקטובר 1896 - 28 באוקטובר 1971) היה פעיל ציוני, ממקימי רשת הטלפונים בארץ ישראל תחת המנדט הבריטי, מייסד ומנהל שירותי הטלפון הראשון של מדינת ישראל.
בתפקידיו השונים בתחום הטלפוניה היה פעיל מרכזי בביסוס רשת תקשורת מודרנית בארץ ישראל המנדטורית ובמדינה הצעירה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה מקרוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית, לראובן, סוחר ולחיה, עקרת בית. בפרעות שנערכו ביהודים בראשית המאה נרצח אביו, ובעקבות זאת היגר יעקב לארצות הברית בשנת 1911.
בארצות הברית התיישב בשיקגו, עיר מגוריו של דודו, השלים את לימודיו היסודיים והתיכוניים, והתפרנס מחלוקת עיתונים. הוא תכנן ללמוד את מקצוע הרוקחות, אך בעקבות מפגש בשנת 1916 עם שני פעילים ציוניים, דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי, החליט להתגייס לגדודים העבריים בארץ ישראל, שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה ובכיבוש הבריטי של הארץ.
התגייס ב-1918 ושירת בגדוד לצידו של בן-צבי. לבקשת דוד בן-גוריון שינה את שמו מרחבלסקי לרחביה[1].
הקמת מערכת הטלפוניה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תום מלחמת העולם הראשונה חזרו רבים מחבריו לגדוד לארצות הברית, אך רחביה בחר, בעידודו של בן-צבי, להיאחז בארץ ישראל ולעסוק בחקלאות. לצורך כך הוא למד במשך שלושה חודשים בבית הספר החקלאי 'מקווה ישראל'.
למרות כוונתו לעסוק בחקלאות, שוכנע על ידי משלחת של ההסתדרות הציונית להשתלב באדמיניסטרציה של הממשל הבריטי החדש. במטרה להתמקצע בתחום תשתיות התקשורת, ולסייע בעזרת הידע המקצועי שירכוש להתפתחות היישוב היהודי והמדינה המתוכננת, הצטרף בפברואר 1920 לפרויקט פיתוח רשת הטלפונים והטלגרף בארץ ישראל, במסגרת הצבא הבריטי. בשלב הראשון עסק בעיקר בעבודה פיזית קשה בשכר נמוך, אשר כללה מתיחת רשתות, כריית שוחות והצבת עמודים, והשתתף בייסוד קווי הטלפון ליריחו ולחברון[2].
יחד עם 15 העובדים הראשונים בתחום תשתיות התקשורת בארץ ישראל הקים רחביה ארגון עובדים בשם "ההסתדרות הבינלאומית של עובדי מסילות הברזל והטלגרף של א"י", ושימש כמזכיר הראשון שלה.
בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 מונה למדריך הראשי בבית ספר 'בזק', מוסד חדש שהוקם על ידי הבריטים כדי להכשיר עובדים להקמת תשתיות תקשורת בארץ ישראל[2].
בשנת 1921 מונה למנהל מחלקת הטלפונים בתל אביב, ובתפקיד זה התקין בין השאר את הטלפון הראשון במשרדו של ראש העיר, מאיר דיזנגוף[3]. במהלך המאורעות בשנים 1936-1939 היה אחראי על הטלפונים במחוז הדרום. במסגרת זו עסק בשמירה על קווי הטלפון ובתיקון הנזקים שגרמו להם כנופיות ערביות. משימה זו הייתה כרוכה בסיכון של ממש, ורחביה ספג איומים מחברי הכנופיות. באחד המקרים, בנובמבר 1938, נפצע מפגיעת כדור כשהותקף על ידי קבוצה של ערבים ביפו. על פעולותיו בשנים אלו קיבל מהנציב העליון של ארץ ישראל את אות 'חבר הקיסרות הבריטית' מאת המלך ג'ורג' השישי[2]. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוטל עליו לחבר את העיר באר שבע ומחוז הדרום לרשת הטלפונים של המרכז, משימה שעבורה גויסו מאות עובדים.
לאחר מלחמת העולם השנייה הועבר לירושלים ומונה לסגן מנהל שירותי הטלפון בארץ ישראל. בשנת 1945 מונה למנהל שירותי הטלפון בארץ ישראל מטעם המנדט הבריטי[1].
ב-1948 הוקמה מרכזת טלפונים עצמאית בתל אביב, שהייתה אמורה לנתק את העיר העברית מהתלות במרכזת שביפו הערבית. לאחר שהמהנדס האנגלי האחראי על מחוז תל אביב סירב להפעיל את המרכזת החדשה, ירד רחביה מירושלים והפעיל בעצמו את המרכזת[4].
מנהל שירותי הטלפון במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם קום המדינה בשנת 1948 מונה למנהל שירותי הטלפון הראשון בה, תפקיד אותו מילא עד פרישתו לגמלאות ב-1961. תחילה היו שירותי הטלפון תחת אחריות משרד התחבורה, ולאחר מכן הפך תחום הדואר למשרד הדואר, שכלל גם את שירותי הטלפון.
לאורך כהונתו פיקח על התקנת 63,000 קווי טלפון חדשים, ועל פיתוח רשת הטלפונים של ישראל, שהציבה אותה בין המדינות המפותחות בתחום התקשורת[4].
כמנהל שירותי הטלפון היה אחראי על הקמת מרכזיות טלפון בערים שונות, ובראשן המרכזיה הבין-עירונית בתל אביב.
לאחר פרישתו משירות המדינה שימש כחבר הוועדה לבחירת עובדים לשירות המדינה. בנוסף עסק בהעברת קורסים מקצועיים למשתלמים שהגיעו ממדינות אפריקה ללמוד את תחום הטלפוניה[2].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 1922 נישא בתל אביב לפנינה אברמוביץ. לזוג נולדו 3 ילדים.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
במדי הצבא הבריטי, עם גיוסו לגדודים העבריים, 1918
-
עם תלמידיו בבית הספר להכשרת עובדי טלפון (רחביה במרכז בחולצה לבנה ועניבה), 1920
-
עובדי דואר והנדסה ביפו (רחביה במרכז השורה השניה, בחולצה לבנה ועניבה), 1921
-
בודק קו טלפון במרכזיה ביפו, 1922
-
בהנחת כבל תקשורת בתל אביב (רחביה במרכז עם חליפה ועניבה) -
מקבל את אות חבר הקיסרות הבריטית, 1939
-
אות חבר הקיסרות הבריטית שקיבל רחביה, 1939
-
בהצהרת אמונים בלשכת שר הדואר בנימין מינץ, 1961
-
כמנהל שירותי הטלפון עם נציג ממשלת טורקיה, בחנוכת הקשר הטלפוני בין המדינות, 1949
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורי קיסרי, יעקב רחביה - על כל הקוים, בכל השעות, הארץ, 6 בדצמבר 1961
- דוד תדהר, יעקב רחביה (רחלבסקי), אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גדעון רייכר, בן צבי אמר: "הטלפון אינו פחות חשוב מהחקלאות", ידיעות אחרונות, 14.06.1963
- לאורך כל הקו - כתבה על יעקב רחביה וייסוד מערך הטלפוניה בארץ ישראל, 'דואר - ירחון מבית דואר ישראל', נובמבר 1961
- גלי וייס, האבא של חברת בזק, ירחון 'מידע בזק', פברואר 1993
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 גלי וייס, האבא של חברת בזק, ירחון 'מידע בזק', פברואר 1993
- ^ 1 2 3 4 גדעון רייכר, בן צבי אמר: "הטלפון אינו פחות חשוב מהחקלאות", ידיעות אחרונות, 14.06.1963
- ^ דן זקס, ספר הטלפונים הראשון של ארץ ישראל, על המשמר, 11 בינואר 1957
- ^ 1 2 אורי קיסרי, יעקב רחביה - על כל הקוים, בכל השעות, הארץ, 6 בדצמבר 1961