משתמש:Motti Ruimy/ערי לווין

ערי לווין הן ערים שממוקמות סביב העיר המרכזית במטרופולין. להבדיל מפרברים, ערי לווין ממלאות את מרבית צורכי התעסוקה, המסחר, החינוך והתרבות של תושבי העיר. הן חלק מאזור מטרופוליטני אך מתפקדות כישויות עצמאיות. מרבית הערים בעולם הן ערי לווין, המקיפות את הערים המרכזיות של המטרופולינים.

אטימולוגיה והיסטוריה של המונח

המונח עיר לווין בעברית הוא תרגום של המונח Satellite City מהשפה האנגלית. המונח מגיע מן השורש לו"ה, תוך שאילת משמעות של המילה האנגלית satellite, שמשמעותה המקורית היא בן לוויה. שכן הלווין "מלווה", ומכאן נגזר המונח "עיר לווין".

השימוש הראשון במונח ערי לווין נעשה בשנת 1915 בספר "ערי לווין" שנכתב על ידי גרהם רומניין טיילור. כוונתו של טיילור הייתה לפיתוח עירוני חדש מסביב לעיר גדולה קיימת, ככלי לפיתוח עירוני וכלכלי, על ידי ממשלות אזוריות ועירוניות[1]. בתחילת המאה העשרים, תכנון ערי לווין הושפע מתאורית עיר הגנים של אבנעזר הווארד ופטריק גדס.

תהליך היווצרותן של ערי לווין

ערי לווין התפתחו במאה העשרים כמענה לתהליכי אורבניזציה של המרכז העירוני ההיסטורי. צפיפות האוכלוסייה ואיכות חיים ירודה יצרו צורך בהסטת האוכלוסייה מאזורים אורבניים צפופים אל עבר פיתוח חדש בקרבת מקום. למעשה, עיר הלווין משמשת ככלי המסייע לעיר המטרופולין להתרחב בצורה אפקטיבית שמשפרת את איכות חייהם של התושבים. תוכניות הפיתוח עבור ערי הלווין כוללות תשתיות ציבוריות כמו בתי ספר, בתי חולים, מרכזי קניות, אזורי תעסוקה ועוד [2].

היווצרותן של ערי לווין יכולה להתרחש בשתי דרכים: כפיתוח חדש ייעודי או כהסבה של עיר קיימת לעיר לווין. פיתוח חדש הוא התיישבות אשר מתוכננת מלכתחילה כעיר לווין (לדוגמה, חריש ומודיעין), ואילו הסבת עיר משמעה הפיכתו של ישוב קיים לעיר לווין (לדוגמה, פתח תקווה וראשון לציון). במקרים בהם עיר הלווין מתפתחת מתוך ישוב קיים, הליך הפיכתה לעיר לווין איטי יותר.

בדומה לערי גנים, ערי לווין מבקשות לייצר סביבות בריאות עבור התושבים עם תשתיות איכותיות של מרכזי תרבות וחינוך ואיכות חיים גבוהה. במהלך המאה העשרים המעבר לעיר הלווין נעשה לרוב משכונות עירוניות שבהן גרו אוכלוסיות בצפיפות גבוהה ובתשתיות כושלות, והמעבר לעיר הלווין היה החלק מחיפוש אחר איכות חיים. מן הצד השני התרחש מעבר אוכלוסייה לערי לווין מן הכפר ואזורים חקלאיים, בעקבות הצורך בקרבה למקורות הכנסה ועבודה.

מאפיינים מרחביים

ברחבי העולם ערי לווין נמצאות בתוך אזורים מטרופוליניים ובסמיכות לעיר גדולה (בדרך כלל נקראת עיר אב). ערים אלה מחוברות לשאר הערים הגדולות באזור המטרופוליני, אך עצמאיות מהן. הן אינן הרחבה של עיר האב וקיימת הבחנה גאוגרפית מובהקת בין השניים, לעיתים על ידי גורם גאוגרפי, בקנה מידה של כמה קילומטרים כמו רכס הרים/יער/נהר [3].

לרוב, עיר הלווין מתוכננת עם תחבורה ציבורית טובה בינה לבין עיר האב. יעילותה של מערכת התחבורה הציבורית חיונית לעיר הלווין מכיוון שתושבי עיר הלווין נוסעים אל עיר האב באופן יום יומי [4].

המשתנה של גודל האוכלוסייה ופריסתה במרחב הוא בעל משמעות בבחירת סוג הערים החדשות שיוקמו במטרופולין. מדינות שאוכלוסייתן מרוכזת באזורים מטרופוליטניים נוטות לבחור במדיניות פיזור אוכלוסיית המטרופולין על ידי הקמת ערי לווין או מרכזים משניים שמחזקים את עיר המרכז ומפחיתים את צפיפות המגורים ולחץ התעסוקה בה [5].

הבדלים בין ערי לווין לפרברים

להבדיל מפרבר, לעיר הלווין עצמאות מוניציפלית בתהליכי קבלת החלטות, ומתן מענה למרבית הצרכים של תושבי העיר, בהם גם תעסוקה ומסחר. הדרך להבדיל בין עיר לווין יצרנית ועיר לווין צרכנית (עיר שינה) היא אם העיר מספקת את צורכי התושבים בהיבטים של תעסוקה. יש להבחין בין ערי לווין צרכניות, שהם למעשה פרברי שינה, וערי לווין תעשייתיות שיש להן תשתיות תעשייתיות לייצור והפקה עצמאיים .[6] בנוסף לכך, לערי לווין בדרך כלל יש קהילות שינה ואזורים פרבריים משלהן שמהם יכולים תושבים ליומם [7]. דרך נוספת לבחון זאת הוא אם העיר מספקת מקומות תעסוקה לתושבי העיר, כלומר, מספר יוממים נמוך אל עיר האב.

בעיות של ערי לווין

מרבית מהרווח של הערים מגיע ממיסוי של מרכזים כלכליים ושטחי מסחר ותעסוקה. מאחר שערי לווין נוצרות על מנת לתת מענה לדיור בר השגה ושירותים מוניציפליים, הן נמצאות בתחרות על משיכתם של בעלי עסקים ותשתיות נוספות (הקיימות בעיר האב). חוסר האיזון בין ההוצאות לנפש אל מול ההכנסות מביא למצב שערי הלווין נזקקות לעזרה חיצונית על מנת לאזן פערים כלכליים [8].בנוסף, מחסור בכוח כלכלי לפיתוח עסקי והעסקה של תושבים, יכול להשפיע גם על מידת האבטלה המקומית. ערי לווין עשויות להתאפיין במחסור בפעילויות חברתיות ותרבותיות, דבר שעלול להקשות על התושבים להזדהות עם קהילת העיר וליצור זהות מקומית [9].

ערי לווין בישראל

כל הערים הבינוניות בישראל שייכות לאחד מן האזורים המטרופוליטניים: תל אביב, חיפה וירושלים, והן "ערי לווין" או פרברים של העיר הראשית של האזור. יוצאת דופן היא באר שבע, שהיא שערי הלווין שלה הן אופקים, נתיבות, דימונה, ערד, רהט, ירוחם ומצפה רמון[10].

בישראל מעטים המקרים בהן ערים חדשות תוכננו כערי לווין צרכניות, ולרוב הן מתוכננות כערי שינה המסתמכות על אזורי תעסוקה שבמטרופולין. העיר מודיעין היא דוגמה לעיר שינה שמסתמכת על שני אזורי מטרופולין, תל אביב וירושלים. מרבית ערי הלווין היצרניות בישראל, מתהוות לאורך השנים באזורים בהם קיים גרעין התיישבותי קודם, כדוגמת פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות וכו'.

במטרופולין תל אביב, העיר תל אביב היא עיר האב ומספר היוממים שבה עומד על 34% [11]. לפיכך בארץ נהוג כי ערים עם מספר יוממים סביב 34% הן ערי לווין יצרניות.

כפי שניתן לראות לדוגמה בגרף שמתבסס על נתוני הלמ"ס משנת 2008, אשקלון שהיא עיר עם 138,000 תושבים, במרחק של 48 ק"מ מת"א, ואשדוד עיר עם 223,000 תושבים, במרחק 32 ק"מ מת"א, הן ערי לווין עם המספר הנמוך ביותר של יוממים במטרופולין תל אביב, שעומד על כ־33% מתושבי העיר יוממים [12]. לעומת זאת, מספר היוממים של העיר נתניה עומד על 43%, ולפתח תקווה יש 51% יוממים [13] . שתיהן ערים עם ריבוי אוכלוסייה המצויות בקרבה לתל אביב ומספר היוממים שלהם נמוך יחסית, נתון שמעיד על כך שערים אלו ערי לווין יצרניות.

(מספר היוממים מנתוני הלמ"ס 2008)

ניתן לזהות מגמה שככל שהמרחק מתל אביב גדל וגודל האוכלוסייה גבוה כך גם מספר היוממים יורד. ערים הגובלות עם תל אביב לרוב בעלות מספר יוממים גבוה, גבעתיים (84%) רמת גן (71%) ולפיכך הן ערי לווין צרכניות, הרכב האוכלוסייה בערים אלו דומה להרכב האוכלוסייה של מרבית המטרופולין. לעומת זאת, היוצאים מן הכלל עם מספר יוממים נמוך בערים קרובות לתל אביב ועם כמות אוכלוסייה קטנה, הן כפר קאסם, קלנסואווה ובני ברק. מספר היוממים הנמוך מעיד על כך שהן ערי לווין יצרניות. ערים אלו מתאפיינות בהומוגניות בהרכב האוכלוסייה (ערבית/חרדית) ששונה מהרכב האוכלוסייה במטרופולין בה הן ממוקמות.

דוגמאות לערי לווין

בישראל

• ראשון לציון (תל אביב)
• פתח תקווה (תל אביב)
• חולון (תל אביב)
• בני ברק (תל אביב)
• רמת גן (תל אביב)
• רחובות (תל אביב)
• בת ים (תל אביב)
• כפר סבא (תל אביב)
• הקריות (חיפה)
• טירת הכרמל (חיפה)
• נשר (חיפה)
• עכו (חיפה)

אירופה

• וולומין, פולין (ורשה)
• סוורדס, אירלנד (דבלין)
• ווטפורד, אנגליה (לונדון)
• מנספילד, אנגליה (נוטיגהאם)

ארצות הברית

• אקרון, אוהיו (קליבלנד)
• אנהיים, קליפורניה (לוס אנג'לס)
• ברקלי, קליפורניה (סן פרנסיסקו)
• סנטה פה, ניו מקסיקו (אלבקרקי)
• סקוטסדייל, אריזונה (פיניקס)
• ספרינגפילד, אוהיו (דייטון)
• סקנקטדי, ניו יורק (אולבני)

קישורים חיצוניים

ה"שומקום" של הפרבר הישראלי

40 דקות בפקקים: ערי הלוויין הצומחות של ת"א

מי קונה דירות חדשות בעיר לווין או בעיר שדה של מטרופולין?

האם חיפה הפכה להיות אלטרנטיבה לת"א, או שהיא רק עוד עיר לווין שלה?

סקר השמאים: המחירים במודיעין לא צפויים לעלות בקרוב

מודלים לתכנון עירוני ואזורי של סביבות בריאות: פנינו לאן?

הערות שוליים

[1] Marco Bontje, Shenzhen: satellite city or city of satellites?, International Planning Studies 24, 2019-10-02, עמ' 255–271 doi: 10.1080/13563475.2019.1657383

[2] Ansumant, Satellite City | Meaning, Characteristics, & Examples | Planning Tank, planningtank.com (בBritish English)

[3] Ansumant, Satellite City | Meaning, Characteristics, & Examples | Planning Tank, planningtank.com (בBritish English)

[4] Ansumant, Satellite City | Meaning, Characteristics, & Examples | Planning Tank, planningtank.com (בBritish English)

[5] https://fips.huji.ac.il/sites/default/files/floersheimer/files/khamaisi_new_palestinian_towns.pdf

[6] James Stevens Curl, A Dictionary of Architecture and Landscape Architecture, Oxford University Press, 2006, ISBN 978-0-19-860678-9. (באנגלית)

[7] What Is A Satellite Town?, WorldAtlas (בAmerican English)

[8] Alan S. Berger, The city : urban communities and their problems, Dubuque, Iowa: Brown, 1978, ISBN 0-697-07555-9

[9] Bill Merrilees, Dale Miller, Carmel Herington, City branding: A facilitating framework for stressed satellite cities, Journal of Business Research, (1)Thought leadership in brand management(2)Health Marketing 66, 2013-01-01, עמ' 37–44 doi: 10.1016/j.jbusres.2011.07.021

[10] ההרכב החברתי ומחירי הדירות בערים בינוניות, אליהו בורוכוב, 2013-03-20

[11] מפקד האוכלוסין 2008 www.cbs.gov.il

[12] מפקד האוכלוסין 2008 www.cbs.gov.il

[13] מפקד האוכלוסין 2008 www.cbs.gov.il