הקריות
ערך זה עוסק בערי מפרץ חיפה. אם התכוונתם ליישוב המקראי ביהודה, ראו קריות (יהודה).
הקריות הוא שמו של גוש יישובים השוכנים בעמק זבולון, לחופי מפרץ חיפה, מצפון-מזרח לחיפה.
בקריות נכללות הערים (מצפון לדרום) קריית ים, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית אתא. כמו כן, נכללות בקבוצה זו גם השכונות החיפאיות קריית חיים, שמבחינת גודל אוכלוסייתה אינה נופלת מיתר הקריות, וקריית שמואל, שהיא שכונה בעלת אופי דתי.
אף שכל אחד ממרכיבי הקריות הוא יישוב בפני עצמו, מתקיימת התייחסות נרחבת לגוש היישובים השלם. תושב הקריות, למשל, יציג את עצמו לעתים כמי שבא מהקריות, בלי לפרט את היישוב הספציפי שממנו בא. מקומונים הפונים לתושבי הקריות הם "הד הקריות", "זמן קריות" ו"ידיעות המפרץ".
מרבית הקריות הוקמו במסגרת פרויקטים גדולים של חברת שיכון עובדים ההסתדרותית.
תוכן עניינים |
ההצעה לאיחוד הקריות לעיר אחת [עריכה]
הקריות שקמו במפרץ חיפה ראו את עצמן חלק מהעיר חיפה ובקשו להיכלל בה. לעומת זאת, שלטונות המנדט הבריטי בקשו למנוע מהיהודים לההיפך לרוב בעיר חיפה ועל כן בקשו להעניק מעמד מוניציפלי נפרד לקריות. מוסדות היישוב היהודי בקשו ללחוץ להגדלת העיר חיפה והורו לקריות שלא להסכים לקבל מעמד מוניציפלי נפרד ורוב הקריות אכן נשמעו להוראה[1]. עם קום המדינה עלה שוב הרעיון לאחד את הקריות לתוך חיפה, אולם בסופו של דבר הוחלט לספח רק את קריית חיים וקריית שמואל.
מפעם לפעם עולה לדיון הצעה לאיחוד הקריות לעיר גדולה אחת בשם "עיר זבולון" או "עיר הקריות". במסגרת הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, שהונחה על שולחן הכנסת באמצע 2003, נכללה הצעה לאיחוד רשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ, ובין היתר נכללה ההצעה לאחד לעיר אחת את קריית מוצקין, קריית ים, קריית ביאליק וכן את השכונות בחיפה - קריית חיים וקריית שמואל. ההצעה לאיחוד הקריות לא אושרה, אך הדיון בה לא ירד מסדר היום.
ב־7 בינואר 2008, הודיעה הממשלה על כוונתה לאחד, עוד לפני הבחירות המוניציפליות שנועדו לנובמבר 2008, את קריית מוצקין עם קריית ביאליק ואת קריית ים עם חיפה (כחלק מהרובע העירוני של קריית חיים).[2] שר הפנים דאז, מאיר שטרית, אף נפגש עם כמה מראשי הערים המיועדות לאיחוד והציע לשקול את דחיית הבחירות בערים שראשיהן יסכימו למהלך,[3] אולם כעבור שבועות אחדים נדחתה התוכנית.[4]
נתוניים סטטיסטים 2007 [עריכה]
| מספר | שם העיר | מספר תושבים | שטח שיפוט (בדונמים) | צפיפות אוכלוסייה (אנשים לקמ"ר) | מעמד | תאריך יסוד | דירוג חברתי-כלכלי |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | קריית ים | 36,900 | 4,339 | 8,666 | עיר | 1941 | 5 |
| 2 | קריית ביאליק | 48,700 | 4,489 | 4,489 | עיר | 1918 | 7 |
| 3 | קריית מוצקין | 39,800 | 10,535 | 10,535 | עיר | 1934 | 7 |
| 4 | קריית אתא | 78,422 נכון ל 2013 | 16,706 | 2,945 | עיר | 1925 | 5 |
| 5 | קריית חיים | 26,960 [1] | ? | ? | שכונה עם מינהלת מקומית בחיפה | 1933 | ~ |
| 6 | קריית שמואל | 5,360 [2] | ? | ? | שכונה של חיפה | 1935 | ~ |
הגייה [עריכה]
ההגייה המקובלת של השם היא "הקרָיות" (רי"ש בקמץ), אך יש בלשנים, ובהם ראובן סיון ומאיר מדן, החולקים על הגייה זו, וקובעים שיש לומר "הקרִיות" (רי"ש בחיריק). מילון אבן שושן תומך בשתי צורות הכתיב, ומילון כיס ספיר כותב "קרָיות" בלבד.
המילה קריות מופיעה בתנ"ך, בצורה שמצדדים בה הבלשנים ומתייחסת ליישוב מקראי:
|
וְשִׁלַּחְתִּי-אֵשׁ בְּמוֹאָב, וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת הַקְּרִיּוֹת |
||
| – עמוס ב', ב'. | ||
וכן בקטע המתייחס ליישוב המקראי קריות ביהודה:
|
זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה--לְמִשְׁפְּחֹתָם. כא וַיִּהְיוּ הֶעָרִים, מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה, אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה--קַבְצְאֵל וְעֵדֶר, וְיָגוּר. כב וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה. כג וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר, וְיִתְנָן. כד זִיף וָטֶלֶם, וּבְעָלוֹת. כה וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת, חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר. |
||
| – יהושע ט"ו | ||
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים [עריכה]
- ^ 120 אלף תושבים בחיפה רבתי, דבר, 6 ביוני 1950
- ^ תשכחו מסביון ומבת ים - איחוד הרשויות בדרך, ynet 7/1/08
- ^ שטרית לראשי ערים: איחוד רשויות תמורת עוד שנתיים בשלטון, הארץ 31/1/08
- ^ שטרית התקפל: תוכנית איחוד הרשויות הוקפאה, ynet 18/2/08
| מחוז חיפה | ||
|---|---|---|
| נפות | ||
| ערים |
אום אל-פחם · אור עקיבא · באקה אל-גרבייה · חדרה · חיפה · טירת כרמל · נשר · קריית אתא · קריית ביאליק · קריית ים · קריית מוצקין |
|
| מועצות מקומיות |
בנימינה-גבעת עדה · בסמ"ה · ג'סר א-זרקא · ג'ת · דאלית אל-כרמל · זכרון יעקב · כפר קרע · מעלה עירון · עספיא · ערערה · פוריידיס · פרדס חנה-כרכור · קציר-חריש · קריית טבעון · רכסים |
|
| מועצות אזוריות | ||