פטריק גדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
סר פטריק גדס
Sir Patrick Geddes
1854 –‏ 1932
Patrick Geddes (1886).jpg

גדס, 1886
תרומות עיקריות
תכנון ערים, כולל תל אביב
תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב שתכנן פטריק גדס, 1925

סר פטריק גדס (אנגלית: Sir Patrick Geddes) ‏(2 באוקטובר 1854 - 17 באפריל 1932) היה ביולוג סקוטי, ידוע גם כהוגה חדשני בתכנון ערים ובחינוך. תכנן את רחובות העיר תל אביב בראשית דרכה, והיה שותף לתוכנית גדס-אשבי למתאר של ירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדס למד ביולוגיה בלונדון ובין מוריו היה תומאס האקסלי. בהיותו בן 34 פרסם את ספרו הראשון, "האבולוציה של מין", ומונה למרצה באוניברסיטת סקוטלנד שבה כיהן במשך 30 שנה.

גדס הוא מאבות התכנון האורבני המודרני, המושתת על יסודות חקר החברה והפרט, הטופוגרפיה והאקלים. בשנת 1904 פרסם את מסקנות מחקריו תחת השם "פיתוח העיר" ובהמשך ב-1911 ארגן תערוכה נודדת. בשנת 1915 התפרסם ספרו "העיר והאבולוציה". בגיל 65 פרש מהאוניברסיטה והוזמן להודו על מנת לעמוד בראש המגמה לסוציולוגיה ואזרחות באוניברסיטת מומבאי.


נכדתו, אן גדס, נישאה לסטודנט ישראלי שלמד בסקוטלנד, בנימין שליט. שאלת הלאום של ילדיהם הייתה נושאו של בג"ץ שליט. בנימוקים להכרה בילדים כבני הלאום היהודי הובא גם פועלו של הסב, פטריק גדס‏[1].

זכרו של גדס הונצח בגן הנמצא במחלף קיבוץ גלויות בתל אביב, במקום נקבע שלט אבן צנוע המנציח את פועלו בתכנונה של העיר.

על שמו של פטריק גדס קרוי: "מכון גדס למחקרים אורבניים" באוניברסיטת דנדי בסקוטלנד, בריטניה.

הטכניקה התצפיתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בציור על השיטה המדעית בשנת 1892 עודד גדס תצפית קרובה כדרך לגילוי ועבודה על היחסים בין עבודה למקום. כדי לאפשר לציבור הרחב הזדמנות לראות את היחסים הללו, בנוסף על עבודתו בתור סוציולוג פתח את "המעבדה הסוציולוגית" כדי לתעד בדמיונו את הנוף האזורי.

עבודותיו בהודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר עבד גדס לשיפור שכונות העוני של אדינבורו דבר שהוביל להזמנתו של לורד פנתלנד לנסיעה אל העיר מדרס בהודו בשנת 1915 כדי לייעץ על בעיות בתכנון ערים, ובעיקר, איך לתווך "בין הצורך לשיפור ביחס הציבורי והחברתי הקיים".

עבודותיו בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרם צאתו להודו התבקש על ידי ד"ר חיים ויצמן, נשיא ההנהלה הציונית, לבקר בירושלים כדי לסייע בתכנון האוניברסיטה העברית. בשנת 1925, בגיל 71, הוזמן שנית לירושלים ובזכות יחסיו הטובים עם ההנהלה הציונית, הממשל הבריטי וראשי הקהילה הערבית בארץ נתבקש להגיש את המלצותיו לפיתוח אזור מסילת הברזל בין יפו ותל אביב. במקביל הוזמן להכין תוכנית אב לתל אביב על ידי ראש העיר מאיר דיזנגוף, תוכנית לפיתוח צפונה של העיר אשר זכתה לכינוי "תוכנית גדס".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ 58/68 בנימין שליט נ' שר הפנים, פ"ד כג(2), עמ' 537