משתמש:OreL.D/ארגז חול 8

מי שרוצה יכול להשתמש בזה

http://books.google.co.il/books?id=a2IOAAAAQAAJ&printsec=frontcover&source=gbs_atb#v=onepage&q&f=false

להוסיף קישורים פנימיים

שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים [ שם המלחמה, חלק מ, שם העימות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ כוח שלישי, צד שלישי-אבדות, צד שלישי, מפקד שלישי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

OreL.D/ארגז חול 8

ציור של אנדרה קסטינגה המתאר את הפלנקס תוקפים במהלך קרב הידספס.
ציור של אנדרה קסטינגה המתאר את הפלנקס תוקפים במהלך קרב הידספס.
תאריך	מאי 326 לפנה"ס.
מקום	פנג'אב, (כיום פקיסטן), ליד נהר הידספס.
תוצאה	ניצחון מוחץ לצבא המקדוני וכיבוש פונג'אב.
שינויים בטריטוריות	אלכסנדר השתלט על פנג'אב.
הצדדים הלוחמים האימפריה המוקדונית ובעלי בריתה. פארבה. מפקדים אלכסנדר הגדול, קרטוס ואחרים לא רשומים. המלך פורוס ואחרים לא ידועים. כוחות 34,000 רגלים ו-7,000 פרשים. 20,000 או 30,000 או 50,000 רגלים, 2,000 או 4,000 פרשים, 85 או 130 או 200 פילי מלחמה ו-1,000 מרכבות. אבדות 80 - 700 רגלים ו-230 - 280 פרשים נהרגו. 12,000 נהרגו ו-9,000 שבויים או 23,000 נהרגו כולל פילים ומרכבות.
להוסיף מפה

ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים (קרבות)
קרב הידספס

קרב הידספס התחולל במאי 326 לפנה"ס. הקרב נערך בין צבא המקדוני בראשותו של אלכסנדר הגדול למלך ההודי פורוס, על גדות נהר הידספס באזור פנג'אב הסמוך לאזור בהרה שנמצא בפקיסטן. ממלכתו של המלך פורוס הייתה בחלק של פנג'אב שנמצאת כיום בפקיסטן. קרב הידספס היה הקרב הגדול האחרון שלחם בו אלכסנדר.

למרות הניצחון בקרב, הצבא המותש של אלכסנדר התמרד נגדו מיד לאחר הקרב וצבאו סירב להמשיך לתוך הודו. לאחר מספר קרבות קצרים נגד שבטים הודים המתגוררים לאורך נהר האינדוס, הבטחת שלטונו ויצירת ערים שישמשו כמצפה וכמרכזי סחר, אלכסנדר חזר לבבל.

רקע

ערך מורחב – כיבוש הודו בידי אלכסנדר הגדול

לאחר שהביס אלכסנדר את אחרון כוחות הממלכה האחמנית תחת פיקודם של בסוס וספיטמנס בשנת 328 לפנה"ס, הוא החל מסע חדש על מנת להרחיב את האימפריה שלו לכיוון הודו בשנת 327 לפנה"ס. צבאו של אלכסנדר מוערך כ-41,000 או 46,000 איש, אם כי הוצעו מספרים גדולים יותר, הארבּוֹטל אימד כי היו 135,000 אנשים, בשל ההתגבורת שמלווה את הכוח העיקרי שלו.

בשנת 326 לפנה"ס התקדם אלכסנדר לטקסילה, אשר נשלטה על ידי המלך אמבי (Ambhi). אלכסנדר שלח שגרירים לערים רבים כולל את העיר קשמיר, אשר הייתה עוינת כלפי אלכסנדר.

ממלכתו של אמבי, אשר שלטה על האזור המזרחי של הידספס והייתה אויבת לממלכתו של פורוס, נכנעה לאכסנדר והפכה לבסיס מבצעים לפלישתו להודו. לעומתו, אביסרס (Abisares), היה בעל ברית של פורוס. פורוס היה השליט החזק ביותר ונאמר שהיה בגובה של יותר משני מטרים, ואילו אלכסנדר היה קצת יותר קצר מהאורך הממוצע של זמנו. לדברי קורטיקסן פורוס פורוס היה אמיץ, גופו היה חזק ומוחו היה חד, למרות שהיה ברברי.

אלכסנדר החליט להרחיב את הממלכה של אמבי והתקיף את רינדיר. בשנת 326 לפנה"ס, בחודש מאי, המשיך אלכסנדר להידספס, ובצדו השני של הנהר חיכה לו פורוס.

גורמים

אלכסנדר היה חייב להכניע את המלך פורוס אם רצה להתקדם לכיוון מזרח. להשאיר יריב חזק כמוהו יסכן את המשכו. אלכסנדר גם לא יכל להרשות לעצמו להראות שום סימן של חולשה אם הוא רצה לשמור על נאמנותם של הנסיכים ההודים הכבושים. פורוס היה חייב להגן על הממלכה שלו ובחר מקום מושלם ששם יכל לראות את אלכסנדר וצבאו. הוא אמנם הפסיד את הקרב אבל הוא הפך ליריב המצליח ביותר של אלכסנדר.

שדה קרב

בחודש מאי בשנת 326 לפנה"ס נהר הידספס היה נהר סוער, ?!?!?! בגלל שהימלאיה הומס ומים החלו לזרום ממנו. הידספס היה גם הרבה יותר רחב באותו הזמן.

מקום הקרב ומקום המחנה של צבא אלכסנדר לא נמצא עד היום, כיוון שנהר אינדוס השתנה במשך הזמן. מקום הקרב צפוי להישאר בעילום שם, אלא אם האנדרטאות שהוקמו לאחר הקרב על ידי אלכסנדר ימצאו.

התאוריה המקובלת כיום היא כי המחנה של אלכסנדר ממקום באזור של הרנפור (Haranpur), וחצה את הנהר לאזור ג'לפור (Jalalpur). כמו כן, הוצע גם ג'לום (Jhelum) בתור מיקום המחנה של אלכסנדר.

תוכניות

אלכסנדר חוצה את נהר הידספס.

הבעיה הגדולה ביותר של אלכסנדר הייתה לחצות את הנהר, הנהר היה עמוק ומהר מדי בשביל לעבור בו. האזור שפורוס שלט בו היה קטן, שכניו היו עוינים כלפיו, מה שעזר לאלכסנדר לחלק את הכוחות שלו. אלכסנדר החליט לחצות את הנהר בלילה ולהשתמש רק בחלק מצבאו. הוא הפיץ שמועות כי הוא מצפה לקץ השיטפונות; הוא קנה כמויות ענקיות של מזון ואספקה בשביל המחנה, מה שגרם לפורוס לחשוב שהוא הולך לחכות לקץ השטיפונות. אלכסנדר נתן לאטלוס (Attalus) לפקד על האוהל המלכותי ובמקביל, נתן לפרשים, בקבוצות נפרדות, לצעוד לאורך הנהר, ממעלה הנהר למורד הנהר מדי ערב. מתוך אמונה שאלכסנדר מחפש מקום טוב לחצות בו את הנהר, לקח פורוס חלק מכוחותיו והתחיל לעקוב אחריהם בגדה הנגדית לאחר שבוע או שבועיים התייאש פורוס והחליט להציב חיילים לאורך הנהר - בדיוק מה שרצה אלכסנדר. במהלך היום בנו החיילים סירות שיעזרו להם לעבור את הנהר והפרשים המשיכו לצעוד לאורך הנהר. בנוסף לכך, גרם אלכסנדר לצבאו להרעיש כל לילה כדי להרגיל את צבאו של פורוס לרעש וכך אלכסנדר השיג יתרון טקטי חשוב ביותר, שהוא, היכולת להניע את צבאו לצד השני של הנהר בלי לעורר תגובה טקטית גדולה מצדו של האויב. למעשה מה שהוא עשה, הוא הוריד את רמת החרדה ואת תשומת הלב של פורוס וצבאו בגלל שהתרגל לרעש מהצדו השני של הנהר.

אלכסנדר ניהל את המחנה לאחר שקרטרוס (Craterus) הוביל צוות חיפוש שחיפש מקום נוח וקל לעבור בסתר. הוא הוביל את חייליו כ-27 ק"מ במעלה הזרם של הנהר, שם מצא אי קטן של עצים שמנע מהאויב לראות את המקדונים. חייליו של אלכסנדר בנו סירות ורפסודות, אשר היו צפות בזכות כך שהיו בנויות מעורות של בעלי חיים. המקדונים בנו לפחות מאה סירות, כדי להעביר את כל הסוסים לגדה השנייה של הנהר. הגשם וסופות הרעמים בלילה סייעו להסתיר את רעש הבנייה. בינתיים, מחלקות קטנות של חיילים הועברו למקומות שונים באזור. מחלקות אלה יחצו את הנהר בסדר קבוע מראש.

אלכסנדר חצה את הנהר במעלה הזרם עם צבא המורכב, לפי אריאנוס, מ-6,000 רגלים ו-5,000 סוסים, אם כי סביר שהיה גדול יותר.

הקרב

אלכסנדר חוצה את הנהר

חייליו של אלכסנדר החלו לחצות את הנהר לפני הזריחה. אלכסנדר בעצמו הוביל את המעבר של 30 סירות אשר גררו רפסודה גדולה. שומריו של אלכסנדר, תלמי הראשון, פרדיקס, ליסימצ'וס וסלאוקוס הראשון עקבו אחריו על ספינות. הרפסודה העבירה בסך הכל כ-500 היפספיסטים. חייל הודי שהוצב לשמור ראה את הצבא המקדוני מתקדם בנהר והודיע לפורוס. כאשר המקדונים הגיעו לגדה הם הורידו את החיילים והספינות חזרו להביא עוד חיילים. עד מהרה התברר כי הכוחות הגיעו, בטעות, לאי הלא נכון, למרבה המזל המקדונים הצילחו למצוא את הדרך הנכונה במהירות. המים הגיעו לגברים עד הכתף, והסוסים היו מסוגלים לשמור על ראשיהם מחוץ לפני המים כיוון שהסוסים המקדונים היו קטנים יותר בגודל.

תנועתיו של פורוס לפני הקרב

כאשר נודע לפורוס על תבוסתו של בנו, הוא החליט להילחם נגד אלכסנדר בעצמו. הוא עזב את המחנה והשאיר מספר קטן של חיילים למקרה שקרטוס יחליט לחצות את הנהר. לאחר שמרכבותיו של פורוס הבן נתקעו באדמה הבוצית הוא החליט לחכות לאלכסנדר במישור חולי. כנראה פורוס הניח כי אלכסנדר ישתמש במבנה זהה לזה שהתמש בקרב איסוס ובקרב גאוגמלה, כלומר שההיפספיסטים במרכז והפרשים בכל צד.

פורוס הציב את הפילים ליד חייליו בקרב. לדברי אריאנוס מספר הפילים היה כ-200 והם הונחו בשורות של כ-30 מטר זה מזה. עם כי מספר זה כנראה מוגזם. פורוס שם בכל אגף 2,000 חיילים ו-150 מרכבות. פורוס הניח כי החזית של אלכסנדר הרבה יותר קצרה משלו. לפי אריאנוס רוחב החזית של פורוס היה כשישה קילומטרים. לפי דבריו של פולינוס (Polyaenus) הפילים הונחו במרווחים של כ-50 רגל או כ-15 מטר, דבר זה צמצם?!?!?! את החזית של פורוס בשלושה קילומטרים.

תנועתיו של אלכסנדר לפני הקרב

פרשנות של התנהלות הקרב בהידספס. פרשיו של קונוס הלכו מסביב לצבא ההודי, לפני שחיל הרגלים תקפו בחזרה.

תוכניתו של פורוס הייתה הגיונית, אך המקדונים כבר למדו איך להילחם נגד פילים. אלכסנדר נתן לרגלים לנוח לפני תחילת הקרב. כאשר צעד אלכסנדר מהדרך הצפונית מהנהר חיילים נוספים הצטרפו. ניתן להניח כי כוח הרגלים של אלכסנדר הגיע לכ-10,000 חיילים ורוחב החזית שלו היה רק כ-1,200 מטר. עם זאת, לא ניתן להיות בטוחים בדבר זה. פרשיו של אלכסנדר היו הרבה יותר טובים?!?!?!?!? משל פורוס, והם כבר ניצחו קרב אחד בהודו. אלכסנדר פיקד על רוב הפרשים ועבר לאגף השמאלי לכיוון פורוס. קונוס (Coenus) לקח את הפיקוד על שאר הפרשים, ועל כ-1,000 חיילים. מטרתו הייתה לאיים על האגף הימיני של פורוס, כך שפורוס לא יוכל להעביר את הפרשים לאגף השמאלי, שם עמד אלכסנדר בראש ההתקפה.

הקרב

אלכסנדר החל את ההתקפה בפרשים החמושים בקשתות, דבר שגרם לבלבול בקרב ההודים. המרכבות באגף השמאלי של פורוס נהרסו בהתקפה. לאחר שהטיירוים של אלכסנדר פגעו באגף השמאלי של פורוס, הפרשים ההודים, שהיו באגף השמאלי, היו בנחיתות מספרית, ופורוס החל לנוע לכיוון האגף השמאלי כדי לתמוך בו.

האירועים הבאים הם קצת לא ברורים כי תיאורם על ידי אריאנוס הוא סמיך ואטום; האירוע העלה מספר פירושים שונים. לפי פרשנות אחת, פרשיו של קונוס הקיפו את הרגלים ההודים, לפני זה, הוא תקף מאחור את הפרשים של האגף הימיני של פורוס. במקרה זה החזית של פורוס הייתה כנראה יותר קצרה משל קונוס. ג'ון פרדריק צ'ארלס פולר העלה כי אלכסנדר הורה לפרשיו של קונוס לעבור לאגף של פורוס ביחד?!?!?!??!. לפי פרשנות זו פרשיו של קונוס צריכים לתקוף את החזית ההודית. האמונד הציע דבר דומה, לפיו ההתקפה של אלכסנדר משכה את האגף השמאלי של הפרשים ההודי לחזית, ואז פרשיו של קונוס תקפו בחור שנוצר את הרגלים. פרשנות אחרת אומרת שפרשיו של קונוס עברו לאגף השמאלי כך ההודים ראו אותם. ופרשיו של פורוס באגף הימיני לא הגיבו לתנועותיו של קונוס.

הפרשים ההודים הותקפו משני הצדדים בכל מקרה, והם ביקשו את ההגנה מהרגלים. דבר שגרם לבלבול רב.

תוצאות הקרב

ציור של צ'ארלס לה ברון המתאר את אלכסנדר ופורוס במהלך קרב הינדספס.

האומץ, כישורי הלחימה והיחס הנסיכי של המלך פורוס הרשים מאוד את אלכסנדר. כאשר נשאל על ידי אלכסנדר איך הוא רוצה שהוא יתייחס עליו, ענה פורוס, בתשובתו המפורסמת, "טפל בי, הו אלכסנדר, כמו מלך". אכן אלכסנדר התייחס אליו כאל מלך ואיפשר לו לשמור על הממלכה שלו. אלכסנדר ייסד שתי ערים באזור, אחד במקום הקרב שנקרא ניקאה (מיוונית: ניצחון) לזכר הצלחתו ואחד בצד השני של הידספס בשם אלכסנדריה בוקפלוס, על שמו של סוסו הנאמן, בוקפאלוס (ילום של ימינו הנמצאת בפקיסטן), אשר נהרג זמן קצר לאחר קרב זה. בשנת 326 לפנה"ס, צבאו של אלכסנדר הגדול התקרב לגבולות מאגאדהה. צבאו של אלכסנדר, שהיה מותש מקרבות ומפוחד מהמחשבה של קרב נוסף מול צבא הודי ענק, דרש לחזור חזרה מערבה. דבר זה קרה בנהר הביאס, מאמינים שהנקודה המדויקת של הקרב היא ב'קטגרה'?!?!? שבאינדורה שנמצאת בהימאצ'אל פראדש. בסופו של דבר נכנע אלכסנדר ופנה דרומה, לאורך נהר האינדוס, והיאבטח את גדות הנהר כגבולות האימפריה שלו.

לקריאה נוספת

מודרני

• A.B. Bosworth: Conquest and Empire: The Reign of Alexander the Great. Cambridge University Press, 1993. ISBN 0-521-40679-X.
• N. G. L. Hammond: Alexander the Great: King, Commander and Statesman. Bristol Classical Press, 1994. ISBN 1-85399-068-X.
• N. G. L. Hammond: The Genius of Alexander the Great. UNC Press, 1998. ISBN 9780807847442.
• N. G. L. Hammond: Sources for Alexander the Great. Cambridge University Press, 2007. ISBN 9780521714716.
• John Bagnell Bury et. al.: The Cambridge Ancient History VI - The fourth century BC.. Cambridge University Press, 1928. ISBN 9780521233484.
• John Warry: Alexander, 334-323 BC. Osprey Publishing, 1991. ISBN 9781855321106.

עתיק

• Diodorus Siculus (90-30 BC). Bibliotheca Historica.
• Quintus Curtius Rufus (60-70 AD). Historiae Alexandri Magni.
• Plutarch (75 AD). The Life of Alexander the Great, Parallel Lives.
• Arrian (early 2nd c. AD).
• Metz Epitome.

קישורים חיצוניים

• הידספס (ג'לום).
• מפת אנימצה של הקרב בהידספס, על ידי ג'ונתן ווב.

הערות שוליים

[[קטגוריה:אלכסנדר הגדול]] [[קטגוריה:יוון העתיקה: היסטוריה צבאית]]