נובה מיאסטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נובה מיאסטו
Nowe Miasto Lubawskie
POL Nowe Miasto Lubawskie COA.svg
סמל העיר
Nml.jpgמראה כיכר השוק
מדינה / טריטוריה Flag of Poland.svg פולין
מחוז ווארמיאן-מזור
ראש העיר אלינה קיפיצ'ינסקה
שטח 11.6 קמ"ר
גובה 82 מטרים
תאריך ייסוד 1325
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

11,036‏  (נכון ל-2006)
950 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
קואורדינטות 53°25′0″N 19°35′0″E
אזור זמן UTC +1
http://www.umnowemiasto.pl

נובה מיאסטו (פולנית: Nowe Miasto Lubawskie, גרמנית: נוימארק, יידיש: ניישטאט או ניישטוט) היא עיירה בפולין הנמצאת על גדות נהר הדרוונצה. בשנת 2004 מנתה אוכלוסייתה כ-11,104 תושבים. נובה מיאסטו היא בירת המחוז הפולני נובה מיאסטו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה נוימארק קיבלה זכויות מוניציפליות על פי חוק חלמנו בשנת 1325 מאת המסדר הטבטוני. בשנת 1454 הצטרפה העיר לקונפדרציה הפרוסית בין מספר ערים ובני אצולה שהתנגדו למדיניות המסדר.

נוימארק הצטרפה לממלכת פולין כחלק ממערב פרוסיה ב-1466 במסגרת הסכם השלום השני של טורון. העיר נשארה תחת שליטה פולנית עד חלוקת פולין הראשונה ב-1772.

בסוף המאה ה-19 הייתה העיר בירת מחוז קווידזן. באותה תקופה המבנים הראויים לציון היו כנסייה קתולית וכנסייה לותרנית, קדם גימנסיה, בית משפט, תחנת קיטור ו- 2678 תושבים (1885). מנזר מריה לונק עמד בקרבת מקום לעיר.

בעקבות חוזה ורסאי חזרה העיר לפולין בינואר 1920. ב-21 בינואר 1945 היא נכבשה על ידי הצבא האדום ולאחר המלחמה חזרה לפולין

הקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגטו היהודי בנובה מיאסטו החזיק מעמד עד נובמבר 1942. לפי ספר הזיכרון לשרפץ, כאשר הגיעו לגיטו השמועות כי חיסולו הולך וקרב, בחרה הקהילה היהודית לקיים משפט ולדון מדוע מגיע עונש זה לקהילה. תוצאת המשפט קבעה כי על הקהילה להעמיד נר תמיד בבית הכנסת בגטו, לקרוא ספרי תהילים יומם ולילה, לעשות צדקה, להקפיד על שמירת שבת ועל הימנעות מאכילת בשר לא כשר שניתן להם מן הגרמנים. גרסה נוספת של הסיפור קיימת בספר הזיכרון לפלונסק אך מספר המשתתפים במשפט ורמת הפירוט בו דלה יותר.[1] באוגוסט 1942 לגטו הובאו יהודים מאודז'יבול. הגטו חוסל ב-1 בנובמבר 1942

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבנים בשואה, פנינה מיזליש, סיני קטז תשנ"ה.