נטרפים

נטרפים הם בעלי חיים אשר משמשים טרף לחיות אחרות (בדרך כלל ליותר מטורף אחד) ועליהם להתגונן מפניהם. כמעט כל החיות עלולות להיטרף. היוצאים מהכלל הם טורפי-העל - מספר טורפים כמו אריות, זאבים, קטלנים, תנינאים גדולים וכרישים, שניצבים בראש שרשרת המזון ואין להם טורפים טבעיים בבגרותם; כמו גם בעלי חיים גדולים מאוד כגון פילים, היפופוטמים ולווייתנים גדולים, שבבגרותם הם חסינים כמעט לחלוטין מטריפה. אם כי נצפו מקרים שבהם אריות תקפו והרגו פיל זכר בוגר.

כמו אצל אוכלי הצמחים כך אצל טורפים ונטרפים מתפתח מרוץ חימוש שבו הטורף מנסה להרוג את טרפו והטרף משכלל את הגנותיו. כך לדוגמה במהלך האבולוציה האנטילוקפרה רצה מהר מאוד וטורפים אחרים כמו הברדלס האמריקני הגבירו את מהירותם עד שהברדלס נכחד בשל הגעת האדם ליבשת אמריקה, והיום אין טורפים שיכולים להשיג את האנטילוקפרה בשעת ריצתה. אותו גורל נכון גם על בני אדם שהגיעו במהלך האבולוציה לפסגת שרשרת המזון.

מערכת היחסים בין טורפים ונטרפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות היחסים בין טורפים ונטרפים הן מורכבות ביותר ובתוכן שני הצדדים נמצאים במירוץ אבולוציוני מתמיד של השתפרות והתגברות על היריב. בתוך כך, ישנה הדינמיקה הנוצרת בין אוכלוסיות של טורפים ונטרפים והשפעתם זה על זה.

ניתן לראות כדוגמה את הדינמיקה בין אוכלוסיות של אריות וזברות. אריות טורפים זברות, הטריפה של הזברות מורידה את כמותן באוכלוסייה וגורמת לעלייה באוכלוסיית האריות כיוון שהם ניזונים ויכולים לשגשג ולהתרבות. אם דינמיקה שכזו תמשיך באותו כיוון אז עתידה אוכלוסיית האריות לעלות עד שאוכלוסיית הזברות תיעלם, אך בפועל המצב הרבה יותר מורכב. אם כמות האריות גדלה וכמות הזברות קטנה, יתרחש מצב שבו אין מספיק זברות לכלכל את כל האריות ואוכלוסיית האריות תתחיל לרדת. בנוסף לכך, בדרך כלל הפרטים הנטרפים באוכלוסיית הזברות יהיו פרטים חלשים או חולים ולכן רק הזברות החזקות יצליחו לשרוד ולהתרבות, מה שיגרום לאוכלוסיית הזברות להיות בריאה וחזקה יותר, כזו שלאריות קשה יותר לטרוף. מצב זה יגרום להמשך הירידה באוכלוסיית האריות ועלייה באוכלוסיית הזברות. לחץ הטריפה על הזברות ירד ומספרן יגדל, בעוד רק האריות החזקים ביותר יצליחו לשרוד. לאחר גדילת אוכלוסיית הזברות וצמצום אוכלוסיית האריות לפרטים החזקים ביותר, יתרחש שוב מצב שבו האריות מתחילים להפעיל לחץ טריפה יותר גדול על הזברות ולשגשג, בעוד מספר הזברות קטן. הדינמיקה הזו יכולה להמשיך לכל מיני כיוונים:

עלייה וירידה מתמדת של שתי האוכלוסיות.
היכחדות אוכלוסיית הזברות.
היכחדות אוכלוסיית האריות.
סטטוס קוו, כלומר ששתי האוכלוסיות יישמרו פחות או יותר באותו גודל קבוע.

דרכי התגוננות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – התגוננות מטורפים

רוב הנטרפים הם חיות קטנות ופגיעות שנוהגות לחשוד בכל דבר הקרוב אליהם, לברוח מהר, להסתובב בחבורות שמתריעות מפני סכנה ובדרך כלל הם לא מתרחקים מהמחסה שלהם. בניגוד לעיני הטורפים המכוונות קדימה, עיני הנטרפים ניצבות מצידי הפנים כדי שיראו טורפים המגיחים מאחור בזמן.

חלק מהנטרפים פיתחו הגנות מיוחדות כדי להגן על עצמם:

ריצה מהירה כמו במקרה של האנטילופות ובייחוד האנטילוקפרה (שאין לה טורפים המשיגים אותה). חלק מהם מבצעים דלגנות כדי להתרות בטורפים שלא ירדפו אחריהם.
הימלטות לשטח בולט, כמו למערה, עצים גבוהים או למים עמוקים. כמו כן ישנם מינים שעפים או דואים כדי להשאיר רחוק את הטורפים.
הימלטות מתפתלת המפתיעה את היריב ועוזרת גם למינים איטיים להצליח להתחמק מהטורף.
מספר חיות פעילים בלילות כדי להימלט מטורפים הצדים ביום, כמו דורסי יום.
תקיפה של הטורף בכוח עד לבריחתו ולעיתים עד להריגת הטורף. הגנה זו משמשת בעיקר חיות גדולות או בעלות כלי נשק מגודלים כמו קרניים, עוקצים, ניבים וחטים ארוכים וחדים.
הסוואה טובה. אצל הזיקית יש אפילו יכולת לשנות את צבעה במהירות.
הגנה על ידי ארס ורעלים. למינים ארסיים רבים ישנם צבעי אזהרה. בנוסף מינים מסוימים כמו מיני הקוברה היורקת יכולים לירוק ארס לעיני הטורפים.
כמה מינים לא ארסיים מתגוננים בעזרת חיקוי מינים ארסיים בצבעם ומראם. ישנם עוד כמה סוגי חיקויים המגוננים על מיני נטרפים.
יריקת דם (אנ'). כמה מינים כמו חיפושיות ממשפחת Meloidae או איגואנה מקרינה יורקות דם רותח על האויב.
הפרשת ריר על האויב מרתיעה אותו באותה דרך של יריקת דם. בדרך זו משתמשים חשופיות, אפרוחי יסעוריים או מיקסינות. כמה זחלים מפרישים נוזלים דוחי נמלים כשהם מותקפים.
שריון, עוקץ או קוצים בולטים. לכמה מינים ישנם תאי ארס בתוך הקוצים.
התנפחות לכדור גדול אצל דגי הנפוחיתיים.
התחזות למת כמו אצל האופוסום.
חקיינות עצמית: הסתרת איברים מועילים כמו עיניים אצל דג הפרפרון.
מצגי איום - הצגות המפחידות את האויב באמצעות מראות או קולות פתאומיים. כך מתגוננים מיני תמנונים או חרדון הצווארון
מצגי הסחה: כוללים שני סוגים: הורה המגונן על צאצאו באמצעות התחפשות לעוף פצוע והרחקת האויב ופליטת דיו הנראה כיצור חי. בדרך זו מתגוננים מיני החופמיים וארנבת ים
אוטוטומיה או כריתת איברים. דרך זו עוזרת לאחר שטורף תפס חלק מאיברי הטרף. כך מתנתקות לטאות מזנבם.
התנפלות על הטורף. לעיתים טורפים עלולים להיתקף על ידי מיני הטרף שלהם כשהם לא במצב לצוד, כך שביום ציד הטורף יניח למתקיפים. התופעה ידועה בעיקר מעופות דורסים המותקפים על ידי ציפורים קטנות.
התאבדות חברתית - פעולה הנפוצה אצל דבורים וכמה מיני נמלים המסתערות על האויב ולעיתים מתות בשביל להציל את המושבה.
התקהלות - לחיות המתקהלות יחדיו ישנם מספר יתרונות בקשר להתגוננות מטורפים:
- סיכוי פחות להיתפס על ידי הטורף.
- טורפים רבים נמנעים מקרבה למושבות גדולות של נטרפים.
- כמה חיות יכולות ליצור חומה חיה וכך להגן על פרטים צעירים. כך נוהג כבש המושק.
- ישנו סיכוי שטורפים ישבעו מפרטים נוספים וישאירו לשאר להתחמק.
- מספר מינים כמו ציקדה מחזורית "מפציצה" את טורפיה בחרקים וכך הרוב מצליחים לשרוד.
- מינים החיים בלהקות פולטים אותות אזעקה כשהם רואים טורף והשאר יודעים היכן הוא נמצא. לעיתים ישנם כמה מינים המשקיפים על הטורפים.
- להקות עופות יכולות להסתחרר מול עופות דורסים וכך לבלבל אותם במפגן של פרטים.
- ייתכן שפסי הזברה עוזרים לבלבל את טורפיהם כשהם נעים בקבוצה ואינם יכולים לבודד באופן מוצלח את הזברות.