בלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בלונים
הפרחת בלונים במסע בחירות של רונלד רייגן ב-1980
תהליך טבילת הבלונים בקבוצה
מבט מחלקו הפנימי של כדור פורח, בעת שממלאים אותו באוויר לפני המראה, בקפדוקיה, טורקיה. הכדור הפורח הוא כלי טיס המורכב מבלון גדול (מעטפת) מלא אוויר חם או גז שמחובר לתא לנשיאת נוסעים או מטען. כיום, רוב השימושים של הכדור הפורח הם לספורט ולפנאי.

בלון הוא כלי העשוי בדרך כלל מגומי ומשמש לקישוט, משחק, פרסום אירועים מיוחדים ומטרות אחרות. כיום בלונים נמכרים במגוון גדלים, צורות וצבעים, ואף בדמותן של חיות, דמותגים ושלל גיבורי ילדים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלונים משמשים בעיקר כקישוט בימי הולדת ואירועים חגיגיים אחרים. ניתן לקשור מספר בלונים יחד בעזרת הפיות שלהם, לשזור אותם על חוטים למחרוזת בלונים הנתלית על קירות או מעל ראשי החוגגים ואף לעצב בעזרתם מבנים כגון חופה בחתונה.

בדרך כלל ממולא הבלון באוויר המוכנס לתוכו בנשיפה בפה או בעזרת משאבה. אפשר גם למלא בלונים בגז הליום כדי שירחפו באוויר.

בלון מים מכיל מים ומשמש בדרך כלל בקרבות מים, או כאמצעי למתיחות ותעלולים.

קיפול בלונים הוא טכניקה בה משתמשים בבלונים צרים וארוכים ליצירת צעצועים קצרי-ימים בדמות כתר, חרב, כלבלב ועוד. טכניקה זו משמשת כבידור לילדים בימי הולדת, ירידים וכדומה.

הפרחת בלונים מלווה אירועים וחגיגות, בין השאר טקסים ומסעות בחירות.

בלונים משמשים גם לפרסום. בראשית שנת 2007 נחתו בלבנון בלוני פרסום של עיתון העיר, והטלוויזיה של חזבאללה טענה שהם מכילים גז רעיל.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבלונים מיוצרים בדרך כלל משרף ההוואה הברזילאית - לטקס.

בתהליך הייצור, מוסיפים ללטקס חומרים מייצבים, שמנים, מים ופיגמנטים המקנים לבלונים את צבעם. לאחר מכן התערובת מועברת למכל פתוח שבו תבניות מיוחדות נטבלות בתערובת ומקנות לבלון את צורתו הסופית. לפני הטבילה בלטקס התבניות מצופות בחומר מעבה הגורם ללטקס להצמד לתבנית. החומר מורכב מחנקת סידן וממס על בסיס מים או כוהל. כדי ליצור בלון איכותי עובי דופן הבלון צריך להיות שווה בכל חלקיו. על מנת להבטיח זאת, הבלון משנה את כיוון ראשו כמה פעמים ומסתובב על צירו כדי לשמור על אחידות עובי הדופן.

סימון הבלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל בלון ארוך יש סימון שמגדיר את גודלו ואת החברה שמייצרת אותו. הסימון מורכב מאות ומספר, לדוגמה: "260Q" - הספרה הראשונה היא הקוטר של הבלון באינצ'ים כאשר הבלון מנופח, בדוגמה שלעיל קוטר הבלון הוא שני אינצ'ים (בערך 5 ס"מ). שתי הספרות הבאות מייצגות את אורך הבלון באינצ'ים כאשר הבלון מנופח לכל אורכו, בדוגמה אורך הבלון הוא 60 אינצ'ים (בערך 152.4 ס"מ). האות שבאה אחרי הספרות היא האות הראשונה בשם החברה שייצרה את הבלון, בדוגמה האות Q מתייחסת לחברת Qualatex.

סימון חבילת בלונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב בלונים נמכרים בשקיות, כדי לחסוך בעלויות הייצור אין הבדל בין עטיפות של צבעים או סוגים שונים של בלונים. היצרנים מעדיפים להשתמש באותה שקית לכל סוגי הבלונים ומבדילים בין הסוגים בעזרת סימון הדומה לסימון הבלון, הסימון מודפס על השקית לפני המילוי. סימון אופייני נראה כך:

  • 260Q traditional asst. 100ct

בתחילתו של כל סימון מופיע סימון סוג הבלון. בדוגמה שלעיל אחרי הסימון מופיע סוג החבילה והצבעים בה, במקרה שלעיל מופיע הכיתוב tradtional asst ה- traditional (מסורתי) מעיד שהצבעים בחבילה הם הצבעים הרגילים וה-asst. הוא קיצור של המילה assortment (אוסף), משמע, החבילה היא אוסף של הצבעים הרגילים. בסוף הסימון מופיע כיתוב המעיד על כמות הבלונים בחבילה - 100ct , ה-ct הוא קיצור המילה count (ספירה) והמספר לפניו הוא מספר הבלונים בחבילה. הסימון בדרך כלל מופיע על ריבוע לבן בחבילה.

גדלים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדלים נפוצים של בלונים ארוכים:

  • 160 - לפעמים מכונים "ספגטי"
  • 260 - הבלונים הנפוצים ביותר
  • 321 - ידוע גם בשם "גוף דבורה" (bee body) כי קצה הבלון צבוע בשחור. בעיקר משמש להכנת דבורים וציפורים.
  • 350
  • 646 - בלונים הבאים בעיקר בחבילות של 50 ולא של מאה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בתרבויות הפרהקולומביאניות באמריקה ובתרבות הסינית העתיקה אנו רואים סוג עתיק של בלון שעשוי מעור וממולא באוויר. בלון זה היה דומה יותר לכדור כיוון שלא היה לו חוט. הציוויליזציות האלו: יפן, סין ותרבויות אמריקה הקדומות היו הראשונות להמציא ולפתח את הבלון. יותר מאוחר הומצא בלון הגומי הראשון שנקרא הבלון של פאי וב-1709 הוצג לראשונה לחצר המלכות הפורטוגזית. אך רק ב-1847 הומצא בלונדון על ידי ג'י. ג'יי. אינגרם בלון שרף הגומי המודרני כפי שהוא מוכר כיום. ייצורם ההמוני של הבלונים החל ב-1930.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]