ניקולאס החמישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניקולאס החמישי
(15 בנובמבר 1397; סרזנה שבאיטליה
 - 26 במרץ 1455; רומא)
Paus Nicolaas V door Peter Paul Rubens.jpg
ניקולאס החמישי
האפיפיור ה-208
תקופת כהונה 16 במרץ 1447 - 26 במרץ 1455
הקודם בתפקיד אאוגנוס הרביעי
הבא בתפקיד קליקסטוס השלישי

ניקולאס החמישילטינית: Nicolaus V; נולד כטומאסו פרנטוצ'לי, באיטלקית Tommaso Parentucelli ב-15 בנובמבר 1397) היה האפיפיור של הכנסייה הרומית-קתולית מ-6 במרץ 1447 עד למותו ב-24 במרץ 1455.

ניקולאס החמישי נולד בעיר סרזנה (Sarzana) שבאזור ליגוריה האיטלקי. אביו היה רופא שנפטר בגיל צעיר. פרנטוצ'לי עבר לפירנצה שם לימד את בני משפחות האצולה, הסטרוצי (Strozzi) והאלביצי (Albizzi). הכרותו עם אצילים אלה הקנתה לו חברות עם טובי ההומניסטים של זמנו. הוא סיים את לימודי התאולוגיה באוניברסיטת בולוניה בשנת 1422. ההגמון של בולוניה, שהתפעל מכישורי התאולוג הצעיר, מינה אותו למזכירו האישי ואף שלח אותו למסעות העשרה בערי גרמניה, צרפת ואנגליה. במסעותיו אלו פרנטוצ'לי רכש אוסף של ספרים שחלקם נשמר עד ימינו, בהם ניתן לראות את הערותיו בשוליים.

במועצת ההגמונים שנערכה בבזל ולאחר מכן בפירנצה בשנת 1439 הצליח פרנטוצ'לי להפגין את יכולתו. עם מות אביו הרוחני, התמנה ניקולאס ב-1444 לבישוף בולוניה. האפיפיור דאז, אאוגנוס הרביעי, שלח את ההגמון הטרי לפרנקפורט לנהל את המשא ומתן בין הכס הקדוש והאימפריה הרומית הקדושה. עם חזרתו לאיטליה הוא קיבל את התואר חשמן הכנסייה זוזנה הקדושה שנמצאת ברומא. לאחר מות אאוגנוס הרביעי הוכתר פרנטוצ'לי לאפיפיור ניקולאס החמישי על שם קודמו בתפקיד הגמון בולוניה, ניקולאס אלברגטי.

הצלחתו הראשונה בתור אפיפיור הייתה לעצור את ההתנתקות התוך כנסייתית שנגרמה עקב בחירת אפיפיור-נגד, פליקס (Felix), במועצת בזל. בשנת 1452 הצליח ניקולאס החמישי להכתיר את פרידריך השלישי כקיסר האימפריה הרומית הקדושה. דבר שהביא עמו הדר ועוצמה פוליטית לכס הקדוש. פרידריך היה לקיסר האחרון שהוכתר על ידי אפיפיור ברומא. ניקולאס שלט ביד חזקה בוותיקן וביטל את מועצות ההגמונים. רצונו לשלטון יחיד הביא לנסיון מהפך ברומא בשנת 1453. באותה שנה נכבשה קונסטנטינופול על ידי העות'מאנים, דבר שזעזע את העולם הנוצרי של נסיכים שלא הצליחו למצוא ביניהם את עמק השווה. הוא נפטר ב-24 במרץ 1455 ונקבר בבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא.

ניקולאס החמישי נחשב לאחד מבוני רומא החשובים. בהיותו ההומניסט הראשון בראש הכנסייה הקתולית הוא תמך במדע ובאמנות. הוא ייסד את ספריית הוותיקן ותרם לה מאוסף ספריו העשיר. על ערש מותו צוטט האפיפיור כמסביר להגמוניו שעל הכנסייה לתמוך במדע ובמחקר התאולוגיה כחתירה לידיעת האמת, אך מוטל עליה לבנות בסיס חזק ומפואר כדי לשמור על אמונת הרוב הלא מלומד.

הקודם:
אאוגנוס הרביעי
אפיפיור
(רשימה)
הבא:
קליקסטוס השלישי