נרקו-טרור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נרקו-טרוריזם הוא מונח שטבע פרננדו בלאונדה, נשיאה לשעבר של פרו, בשנת 1983 כאשר תיאר התקפות טרוריסטיות באופיין נגד המשטרה הפרואנית למלחמה בסמים. בהקשר המקורי, נרקו-טרור הוא ניסיונות של סוחרי הסמים להשפיע על מדיניות הממשלה או החברה באמצעי אלימות והפחדה, כדי לעכב את אכיפת החוק ולפגוע במערכת המשפט על ידי שימוש שיטתי באיומים או באלימות. כך למשל, האלימות האכזרית של פאבלו אסקובר במגעיו עם ממשלות קולומביה ופרו היא כנראה אחת הדוגמאות הידועות ביותר שתועדו בהקשר לנרקו-טרור.

המונח הפך להיות נושא שנוי במחלוקת, בעיקר בשל השימוש בו בדיונים שמתנגדים למלחמה האלימה של ממשלת ארצות הברית בסמים.

המונח משמש יותר ויותר עבור ארגוני טרור שידוע כי הם מתעסקים בפעילות של סחר בסמים כדי לממן את פעילותם ולהשיג מתגייסים ומומחיות. ארגונים אלה כוללים את FARC, ‏ELN, החמאס, הטליבאן, וארגון AUC בקולומביה ו-PCP-SL בפרו.

בשנת 2000 החלה ארצות הברית לממן (תחת ממשל ג'ורג' ווקר בוש) את תוכנית קולומביה - מתוך כוונה למגר את גידולי הסמים ולפעול נגד ברוני הסמים שמואשמים בעיסוק בנרקו-טרור, כולל מנהיגי ה-FARC המרקסיסטי וכוחות ארגון AUC, קבוצות שביצעו גם עבירות רבות אחרות. ממשלת ארצות הברית מממנת בקנה מידה גדול מיגור מבצעים ללוחמה בסמים ותמיכה בפעולות צבאיות של קולומביה.

למרות שנטען כי ארגון אל-קאעידה לעתים קרובות מממן את פעילותו באמצעות סחר בסמים, דוח של ועדת החקירה לפיגועי 11 בספטמבר מציין כי "בעוד הסחר בסמים היה מקור הכנסה עבור הטליבאן, עבור אל-קאעידה הוא לא שירת את אותה מטרה, ואין ראיות מהימנות כי בן לאדן היה מעורב או עשה את הונו באמצעות סחר בסמים"‏[1]. הארגון מקבל את מרבית רווחיו וכספיו באמצעות תרומות, בעיקר מ"אילי הון סעודים".

מדינות או אזורים שבהם ישנה פעילות של נרקו-טרור:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]