סאובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאובר
Sauber F1 Team
מדינה שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון הינוויל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1970–הווה (כ־54 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סאובראנגלית: Sauber Motorsport AG) היא קבוצת מרוצים שווייצרית שפועלת מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 בראשות פיטר סאובר. הקבוצה מתחרה בסדרת המרוצים היוקרתית פורמולה 1 החל מעונת 1993. בשנת 2019, בעקבות עסקת חסות שנחתמה, שונה שמה של קבוצת הפורמולה 1 לאלפה-רומאו רייסינג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'אנקרלו פיסיקלה נוהג במכונית סאובר במרוץ אינדינפוליס ב-2004

1993–2005: השנים הראשונות בפורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך רוב שנותיה הייתה ידועה הקבוצה כקבוצה בינונית, אם כי זכתה לגדל כישרונות צעירים, כגון קימי רייקונן הפיני ופליפה מאסה הברזילאי.

בשנת 1993 זכתה הקבוצה לסיים את העונה עם מאזן חיובי עבור קבוצה חדשה של 12 נקודות.

בשנת 1995 זכתה הקבוצה בפודיום הראשון שלה, בגרנד פרי מונקו.

הנהג הגדול הראשון שלה היה קימי רייקונן, אשר שימש כנהג המבחן שלה לעונת 2000, ונכנס לקבוצה לעונת 2001. ביקורת הופנתה כלפי סאובר עקב הכנסת נהג צעיר כל כך ובלתי מנוסה, והועלו טענות שנהג חסר ניסיון זה יסכן את שאר הנהגים בנהיגה לא בטוחה. סאובר לא נבהל מן הביקורת והוכיח למבקריו שרייקונן הוא נהג שקול עוד במרוץ הראשון, בו זכה בנקודה אחת.

שנה לאחר מכן עזב רייקונן את הקבוצה לטובת מקלארן על מנת להחליף פיני אחר שפרש, אלוף העבר מיקה הקינן. את מקומו של רייקונן שוב החליף כישרון צעיר, הפעם פליפה מאסה הברזילאי, שנשאר בקבוצה עד סוף עונת 2005, אשר לאחריה חתם בקבוצת פרארי.

2006–2009: BMW סאובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2006, עקב חילוקי דעות קשים בין הנהלת קבוצת המרוצים ויליאמס לבין יצרנית הרכב BMW, הודיעה BMW שהיא מפסיקה לייצר מנועים עבור ויליאמס הבריטית, ורכשה 80% מהשליטה בסאובר מידי מייסד הקבוצה פיטר סאובר. שם הקבוצה שונה ל-"BMW סאובר", הגרמני ניק היידפלד הוחתם כנהג הבכיר של הקבוצה יחד עם הקנדי ז'אק וילנב שהמשיך מעונת 2005. את העונה סיימה הקבוצה במקום החמישי ועם שני פודיומים.

בעונת 2007 החליטה BMW להשאיר את הייפלד ולהחליף את וילנב ברוברט קוביצה הפולני, וזאת למרות העובדה שווילנב זכה באליפות עולם בשנת 1997, והיה אחד משלשת הנהגים היחידים באותה עונה, יחד עם פרננדו אלונסו הספרדי ומיכאל שומאכר הגרמני שזכו אי פעם באליפות עולם. וילנב עזב את עולם הפורמולה 1 לטובת מרוצי 24 השעות של לה מאן. הקבוצה סיימה את העונה במקום השני לאחר פסילתה של מקלארן מאליפות היצרנים והפכה לסגנית אלופת העולם בפעם הראשונה בתולדותיה. שני נהגיה, ניק הייפלד ורוברט קוביצה, סיימו במקומות החמישי והשישי בהתאמה בדירוג הנהגים.

היידפלד וקוביצה המשיכו לשמש כנהגי הקבוצה גם בעונות 2008 ו-2009. עונת 2008 הייתה מוצלחת במיוחד עבור סאובר, שסיימה במקום השלישי באליפות היצרנים. בעונה זו הגיעו היידפלד וקוביצה 11 פעמים לפודיום והקבוצה אף זכתה לניצחונה הראשון אי פעם בפורמולה 1 עם זכייתו של קוביצה בגרנד פרי הקנדי. עונת 2009 הייתה טובה פחות והקבוצה סיימה במקום החמישי.

ב-29 ביולי 2009 הודיעה BMW שלא תמשיך להתחרות בפורמולה 1 בעונה הבאה.[1]

2010 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות עזיבת BMW רכש פיטר סאובר חזרה את הקבוצה. קאומי קוביאשי ופדרו דה לה רוסה הוחתמו כנהגי הקבוצה לעונת 2010, אך האחרון הוחלף בניק היידפלד בחמשת המרוצים האחרונים של העונה, שאותה סיימה סאובר במקום השמיני. בעונה זו המשיכה הקבוצה להתחרות תחת השם "BMW סאובר" אף על פי ש-BMW כבר לא הייתה חלק ממנה, אך בעונת 2011 חזרה לשם "סאובר".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאובר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]