BMW

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
BMW
לוגו חברת BMW
סוג: רשת חברה ציבורית
שנת הקמה: 1916
משרד ראשי: Flag of Germany.svg מינכן, גרמניה
מייסדים: קארל ראפ
אנשי מפתח: הלמוט פנק
מוצרים עיקריים: כלי רכב: מכוניות ואופנועים
הכנסות: 44.4 מיליארד אירו (2005)
רווח: 1.64 מיליארד אירו (2002)
עובדים: 106,179 (2006)
דף הבית: www.bmw.com
דגם "328", משנת 1938
משרד החברה הראשי במינכן, גרמניה
ב.מ.וו סדרה 6 - דגם 650i xDrive
דגם ה-K1200S, מודל 2005
מכונית הפורמולה 1 של קבוצת ב.מ.וו-סאובר
דגם התצוגה H2R IAA
דגם הקונספט ב.מ.וו X-Coupe

BMW (הגייה בֶּ‏ה-אֶם-וֶה), ראשי תיבות של Bayerische Motoren Werke (), "מפעל מנועים בווארי" בגרמנית, השם נכתב בעברית כ-ב.מ.וו, היא יצרנית מכוניות ואופנועים גרמנית. החברה הוקמה בשנת 1916, כיצרנית מנועי מטוסים. החברה שולטת ביצרניות הרכב הבריטיות מיני (מכוניות עירוניות קטנות) ורולס-רויס (מכוניות פאר).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1913 הקים קארל ראפ (Karl Rapp) מפעל לייצור מנועי מטוסים בשם Rapp Motorenwerke. מיקום המפעל בעיר מינכן נבחר בזכות קרבתו למפעל ייצור מטוסים שפעל באזור. החברה התרחבה במהירות כתוצאה מהזמנות הצבא במלחמת העולם הראשונה, אך מנועיה, שתוכננו על ידי ראפ, סבלו מבעיות התאמה למטוסים צבאיים והסכמי הייצור עם הצבא לא חודשו. ב-1916 עסק המהנדס האוסטרי פרנץ פופ (Franz Popp) בחיפוש אחר חברה שתייצר עבור צבא אוסטריה-הונגריה מנועים מתכנון אוסטרי. פופ מצא את מפעלו של ראפ כמתאים ושיכנע אותו ואת השלטונות האוסטריים להתחיל בייצור. כחלק מהעסקה אולץ ראפ להכניס שותפים לחברה, ופופ הפך לדמות דומיננטית בהנהלת המפעל.

פופ דאג לגייס לחברה את מקס פריץ, מהנדס אוסטרי צעיר, שעבד עבור מפעל מטוסים באוסטריה. כשרונו של פריץ הוביל תוך כשנה לייצור מנוע שהתבסס על תכנונו של ראפ, אך פתר את בעיות ההתאמה למטוסים והפך בהמשך למנוע ששבר שיאי גובה טיסה. הדומיננטיות של פופ והעובדה שמנועי החברה התבססו מאותה עת על תכנוניו של פריץ, הובילו לעזיבתו של ראפ בשנת 1917. עם עזיבתו שונה שם החברה לב.מ.וו המלווה את החברה עד היום. כיום נוהגת החברה לקבוע את שנת יסודה ב-1916, אך זו היא שנת היסוד של חברה בווארית גדולה בשם BFW שעסקה בייצור מטוסים. BFW הוקמה על ידי חברת מאן הגרמנית, על בסיס מפעלו של גוסטב אוטו, בנו של ניקולאוס אוטו, ממציא מנוע ארבע הפעימות. ב.מ.וו הייתה בקשרים עסקיים עם BFW במהלך המלחמה, אך לאחר המלחמה כשעסקיה של BFW קרסו, יזם פרנץ פופ ב-1922 את מיזוגה של ב.מ.וו לתוך BFW, תוך שהוא מנצל את נכסיה ועובדיה של החברה, בעוד השם ב.מ.וו ממשיך לייצג גם את החברה הממוזגת.

חוזה ורסאי, שנחתם בשנת 1919 אחרי תבוסתה של גרמניה, אסר עליה לייצר מטוסים. מפעלי המטוסים נסגרו, ומפעל ב.מ.וו החל לייצר מעצורים לרכבות. באותה שנה החלה החברה לתכנן מנוע אופנוע ששימש אופנוע בשם 'ויקטוריה' שיוצר על ידי חברה גרמנית אחרת.

בשנת 1923 בנתה החברה את האופנוע הראשון שלה. היה זה דגם בשם R32 שהשתמש במנוע דו צילינדרי בנפח 500 סמ"ק ובתצורת 180 מעלות המכונה 'בוקסר'. תצורת מנוע זו ליוותה את החברה עוד שנים רבות עד ימינו כשב.מ.וו היא היחידה שמייצרת אופנועים בעלי מנוע בתצורה זו. שמות דגמי הבוקסר מתחילים תמיד באות R, אך המינוח בוקסר הפך לשמם השני. חידוש נוסף באופנוע היה השימוש בגל הינע במקום שרשרת. גם מאפיין זה נשמר באופנועי ה-R עד לימינו.

בשנת 1928 החלה החברה לייצר מכונית קטנה, בשם 3/15. הייתה זאת אוסטין שבע, מכונית בריטית, שיוצרה ברישיון בגרמניה. בשנים הבאות החלה החברה לייצר מכוניות מקוריות, שנחשבו מתקדמות ומהירות מאוד לתקופתן. ביניהן היו ה-327 (סלון) וה-328 (רודסטר), ולשתיהן היה מנוע בנפח 2 ליטר.

בשנת 1935 הציגה החברה חידוש בתחום מיתלי האופנועים. דגמי ה-R12 וה-R17 צוידו לראשונה במזלג טלסקופי על בסיס הידראולי. חידוש זה שיפר את אחיזת הכביש של האופנוע והגביר באופן משמעותי את בטיחותו. עד היום, רוב דגמי האופנועים בעולם עושים שימוש בטכנולוגיה זו. באותה שנה מכרה החברה למעלה מ-10,000 אופנועים.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת ב.מ.וו הייתה ספק עיקרי של מנועי מטוסים ואופנועים לצבא הגרמני. מעל 30 אלף מנועי מטוסים חזקים (דגם 801) יוצרו עד שנת 1945. החברה עסקה גם בפיתוח מנועי סילון, ובפיתוח טילים לשימוש צבאי. החברה סיפקה ליחידות ממונעות של הצבא הגרמני במהלך המלחמה אופנועים מדגמי R75 ו-R12. לעתים קרובות נעשה שימוש באופנועים אלו עם סירת צד.

החברה הודתה שהעסיקה במהלך המלחמה בין 25 ל-30 אלף עובדי כפייה, שהיו אסירים במחנות ריכוז (בעיקר בדכאו) ובמחנות שבויים.

לקראת סוף המלחמה, הופצצו מפעלי החברה בצורה מסיבית. המפעלים המזרחיים (במזרח גרמניה) נכבשו על ידי הצבא האדום, והמפעל במינכן נהרס כמעט לחלוטין.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלות הברית אסרו על החברה לפעול במשך שלוש שנים. חברת בריסטול הבריטית (יצרנית מטוסים) בחנה את המפעל, ובשנת 1947 החליטה לייצר מכונית סלון ספורטיבית יוקרתית (בשם "ארבע מאות"), שהייתה מבוססת ברובה על ה-327 של ב.מ.וו.

בשנת 1952 השיקה ב.מ.וו את המכונית הראשונה שלה בעידן שאחרי המלחמה, אך הניסיונות למכור מכוניות יוקרה בהצלחה נכשלו. לקראת סוף העשור, החברה התמקדה במכוניות עירוניות קטנות וחסכוניות, כמו האיזטה (Isetta). בשנת 1959 שקל בעל השליטה בחברה, הרברט קוונדט, מיזוג עם יצרנית המכוניות הגרמנית המתחרה - מרצדס-בנץ - אבל יו"ר מועצת המנהלים של החברה, קורט גולדה, שיכנע אותו לשמור על עצמאות ב.מ.וו. באותה שנה השיקה החברה את דגם "שבע מאות" - מכונית קטנה, עם מנוע בוקסר אחורי מקורר אוויר, בנפח 700 סמ"ק, שנלקח מאופנוע ה-R67. המכונית עוצבה בסגנון ספורטיבי, על ידי מעצב איטלקי. דגם מיוחד (RS) יוצר עבור מרוצים, וזכה להצלחה רבה. הדגם הזה ביסס את מעמדה של החברה כיצרנית מכוניות סלון ספורטיביות - מעמד שנשמר עד היום.

בשנת 1961 הציגה החברה את דגם 1500 - מכונית סלון קטנה, חזקה ומתקדמת. הדגמים החדשים יותר כונו 1600 ו-1800. בשנת 1966 הוצגה גרסת קופה (שתי דלתות), ובשנת 1967 הוצגה גרסת גג נפתח. הדגמים הללו כונו "סדרה 02", והם המקור ממנו התפתחה "סדרה 3" הנוכחית.

בשנת 1968 הוצגו דגמי מכוניות גדולות (2500, 2800 ועוד) ודגמי קופה (2.5 CS ו-2800 CS).

ב-1969 הציגה החברה את אופנועי סדרת "5/". הוצגו דגמים בנפחים שונים ולראשונה מאז המלחמה הוצג מנוע בנפח 750 סמ"ק. שינוי חל גם במדיניות השיווק כשדגמי הסדרה שווקו ככלים לתרבות הפנאי ולא כאלטרנטיבה זולה לכלי תחבורה אחרים.

שנות השבעים והשמונים: שגשוג במכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 של המאה ה-20 התחיל תור הזהב של החברה. מכירותיה גדלו בתחום המכוניות והאופנועים כשהשוק האמריקאי היווה את מנוע הצמיחה העיקרי. בדצמבר 1971 עבר מטה הנהלת החברה למגדל חדש בעיר מינכן, שם הוא שוכן עד היום. מגדל זה עוצב בצורת ארבעה גלילים בהשראת צורתם של בוכנות מנוע.

בשנת 1972 הוצגה "סדרה 5" (קטגורית סלון בינונית), בשנת 1975 הוצגה "סדרה 3" (קטגורית סלון קטנה) ובשנת 1977 הוצגה "סדרה 7" (קטגורית סלון גדולה). את הקופה הגדולה, CS, החליפה "סדרה 6". בכך השלימה החברה מיתוג מחדש של דגמי המכוניות. המיתוג הסתבר כמוצלח מאוד וכינויי הסדרות משמשים את דגמי החברה עד היום. דגמי המכוניות הספציפיים מורכבים משלוש ספרות כשהראשונה מייצגת את הסדרה והשתיים האחרות עשויות לייצג בקירוב את נפח המנוע ודרוג פנימי בין הדגמים בסדרה כשהמספר הגבוה יותר מייצג דגם חזק יותר. לדוגמה, דגם 323 מייצג מכונית מסדרה 3 עם מנוע של 2300 סמ"ק בקירוב. למרות המעבר של יצרנים אחרים לשימוש במערכות הנעה קדמית במכוניות הנוסעים, המשיכה ב.מ.וו לדבוק בייצור מכוניות בעלות הנעה אחורית והיא ממשיכה בכך עד היום.

בשנת 1983 הציגה החברה לראשונה אופנוע בעל מנוע ארבעה צילינדרים. שישים שנה לאחר ה-R23 בהן יוצרו רק אופנועים מטיפוס ה-R עם מנוע בוקסר מקורר אוויר, מוצג מנוע מקורר מים ו-4 צילינדרים. הפעם זהו אינו מנוע בוקסר אלא ארבעה צילנדרים בשורה, אך ב.מ.וו מחליטה להציב אותו בצורה ייחודית לאורך האופנוע, בניגוד ליצרנים אחרים שמציבים מנוע ארבעה בשורה לרוחב האופנוע. הדגם הראשון שנשא מנוע זה היה ה-K100 בנפח 1000 סמ"ק.

בשנת 1987 מוצג מנוע חדש בתצורת V12 עבור דגם ה-750. זהו ה-V12 הגרמני הראשון מאז המלחמה והוא מפיק יותר מ-300 כוחות סוס מנפח של 5,300 סמ"ק. שנה לאחר מכן מוצג חידוש בתחום האופנועים כשב.מ.וו. היא היצרנית הראשונה להציג מערכת למניעת נעילת גלגלים (ABS) באופנוע.

משנות התשעים: התרחבות בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 הוצג עבור סדרת אופנועי ה-R מנוע בוקסר חדש לאחר שנים של עדכונים מינוריים. ב.מ.וו רצתה בתחילה לבטל את סדרת ה-R לחלוטין ולהשאיר רק את ה-K, אך התגובות מהשווקים שכנעו את החברה בכדאיות ייסוד שושלת R חדשה. מנועי ה-R החדשים היו מודרניים עם 4 שסתומים לצילנדר אך עדיין מקוררי אוויר (בתוספת קירור שמן). לראשונה התקרבו הספקי מנועי ה-R לרמת ה-100 כ"ס. דגם התיור שטח של משפחה זו R1200GS הפך לאופנוע הנמכר ביותר של ב.מ.וו ואף לאופנוע הנמכר ביותר במספר ארצות באירופה במחצית השנייה של העשור הראשון של המאה ה-21. באותה תקופה החלה ב.מ.וו לפתח מספר רב של דגמים חדשים בקטגוריות שלא פעלה בהן בעבר. ב-2006 הציגה ב.מ.וו לראשונה אופנועי אנדורו שפותחו בשיתוף עם חברת אפריליה האיטלקית, וב-2009 הציגה החברה את דגם S1000RR שהתחרה בקטגורית אופנועי הספורט עם אופנועי הדגל של היצרנים היפנים. האופנוע, שהתחרה גם באליפות הסופרבייק העולמית, הונע במנוע ארבעה צילינדרים שמוקמו לראשונה אצל ב.מ.וו לרוחב, בדומה למתחרים היפניים. ייחודו של האופנוע היה במערכות אלקטרוניות שהוצגו לראשונה באופנועים סדרתיים, כדוגמת מערכת בקרת אחיזה לגלגל האחורי המתחשבת בזווית ההטייה של האופנוע.

מפעלים ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 נפתח מפעל בדרום קרוליינה, ארצות הברית. המפעל מעסיק כ-4,700 עובדים, והוא מייצר כ-500 מכוניות בכל יום, מדגמי X5 (רכבי שטח) ו-Z4 (רודסטר). בשנת 1995 נפתח מפעל בדרום-אפריקה, והוא מייצר מעל 50 אלף מכוניות מסדרה 3 לייצוא. בשנת 2003 נפתח מפעל בסין, בשיתוף יצרן רכב מקומי. המפעל מייצר מכוניות מסדרות 3 ו-5 לשוק המקומי.

ההשקעות בבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובר - בשנת 1994 החברה רכשה את היצרנית הבריטית רובר. בגלל תחרות מול דגמים מקבילים של ב.מ.וו, ושינויים רבים במהלכי השיווק - מכוניות רובר לא נמכרו בהצלחה, והסבו הפסדים כבדים. המותגים האחרים של רובר, מיני (מכוניות עירוניות קטנות) ולנד רובר (רכבי שטח), נמכרו בהצלחה רבה. בשנת 2000 מכרה ב.מ.וו את רובר לקבוצת משקיעים פרטית ("פניקס"), ואת לנד רובר לחברת פורד. מפעל מיני נשאר בבעלות ב.מ.וו, ובשנת 2001 הוצגו דגמי מיני החדשים: "one" (בסיסית בעלת הספק של 90 כוחות סוס), "קופר" (ספורטיבית בעלת הספק של 115 כוחות סוס) ו"קופר S" (ספורטיבית בעלת הספק של 170 כוחות סוס). באפריל 2005 הפסיקה חברת רובר לייצר מכוניות, כ-5,000 מעובדיה פוטרו, ונכסיה נמכרו לחברת השקעות סינית.

רולס-רויס - בתחילת שנות ה-90, החלה ב.מ.וו לשתף פעולה עם היצרנית הבריטית רולס-רויס, וסיפקה מנועים לדגמי "סילבר-שרף" (רולס-רויס) ו-"ארנז'" (בנטלי). בשנת 1998 רכשה ב.מ.וו את המותג היוקרתי רולס-רויס, וחברת פולקסווגן רכשה את המותג היוקרתי-ספורטיבי בנטלי. בשנת 2003 הוצגה הרולס-רויס החדשה מבית ב.מ.וו, בשם "פנטום" (Phantom).

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת ליגת הפורמולה 1 (ליגת מרוצי המכוניות החשובה ביותר בעולם), יצרה ב.מ.וו מנועים למכוניות קבוצת ויליאמס, שזכתה להצלחה רבה במרוצים. בסיום עונת 2005, עקב חילוקי דעות קשים עם קבוצת וילאמס, שותפתה הוותיקה של ב.מ.וו, החליטה ב.מ.וו לנתק את כל הקשרים עם קבוצת ויליאמס, ובמקום זאת רכשה את קבוצת הספורט המוטורי השווייצרית סאובר, ויצרה את קבוצת ב.מ.וו-סאובר. הקבוצה התחרתה לראשונה בעונת 2006 והשיגה תוצאות נאות למדי - מקום חמישי באליפות היצרנים, ושני מקומות על הפודיום. בעונת 2007 השתפרה הקבוצה אף יותר, וסיימה במקום השני באליפות היצרנים עם 101 נקודות, ונהגיה, ניק היידפילד ורוברט קוביצה, סיימו במקומות החמישי והשישי בהתאמה באליפות הנהגים.

ספקית רכיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת ב.מ.וו מספקת רכיבים רבים לחברות שונות בתעשיית הרכב, כאשר בין היתר החברה סיפקה לחברת מקלארן את מנוע המקלארן F1, וכיום מספקת מנועים לחברת וייסמן.

סמל החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל החברה על אנטנה בדיסלדורף

הלוגו של ב.מ.וו נרשם כפטנט בשנת 1917. החל מסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 היה נהוג לחשוב כי סמל החברה המעגלי בצבעי כחול ולבן, מסמל מדחף מטוס בתנועה - להבים לבנים חותכים שמיים כחולים, כדי לסמל את עיסוקה של ב.מ.וו בייצור מנועי מטוסים. החברה עצמה אימצה הסבר זה באותה תקופה, אך עשרות שנים אחר כך פורסם שמדובר בטעות שהשתרשה ועיצובו של הסמל המקורי התבסס על חיתוך עגול של דגל בוואריה.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב.מ.וו סדרה 3 - דגם 335i
ב.מ.וו סדרה 5 - דגם 550i
ב.מ.וו סדרה 7 - דגם 750Li

נומנקלטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות דגמי ב.מ.וו. עושים שימוש בנומנקלטורה המורכבת בדרך כלל משלוש ספרות ואותיות. שלוש הספרות מורכבות מהספרה הראשונה המייצגת את הסדרה ושתי הספרות האחרונות המייצגות את נפח המנוע בסנטימטרים מעוקבים חלקי מאה בקירוב. לעתים חולקים שני דגמים מנוע בנפח דומה עם הספק שונה ואז שתי הספרות האחרונות של אחד הדגמים אינן מייצגות באופן ישיר את נפח המנוע.

האותיות המוצמדות לספרות מסמלות את המאפיינים הבאים:

  • A - רכב בעל תיבת הילוכים אוטומטית
  • C - קופה (רכב בעל 2 דלתות)
  • c - קבריולט (רכב בעל גג נפתח)
  • d - רכב בעל מנוע דיזל
  • g - רכב בעל גז טבעי דחוס
  • h - מימן
  • i - הזרקת דלק ישירה
  • L - בסיס גלגלים ארוך
  • s - ספורט
  • sDrive - הנעה אחורית
  • T - תיור (רכב בעל מרכב סטיישן)
  • x/xDrive - הנעה 4×4

מכוניות בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדרה 1 - קומפקטית מהירה, שנועדה להתחרות בפולקסווגן גולף.
  • סדרה 2 - גרסאות הקופה והקונברטיבל (גג נפתח) של סדרה 1.
  • סדרה 3 - סלון (ארבע דלתות) בסיסית. הדגם הנמכר ביותר של החברה. מיוצרת גם בגרסת סטיישן (חמש דלתות).
  • סדרה 4 - סדרת הקופה של סדרה 3.
  • סדרה 5 - סלון בינונית. מיוצרת גם בגרסת סטיישן.
  • סדרה 6 - קופה (או קונברטיבל) גדולה.
  • סדרה 7 - סלון גדולה.
  • X1 - רכב שטח קומפקטי.
  • X3 - רכב שטח עירוני (רך).
  • X5 - רכב שטח יוקרתי.
  • X6 - רכב שטח ספורטיבי.
  • Z4 - רודסטר (רכב ספורט דו-מושבי, עם גג נפתח), וקופה. החליף את ה-Z3.
  • Z4 M – הדגם הספורטיבי של Z4. מנוע בנפח 3.2 ליטר (ללא הגדשת טורבו), הספק של 343 כ"ס, ומומנט של 37 קג"מ. משקל: 1495 ק"ג. התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש אורכת 5.0 שניות.
  • M3 - הדגם הספורטיבי של סדרה 3. מנוע בנפח 3.0 ליטר, והספק של 431 כ"ס. משקל: 1,635 ק"ג. התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש אורכת 4.1 שניות.
  • M4 - הדגם הספורטיבי של סדרה 4. מנוע 6 צילינדרים בנפח 3 ליטר, והספק של 431 כ"ס. משקל: 1,612 ק"ג. התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש אורכת 4.1 שניות.
  • M5 - הדגם הספורטיבי של סדרה 5. מנוע V10 בנפח 5 ליטר (ללא הגדשת טורבו), הספק של 507 כ"ס, ומומנט של 53 קג"מ. משקל: 1,755 ק"ג. התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש אורכת 4.7 שניות, והתאוצה מ-0 ל-200 קמ"ש אורכת 15 שניות.
  • M6 - הדגם הספורטיבי של סדרה 6. מנוע זהה ל-M5. משקל: 1,710 ק"ג. התאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש אורכת 4.6 שניות.

אופנועים ב-2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם R1200GS, מודל 2007, של משטרת התנועה הארצית בישראל
דגם F800S, מודל 2006

דו שימושי ואנדורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • G450X - אנדורו בעל צילינדר בודד מקורר מים
  • G650 Xchallenge - דו שימושי בעל צילינדר בודד מקורר מים
  • F650GS - רב תחומי בעל מנוע 800 סמ"ק דו צילינדרי מקביל
  • F800GS - דו שימושי בעל מנוע דו צילינדרי מקביל
  • R1200GS - דו שימושי מוטה כביש בעל מנוע בוקסר (קיימות גרסאות אדוונצ'ר ו-HP2 מוטות שטח)

סטנדרט/עירום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • G650 Xcountry - רב תחומי עם צילינדר בודד מקורר מים
  • R1200R - עירום עם מנוע בוקסר
  • K1200R - עירום שרירים עם מנוע ארבע צילנדרי לרוחב

ספורט תיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • F800ST - דו צילינדרי מקביל לתיור קל

תיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • R1200RT - בוקסר תיור מאובזר
  • K1200GT - ארבע צילינדרי לאורך לתיור מאובזר
  • K1200LT - ארבע צילנדרי לאורך לתיור כבד ומאובזר מאוד

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • G650 Xmoto - סופרמוטו בעל צילינדר בודד מקורר מים
  • F800S - דו צילנדרי מקביל לרכיבה עם נטייה ספורטיבית
  • R1200S - בוקסר ספורטיבי (קיימת גרסת HP2 קיצונית יותר)
  • HP2 Megamoto - סופורמוטו עם מנוע בוקסר
  • K1200S - ארבע צילנדרי לרוחב עם 167 כ"ס ופיירינג מלא
  • K1200R Sport - ארבע צילנדרי לרוחב, חצי פיירינג
  • S1000RR - סופרבייק בעל מנוע ארבע צילנדרי בשורה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]