פורמולה 1
פורמולה 1 (F1) הוא סבב מרוצי המכוניות היוקרתי ביותר בעולם ומהווה את הרמה העליונה ביותר שבמרוצי פורמולה. פורמולה 1 כוללת סדרה של מרוצים במסלולים מיוחדים ותארי אליפות עולם שנתיים לנהגים ולקבוצות. הליגה מפוקחת על ידי ההתאחדות הבינלאומית למרוצי מכוניות (FIA), ונכון לשנת 2010 מנוהלת על ידי ברני אקלסטון. הסדרה נחשבת לענף הספורט היקר ביותר בעולם ועלות מרוץ בודד נאמדת ב-229 מיליון דולר.[1] בשנת 2005 נאמד התקציב השנתי של כל קבוצה ב-75 עד 500 מיליון דולר.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מרוץ הפורמולה 1 הראשון התקיים ב-1948, אך אליפות העולם החלה להתקיים בשנת 1950 עם 18 קבוצות בשבעה מרוצים. קבוצת פרארי היא היחידה מביניהן שעדיין מתחרה. תואר האליפות לקבוצות נוסף בשנת 1958.
בשנת 2011 צפויים להשתתף בכל מרוץ 24 נהגים המייצגים 12 קבוצות (שני נהגים בכל קבוצה). כמה מהקבוצות הן יצרניות רכב מוכרות כגון רנו, מרצדס או פרארי ואחרות הן קבוצות שלא מייצגות יצרני רכב אלא התארגנו במיוחד לשם השתתפות בפורמולה 1, למשל קבוצת רד בול שזכתה ב-2010 באליפות הקבוצות ושנהגה סבסטיאן פטל זכה באליפות הנהגים. שלוש מהקבוצות הן בריטיות, שתיים איטלקיות וכל אחת מהנותרות היא ממדינה אחרת. מלבד קבוצת מרצדס הגרמנית ששני נהגיה גרמנים וקבוצת מקלרן הבריטית ששני נהגיה בריטים, נהגי הקבוצות האחרות באים ממדינות שונות מאלה של הקבוצה. לפיכך בטקס הענקת הגביע בסיומו של כל מרוץ מנוגנים שני המנונים: המנון מדינת האם של הקבוצה והמנון מדינת האם של הנהג. כאמור, מלבד זכיות במרוצים אינדיבידואליים הנושאות עמן יוקרה רבה הן בעבור הנהג והן בעבור קבוצתו, מתמודדים הנהגים והקבוצות על שני תארים שנתיים: תואר אליפות הנהגים, שהוא התואר הנחשב והנחשק מכולם וזוכה בו הנהג שהשיג את הניקוד המצטבר הגבוה ביותר בסיכום כל המרוצים, ותואר אליפות הקבוצות, שבו זוכה הקבוצה ששני נהגיה השיגו את הדירוג המצטבר הגבוה ביותר.
.jpg)
[עריכה] המרוצים
מרוצי פורמולה 1 מתקיימים במהלך סוף השבוע לאורך השנה, על פי רוב בהפרש של שבועיים זה מזה כאשר בשנים האחרונות המרוץ הראשון מתקיים בחודש מרץ והאחרון בחודש נובמבר. המרוץ מתקיים ביום ראשון וקודמים לו מקצה המוקדמות בשבת ושלושה מקצי אימון קודם לכן. בשנת 2011 צפוי מספר שיא של 20 מרוצים (לאחר שבשנת 2010 היו 19). המרוצים מתקיימים במדינות שונות על פני ארבע יבשות (כך למשל בשנת 2011 צפויים להתקיים תשעה מרוצים באירופה, שישה במזרח אסיה לרבות מרוץ שמתקיים בפעם הראשונה בהודו, אחד באוסטרליה, אחד בקנדה, אחד בברזיל ושניים במזרח התיכון – בבחריין ובאבו דאבי). בשנת 2012 מתוכנן מרוץ חדש בארצות הברית ובשנת 2014 מרוץ ברוסיה.
בכמה מן המסלולים המרוץ מתקיים שנים רבות ברציפות ולעומתם כמה מן המסלולים הם חדשים וצורפו למפת התחרויות רק בשנים האחרונות. רוב המסלולים נבנו במיוחד למרוצי מכוניות אולם ישנם כמה מסלולי רחובות שבהם המרוץ מתקיים ברחובות ערים (המרוץ שבמונקו הוא המפורסם שבהם).
[עריכה] מקצי המוקדמות
רוחבם של מסלולי המרוצים מאפשר לשתי מכוניות לכל היותר לזנק זו לצד זו. לפיכך הזינוק נעשה כאשר המכוניות עומדות זו לצד זו בשני טורים כאשר כל אחת מהמכוניות בטור אחד (מכוניות מספר 1,3,5 וכו') מקדימות מעט את המכוניות שבטור השני (מכוניות מספר 2,4,6 וכו'). סדר המכוניות בעת הזינוק נקבע על פי תוצאות שלושה סבבים של מקצי מוקדמות שנערכים ביום שבת הקודם למרוץ, בדרך כלל אחר הצהרים. מקצי המוקדמות הם למעשה מרוץ נגד השעון ובמהלכם מנסה כל נהג להשלים הקפה של המסלול בזמן המהיר ביותר. בסך הכול מתקיימים שלושה מקצי מוקדמות.
המקצה הראשון נמשך עשרים דקות ואחריו מנופות שבע המכוניות שקבעו את זמן ההקפה האיטי ביותר. לאחר הפסקה של חמש דקות מתחיל המקצה השני שנמשך חמש עשרה דקות ואחריו מנופות שוב שבע המכוניות שקבעו את הזמן האיטי ביותר. לאחר עוד חמש דקות הפסקה מתחיל המקצה האחרון שנמשך עשר דקות ובסופו נקבע מיהו הנהג שיזנק ראשון ("פול פוזישן"), ומה יהיה סדר תשעת הנהגים שידורגו אחריו. למיקום בתחילת המרוץ יש חשיבות רבה בכל המרוצים ובפרט באותם מסלולים שבהם קשה לבצע עקיפות במהלך המרוץ. עם זאת המיקום בזינוק הוא רק אחד ממשתנים רבים המכריעים את מיקומו הסופי של כל נהג. בשנת 2010 רק בשמונה מתוך תשעה עשר המרוצים ניצח הנהג שזינק בפול פוזישן.
[עריכה] מהלך המרוץ
בכל מרוץ נקבע מספר אחר של הקפות מסלול שהמתחרים חייבים להשלים והוא נקבע בין השאר על פי אורך המסלול. מיקומו הסופי של כל נהג נקבע על פי המשתנים האלה: מיקומו בזינוק ויכולת הזינוק שלו; מהירותו במהלך המרוץ ויכולתו לעקוף מכוניות איטיות יותר או למנוע ממכוניות איטיות יותר מלעקוף אותו (ישנם כללים המסדירים את המותר והאסור בתמרוני עקיפה ובתמרוני מניעת עקיפה); הצלחתו של הנהג להימנע מתקלה טכנית, ממעורבות בתאונה או מהפרת כללי התחרות שעלולה לעלות לו בסנקציות במהלך המרוץ או אחריו; מהירות החלפת הצמיגים בעמדת ה"פיט סטופ" ובחירת אסטרטגיה נכונה בכל הקשור לבחירת צמיגים והחלפתם.
במקרה שמתרחשת תאונה או תקלה טכנית שגורמת למכונית או לחלקי מכונית להישאר על המסלול באופן שעלול לסכן את שאר הנהגים - מוזנקת מכונית הבטיחות. מכונית הבטיחות נוסעת במהירות איטית יותר מהמהירות התחרותית של המכוניות כאשר המטרה היא שבמשך כמה סיבובים שבמהלכם המכוניות מקיפות את המסלול בנסיעה איטית, יצליחו הסדרנים המקומיים לסלק את המפגע. ברגע שהדבר קורה, מכונית הבטיחות יוצאת מן המסלול והמכוניות חוזרות להתחרות במהירות תחרותית. בזמן הנסיעה מאחורי מכונית הבטיחות אסור לנהגים לעקוף זה את זה. בעוד שבמהלך התחרות נוצרים פערים גדולים מאוד בין המכונית הראשונה לאחרונה ולעתים רבות המכוניות שבראש הטור "מדביקות" את אלו שבסופו (כלומר משיגות אותן בהקפה שלמה - במקרה כזה המכוניות האיטיות יותר מחויבות לתת למכוניות המהירות יותר לעקוף אותן), הרי שהזנקה של מכונית הבטיחות מצמצמת את הפערים בין המכוניות ובמידת מה אף עשויה לפתוח את המרוץ מחדש שכן מיד לאחר עזיבתה את המסלול נוצר מצב הדומה לזינוק מבחינת הפער הקטן בין המכוניות.
[עריכה] צמיגים ואסטרטגיות
אחד המשתנים הקובעים את מיקומו הסופי של כל נהג הוא אסטרטגיית החלפת הצמיגים של קבוצתו (בעבר התייחסה האסטרטגיה גם לתדלוק במהלך המרוץ, אולם מאז 2010 המכוניות אינן מתדלקות במהלך המרוץ). בכל מרוץ רגיל, כלומר כזה שבמהלכו לא יורד גשם, יצרנית הצמיגים מספקת לכל המכוניות שני סוגים של צמיגים בארבע דרגות רכּוּת (מתוך ארבעה סוגים). כל נהג מחויב להשתמש בשני הצמיגים כלומר חייב לבצע לפחות עצירה אחת להחלפת צמיגים. הנהגים והאחראים על האסטרטגיה בכל קבוצה צריכים להחליט באילו צמיגים להתחיל את המרוץ (אם כי עשרת הנהגים הראשונים מוגבלים בשיקול הדעת שלהם בעניין זה, ראו להלן) ובאיזה שלב במרוץ להחליף את הצמיגים. בדרך כלל הצמיגים הרכים יותר הם מהירים יותר אולם גם נשחקים בקלות רבה יותר מהצמיגים הקשים. עם זאת, ביצועי הצמיגים משתנים ממסלול למסלול, ממכונית למכונית, ממזג אוויר אחד למשנהו וכן במהלך המרוץ עצמו ולא תמיד ניתן לחזות כיצד ישפיע צמיג רך או קשה יותר על ביצועי המכונית.
כללי בחירת הצמיגים לפתיחת המרוץ שונים בין עשרת הנהגים המזנקים ראשונים ובין שאר הנהגים. עשרת הנהגים הראשונים חייבים להתחיל את המרוץ באותו סוג צמיגים שבו הם קבעו את הזמן הטוב ביותר במוקדמות (בדרך כלל במקצים האחרונים במוקדמות הנהגים משתמשים בצמיגים הרכים והמהירים יותר). שאר הנהגים רשאים לבחור באילו צמיגים הם יתחילו את המרוץ. הצלחת האסטרטגיה תלויה בכמה גורמים. בראש ובראשונה - שאלת ביצועי הצמיגים החדשים בהשוואה לצמיגים של יתר המכוניות. צמיגים חדשים שמתבררים כמהירים יותר יסייעו למי שהחליף צמיגים מוקדם ואילו צמיגים חדשים שמתבררים כאיטיים יותר יסייעו למי שיחליף צמיגים מאוחר יותר במהלך המרוץ.
עם זאת, יש גם משתנים אחרים. כך למשל נהג שיצא להחליף צמיגים בשלב מוקדם של המרוץ עלול להיתקע מאחורי מכוניות איטיות יותר שעקפו אותו בזמן החלפת הצמיגים. מצד שני, יש סיכונים גם בהחלפת צמיגים בשלב מאוחר יותר של המרוץ, למשל במקרה שמתרחשת תאונה ומכונית הבטיחות מוזנקת, הפער בין המכוניות (לרבות הפער שנוצר בין נהג שעדיין לא החליף צמיגים לנהגים מאחוריו שכבר החליפו צמיגים) יימחק וכאשר מכונית הבטיחות תחזור והנהג ייצא להחליף צמיגים - הנהגים שאחריו יוכלו לעקוף אותו (כדי להימנע ממצב זה על נהג שלא החליף צמיגים להיכנס להחליפם מיד כשמודיעים על הזנקת מכונית הבטיחות, לפני שהפער מתחיל להצטמצם). במקרה של מרוץ גשום, רשאים הנהגים להשתמש בעוד שני סוגי צמיגים מיוחדים לגשם שמפחיתים את סכנת ההחלקה אך גם מאיטים את מהירות המכונית. כל אחד מן הצמיגים האלה מתאים לכמות מים שונה על המסלול וגם במקרה זה קשה מאוד לחזות אילו צמיגים יתאימו למסלול בכל רגע. עובדה זו, נוסף על תאונות שהן תוצאה של מסלול חלק, הופכת מרוצים שנערכים בגשם לבלתי צפויים במיוחד.
[עריכה] שיאים (נכון לעונת 2008)
נכון ל-2008, הנהגים המצליחים ביותר בתולדות הפורמולה 1 הם מיכאל שומאכר (שבעה תארים), חואן מנואל פנג'יו (חמישה) ואלן פרוסט (ארבעה). הקבוצות המצליחות ביותר הן פרארי (16 תארים), ויליאמס F1 (תשעה), מקלארן (שמונה) ולוטוס (שבעה). רשימת השיאים:
- תארים לנהג: מיכאל שומאכר - שבעה
- תארים לקבוצה: פרארי - 16
- תארים רצופים לנהג: מיכאל שומאכר - חמישה (2000-2004)
- תארים רצופים לקבוצה: פרארי - שישה (1999-2004)
- ניצחונות לנהג: מיכאל שומאכר - 91, אלן פרוסט - 51, איירטון סנה - 41, נייג'ל מנסל - 31, ג'קי סטיוארט - 27
- נקודות קריירה לנהג: מיכאל שומאכר - 1441, אלן פרוסט - 798.5, איירטון סנה - 614, דייוויד קולתארד - 533, רובנס בריקלו - 530
- פודיומים (שלושה מקומות ראשונים) לנהג: מיכאל שומאכר - 154, אלן פרוסט - 106, איירטון סנה - 80, רובנס בריקלו - 62, דייוויד קולתארד - 62, נלסון פיקה - 60
- הנהג האלוף הצעיר ביותר: סבסטיאן פטל - בן 23 שנים ו-134 ימים בעונת 2010
- הנהג האלוף המבוגר ביותר: חואן מנואל פנג'יו - בן 46 שנים ו-41 ימים בעונת 1957
- הנהג הצעיר ביותר שניצח במרוץ: סבסטיאן פטל - בן 21 שנים ו-73 ימים ב-14 בספטמבר 2008
- תארים ליצרן צמיגים: גודייר - 26
_in_practice_at_USGP_2005.jpg)
[עריכה] נתוני מכוניות המרוץ (נכון לעונת 2008)
- חומרי בנייה: סיבי פחמן וחומרים מרוכבים אחרים.
- רוחב: 180 סנטימטר.
- משקל: 605 קילוגרם לפחות, כולל הנהג.
- הנעה: מנוע מרכזי במבנה V8 ובנפח 2,400 סמ"ק. הנעה אחורית.
- הספק מנוע: כ-750 כוח סוס, מהירות מנוע מרבית מוגבלת ל-19,000 סל"ד (18,000 החל מ-2009).
- יחידת ניהול מנוע: אחידה מתוצרת MES, ללא שליטה בבלימת מנוע או סבסוב הגלגלים.
- דלק: בנזין בתערובת מיוחדת המכילה מינימום 5.75% דלק ביולוגי.
- צמיגים: ייעודיים תוצרת ברידג'סטון. אחוריים ברוחב 38 סנטימטר, קדמיים ברוחב 35.5 ס"מ. טווח נסיעה יעיל - כ-300 קילומטר.
- בלמים: בלמי דיסק קרמיים. מרחק בלימה ממהירות 100 קמ"ש - כ-17 מטר.
- תיבת הילוכים: חצי-אוטומטית, בין ארבעה לשבעה הילוכים קדמיים. מנופי העברת ההילוכים מורכבים על ההגה.
- מהירות מרבית: כ-350 קמ"ש.
- תאוצה מ-0 ל-200 קמ"ש: פחות מ-4.5 שניות.
- תאוצה מ-100 ל-200 קמ"ש: כ-1.5 שניות.
הערה: במטרה להגביל את מהירות המכוניות ולהגדיל את אפשרויות העקיפה, קבעה ההתאחדות המפקחת מספר שינויים לקראת עונת 2009, ביניהם החזרת צמיגי סליקס, איסור על עזרים אווירודינמיים ואיסור על מחממי צמיגים.
[עריכה] הזוכים באליפויות הנהגים והיצרנים
בפורמולה 1 נערכת אליפות נהגים ואליפות יצרנים. באליפות הנהגים זוכה הנהג הצובר את מירב הנקודות במרוצי העונה. באליפות היצרנים צוברת קבוצה בכל מרוץ את הנקודות של כל נהגיה, אך עד 1979 היו נצברות נקודות רק לנהג הראשון בקבוצה. כל צירוף של יצרן שילדה ויצרן מנוע נחשב כ-"יצרן", כלומר, גם אם יצרן מנוע מספק מנועים לשתי קבוצות, נקודותיהן אינן מסוכמות ביחד.
מאז נוסדה אליפות היצרנים של פורמולה 1 ב-1958 זכתה בדרך כלל קבוצת הנהג האלוף בעונה מסוימת, באליפות היצרנים של אותה עונה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האתר הרשמי של פורמולה 1 (אנגלית)
- עמית לוינטל, מהיר ועצבני 1, באתר "ישראל היום", 22 באוקטובר 2010
[עריכה] הערות שוליים
| אליפויות העולם בפורמולה 1 | ||
|---|---|---|
|
