פליפה מאסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פליפה מאסה
Felipe Massa 2008 Algarve.jpg
לאום Flag of Brazil.svg ברזילאי
תאריך לידה 25 באפריל 1981 (בן 33)
מקום לידה סאו פאולו שבברזיל
קבוצה נוכחית ויליאמס
קריירת פורמולה 1
אליפויות 0
מרוצי גרנד פרי 116
ניצחונות 11
פודיומים 28
נקודות בקריירה 320
זינוקים מפול פוזישן 15
הקפות מהירות 12
קבוצות סאובר (2002)
סאובר (2004 - 2005)
פרארי (2006 - 2013)
ויליאמס (2014 - )

פליפה מאסה (נולד ב-25 באפריל 1981 בסאו פאולו) הוא נהג מרוצים ברזילאי וסגן אלוף העולם בפורמולה 1 לעונת 2008.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאסה החל להתחרות במרוצי קארטינג בגיל 8. לאחר עונתו הראשונה, אותה סיים במקום הרביעי, הוא החל להשתתף באליפויות לאומיות ובינלאומיות במשך 7 שנים. בשנת 1998 עבר להתחרות במרוצי הפורמולה שברולט בברזיל. בעונתו הראשונה סיים מאסה במקום החמישי וכעבור עונה ניצח 3 מעשרת המרוצים בדרך לזכייה באליפות. בשנת 2000 עבר לאיטליה כדי להתחרות במרוצים בקטגוריית פורמולה רנו. באותה שנה הוא זכה באליפות איטליה וכן ובאליפות אירופה בקטגוריית מרוצים זו. לאחר מכן התקדם לסדרת יורו פורמולה 3000, בה נחל הצלחה כשניצח בשישה מתוך שמונת המרוצים וזכה באליפות לעונת 2001. בעקבות הצלחתו במרוצי פורמולה 3000, שהייתה אז קטגוריית המרוצים השנייה בטיבה לאחר הפורמולה 1, זומן מאסה למבחנים בקבוצת סאובר מהפורמולה 1, שהחתימה אותו על חוזה לעונת 2002.

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2002, עונתו הראשונה של מאסה בפורמולה 1, הוא חבר לניק היידפלד כנהג השני של קבוצת סאובר והצליח לזכות ב-4 נקודות אליפות. בעונת 2003, בעקבות חזרתו של היינץ הארלד פרנצן לסאובר, עבר מאסה לקבוצת פרארי, שם שימש כנהג מבחן. בעונת 2004, לאחר שצבר מעט ניסיון בפרארי, שב מאסה לסאובר וזכה ב-12 נקודות אליפות כאשר המרוץ הטוב ביותר שלו באותה עונה היה הגרנד פרי הבלגי, בו סיים במקום הרביעי. ג'אנקרלו פיסיקלה, הנהג השני של סאובר, צבר באותה עונה 22 נקודות. בעונת 2005 זכה מאסה ב-11 נקודות אך הקדים במרבית המרוצים את חברו לקבוצה ז'אק וילנב ואף דורג לפניו באליפות הנהגים בסיום העונה.

בעונת 2006 הצטרף מאסה בשנית לפרארי, הפעם כנהג מרוצים לצידו של מיכאל שומאכר. במרוץ החמישי של העונה, הגרנד פרי האירופי שנערך בנורבורגרינג, סיים מאסה על הפודיום לראשונה בקריירת הפורמולה 1 שלו. הוא סיים את המרוץ במקום השלישי, אחרי שומאכר ופרננדו אלונסו, שזכה באליפות באותה עונה. בהמשך העונה הוא סיים על הפודיום בשלושה מרוצים רצופים, בארצות הברית, בצרפת ובגרמניה, לפני שהצליח לזכות גם בניצחונו הראשון בגרנד פרי הטורקי. גם את המרוץ האחרון של העונה בברזיל סיים מאסה במקום הראשון והפך לנהג הברזילאי הראשון מאז איירטון סנה בעונת 1993 שמנצח בגרנד פרי בברזיל. במהלך העונה צבר מאסה 80 נקודות אליפות וסיים במקום השלישי הכללי, לאחר אלונסו ושומאכר.

במהלך עונת 2006 הודיע שומאכר על פרישתו בסיום העונה ובכך הבטיח את מקומו של מאסה בקבוצה בעונה הבאה. כשנתיים לאחר מכן, ביולי 2008, אמר שומאכר כי החליט לפרוש כדי שמאסה לא ימצא את עצמו ללא קבוצה, בעקבות מעברו של קימי רייקונן לפרארי בעונת 2007.‏‏‏[1]

עונת 2007 נפתחה בצורה לא טובה עבור מאסה. במרוץ הראשון באוסטרליה סבל מאסה מבעיות בתיבת ההילוכים שאילצו אותו להחליף מנוע לפני המרוץ. בעקבות החלפת המנוע הוא נענש בהורדה של 10 מקומות בזינוק ופתח את המרוץ מהמקום ה-22. למרות זאת הוא הצליח לסיים את המרוץ במקום השישי בזכות אסטרטגיה של עצירת תדלוק אחת. גם המרוץ הבא במלזיה לא היה מוצלח במיוחד עבור מאסה. הוא זינק מהפול פוזישן אולם כבר בהקפה הראשונה חלפו על פניו פרננדו אלונסו ולואיס המילטון. מאסה ניסה לעקוף חזרה את המילטון אך נזרק לשולי המסלול וירד למקום החמישי, בו גם סיים את המרוץ. שני המרוצים הבאים, בבחריין ובספרד, היו טובים יותר ומאסה ניצח בשניהם לאחר שזינק מהפול פוזישן. במרוץ הרחובות במונאקו סיים במקום השלישי. בגרנד פרי הקנדי נפסל מאסה מהמרוץ לאחר שיצא מרחבת הטיפולים כשהרמזור האדום דלק. לאחר מכן ניצח עונה שנייה ברציפות בגרנד פרי הטורקי ועד תום העונה סיים על הפודיום בשישה מרוצים נוספים, כולל מקום שני במרוץ הביתי שלו בברזיל. את העונה סיים מאסה במקום הרביעי בדירוג הנהגים עם 94 נקודות כשחברו לקבוצה קימי רייקונן זוכה באליפות העולם.

מאסה בגרנד פרי הקנדי של עונת 2008

עונת 2008 הייתה העונה הטובה ביותר בקריירה של מאסה. למרות שלא סיים את שני המרוצים הראשונים של העונה, הצליח מאסה לנצח במרוצי הגרנד פרי של בחריין, טורקיה, צרפת, אירופה ובלגיה, והגיע למרוץ האחרון בברזיל כשהוא בפיגור של 7 נקודות מלואיס המילטון שהוליך את אליפות הנהגים. את מקצה הדירוג בברזיל סיים מאסה ראשון וזינק מהפול פוזישן, בעוד המילטון, שהיה צריך לסיים במקום החמישי ומעלה כדי להבטיח את האליפות, זינק מהמקום הרביעי. מאסה הוליך את המרוץ לכל אורכו, כאשר מספר הקפות לפני הסיום עקף סבסטיאן פטל את המילטון והורידו למקום השישי. אנשי פרארי כבר החלו לחגוג כשמאסה חצה ראשון את קו הסיום, אולם טימו גלוק האט במטרים האחרונים של המסלול ואיפשר להמילטון לחלוף על פניו, לסיים חמישי ולזכות באליפות העולם בסיום דרמטי.

עונת 2009 נפתחה בצורה רעה עבור מאסה וקבוצת פרארי, שלא הצליחה להעמיד מכונית תחרותית. מאסה לא הצליח לסיים שניים מתוך ארבעת המרוצים הראשונים וזכה בנקודות הראשונות שלו רק במרוץ החמישי בספרד, אותו סיים במקום השישי. במרוץ בספרד החלה התאוששות מסוימת של פרארי ומאסה מפתיחת העונה החלשה ועד הגרנד פרי ההונגרי הצליח מאסה לצבור 22 נקודות, כולל פודיום אחד בגרנד פרי בגרמניה. במקצה הדירוג בהונגריה עבר מאסה תאונה קשה. קפיץ שהשתחרר ממכונית הבראון GP של רובנס באריקלו פגע בקסדתו של מאסה וגרם לו לשבר בגולגולת.‏‏‏[2] בעקבות הפגיעה איבד מאסה את השליטה במכונית והתנגש בקיר הבטיחות. הוא פונה במסוק לבית חולים בבודפשט, שם נותח בראשו. כיומיים לאחר התאונה יצא מאסה ממצב של סכנת חיים אך באותה עת היה חשש שלא יוכל לשוב להתחרות בפורמולה 1. אף על פי כן, קצב החלמתו של מאסה היה מהיר למדי והוא שב להתחרות כבר בפתיחת עונת 2010. בזמן היעדרו של מאסה ניסה מיכאל שומאכר לשוב מפרישה ולהתחרות במקומו, אולם פציעה בצוואר שנגרמה כתוצאה מתאונת אופנוע מספר חודשים קודם לכן מנעה זאת. לבסוף נבחר לוקה בדואר, נהג המבחן של פרארי, כמחליפו של מאסה. לאחר שני מרוצים שבהם הציג בדואר יכולת ירודה הוא הוחלף עד לסיום העונה בג'אנקרלו פיסיקלה שנהג לפני כן בקבוצת פורס אינדיה.

המרוץ הראשון בעונת 2010 נערך בבחריין. מאסה סיים במקום השני לאחר פרננדו אלונסו, שהצטרף בעונה זו לפרארי במקומו של קימי רייקונן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]