סקוט מיי
| לידה |
19 במרץ 1954 (בן 70) סנדסקי, אוהיו, ארצות הברית | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עמדה | סמול פורוורד | |||||||||||||
| גובה | 2.01 מטרים | |||||||||||||
| מספר | 7, 17, 24 ,42 | |||||||||||||
| מכללה | אוניברסיטת אינדיאנה | |||||||||||||
| דראפט |
בחירה שנייה, 1976 שיקגו בולס | |||||||||||||
| קבוצות כשחקן | ||||||||||||||
|
1976–1981 1981–1982 1982 1983 1983–1986 1986 1986–1988 |
שיקגו בולס מילווקי באקס דטרויט פיסטונס ברשה לאונסה פלקנסטרו טורינו וירטוס רומא ליברטאס ליבורנו | |||||||||||||
| הישגים כשחקן | ||||||||||||||
|
חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA (1977) זכייה בטורניר אליפות המכללות (1976) זכייה בפרס נייסמית' (1976) | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
סקוט גלן מיי (באנגלית: Scott Glenn May; נולד ב-19 במרץ 1954) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1976–1988. נבחר בבחירה השנייה של דראפט ה-NBA 1976, ולאורך 7 עונותיו בליגת ה-NBA העמיד ממוצעים כוללים של 10.4 נקודות, 4.1 ריבאונדים ו-1.7 אסיסטים למשחק.[1]
בנו הצעיר, שון מיי, זכה בשנת 2005 בטורניר אליפות המכללות כשחקן אוניברסיטת קרוליינה הצפונית, כפי שעשה אביו בשנת 1976 כשחקן אוניברסיטת אינדיאנה; סקוט ושון הם אחד מארבעה צמדי אב ובן אשר זכו באליפות המכללות.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיי נולד וגדל בעיר סנדסקי שבאוהיו, ובין השנים 1972–1976 למד באוניברסיטת אינדיאנה. בעונת 1975/1976 הוליך את קלעי קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, עם 23.5 נקודות בממוצע למשחק, והוביל אותה לצד קנט בנסון וקווין באקנר לזכייה בטורניר אליפות המכללות; לאורך אותה עונה ניצחו ה"הוז'רס" בכל 32 משחקי הקבוצה, בהדרכתו של המאמן חבר היכל התהילה של הכדורסל בוב נייט. בסיום העונה נבחר מיי לחמישיית העונה של ליגת המכללות (First-team All-American), יחד עם בנסון, וכן זכה בפרס נייסמית' המוענק לשחקן המכללות המצטיין בארצות הברית.[3]
אולימפיאדת מונטריאול[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 1976 השתתף מיי באולימפיאדת מונטריאול כשחקן נבחרת ארצות הברית בכדורסל, אשר ניצחה בכל שבעת משחקיה וזכתה במדליית הזהב. לאורך הטורניר שימש כשחקן חמישייה קבוע, לצדם של פיל פורד, קווין באקנר, אדריאן דאנטלי ומיץ' קופצ'אק, וקלע 16.7 נקודות בממוצע למשחק.[4]
קריירת משחק מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראפט ה-NBA 1976 נבחר מיי על ידי שיקגו בולס בבחירה השנייה, אחרי ג'ון לוקאס שנבחר ראשון.[5] בעונתו הראשונה בשיקגו קלע 14.6 נקודות ואסף 6.1 ריבאונדים בממוצע למשחק, ובסיומה נבחר לחמישיית הרוקיז של העונה. בעונה העוקבת המשיך להציג יכולת טובה, עם ממוצעים של 13.4 נקודות ו-6.0 ריבאונדים למשחק, אולם ב-3 העונות הבאות עם הבולס שימש בעיקר כשחקן ספסל, ותרם 8.2 נקודות למשחק בלבד.
לקראת עונת 1981/1982 חתם על חוזה במילווקי באקס. באותה עונה קלע 9.0 נקודות למשחק עבור הבאקס, אשר הודחו בסיבוב הפלייאוף הראשון. בקיץ 1982 שוחר ממילווקי וחתם בדטרויט פיסטונס, במדיה שיחק בתשעה משחקים בלבד בטרם שוחרר.
בין השנים 1983–1988 שיחק בליגת העל האיטלקית עבור הקבוצות ברשה לאונסה, פלקנסטרו טורינו, וירטוס רומא וליברטאס ליבורנו. בסיום עונת 1987/1988 פרש מיי ממשחק, בגיל 34.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של מיי ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ הצמדים הנוספים הם מארקס וכריס ג'ונסון, הנרי ומייק ביבי, ודרק ונולאן סמית'.
- ^ סטטיסטיקות המכללות של מיי, באתר sports-reference.com
- ^ נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת 1976, באתר USA Basketball
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1976, באתר basketball-reference.com
| נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - מונטריאול (1976) | ||
|---|---|---|
|
1 • 2 • 3 • 4 פורד • 5 שפרד • 6 דאנטלי • 7 דייוויס • 8 באקנר • 9 גרונפלד • 10 קאר • 11 מיי • 12 ארמסטרונג • 13 לגארדה • 14 האברד • 15 קופצ'אק • מאמן: סמית' |
| |
| זוכי פרס נייסמית' | |
|---|---|
|
- כדורסלנים אמריקאים
- כדורסלנים אפרו-אמריקאים
- אוהיו: כדורסלנים
- כדורסלני אוניברסיטת אינדיאנה
- בחירות דראפט של שיקגו בולס
- כדורסלני שיקגו בולס
- כדורסלני מילווקי באקס
- כדורסלני דטרויט פיסטונס
- כדורסלני אוקסיליום טורינו
- כדורסלני וירטוס רומא
- כדורסלני נבחרת ארצות הברית
- כדורסלנים באולימפיאדת מונטריאול (1976)
- אלופים אולימפיים אמריקאים: כדורסל
- חברי היכל התהילה של כדורסל המכללות
- אמריקאים שנולדו ב-1954