פטריק יואינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תרגום מכונה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פטריק יואינג
פטריק יואינג
תאריך לידה 5 באוגוסט 1962 (בן 52)
מקום לידה קינגסטון שבג'מייקה
כדורסלן
עמדה סנטר
גובה 2.13 מטר
מספר 33,6
מכללה ג'ורג'טאון
דראפט בחירה מספר 1, 1985
ניו יורק ניקס
קבוצות

1985 - 2000
2000- 2001
2001 - 2002

מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור Flag of the United States.svg ארצות הברית
זהב לוס אנג'לס 1984 ארצות הברית
זהב ברצלונה 1992 ארצות הברית

פטריק אלוֹוישס יואינג (אנגלית: Patrick Aloysius Ewing; נולד ב-5 באוגוסט 1962 בקינגסטון, ג'מייקה) הוא כדורסלן עבר אמריקאי-ג'מייקני ששיחק בקבוצת הניו יורק ניקס ונחשב לאחד מגדולי הסנטרים בתולדות ליגת ה-NBA. נודע כשחקן הציר של קבוצת ניו יורק ניקס. כונה "הלוחם" בגלל סגנון משחקו, ומובן שמו האמצעי שנהגה Alow-yishs (אָלוֹוּיִשְׁס)‏[1] הוא "הלוחם הידוע".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקינגסטון, ג'מייקה. יואינג הצטיין בקריקט ובכדורגל. הגיע לארצות הברית בגיל 11 ושיחק בתיכון רינדג' אנד לטין (Rindge & Latin) בקיימברידג', מסצ'וסטס. הוא עבר לשחק באוניברסיטת ג'ורג'טאון אשר ממוקמת בוושינגטון הבירה עימה זכה באליפות ה-NCAA. בהיותו בשנת 1984, במהלך משחק בג'ורג'טאון, קיבל יואינג אזרחות אמריקאית ושיחק בעוד שני משחקי גמר, כשהמפורסם שבהם הוא ההפסד למכללת צפון קרוליינה בשנת 1982. משחק זה הוכרע בסל ניצחון של שחקן השנה הראשונה של ה"טאר הילס", מי שלימים נודע כ"אלוהי הכדורסל", מייקל ג'ורדן.

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך גיוסו יואינג היה קרוב לחתימה על מכתב כוונות עם אוניברסיטת צפון קרוליינה, אך בסופו של דבר חתם על מכתב להצטרף לאוניברסיטת ג'ורג'טאון תחת המאמן ג'ון תומפסון. כ"פרשמן" בעונת 1981-1982, יואינג הפך לאחד מהשחקנים הראשונים במכללה להתחיל ולככב בנבחרת כמו בשנה ראשונה. בעוד בג'ורג'טאון, הוא פיתח מנהג ללבוש את חולצה עם שרוולים קצרה מתחת הסריג ללא שרווליו. זה התחיל מגמת אופנה בקרב ספורטאים צעירים שנמשכת עד עצם היום הזה. בגמר ה-NCAA ב-1982 נגד אוניברסיטת צפון קרוליינה, יואינג גרם חמש פעמים במחצית הראשונה לסלים נחשבים (goaltending), נתן את הטון לקבוצת האתלטיקה ג'ורג'טאון הויאס (Hoyas) ומה שהופך את נוכחותו למורגשת. ההויאס הובילו מאוחר במשחק, אבל מייקל ג'ורדן בזריקה נתן לצפון קרוליינה היתרון. לג'ורג'טאון עדיין היה סיכוי לנצח את המשחק בשניות האחרונות, אבל פרדי בראון נחנק כשהוא זרק לעבור רע ידוע לשמצה לשחקן היריב ג'יימס וורת'י. בעונה 1983-1984, יואינג וג'ורג'טאון לקחו את תואר ה- NCAA עם ניצחון 84-75 על אוניברסיטת יוסטון. בשנת הלימודים האחרונה של יואינג בשנת 1985, ג'ורג'טאון הייתה מדורגת מספר אחת במדינה והייתה עדיפה בכבדות כדי לנצח את מכללת וילנובה ללא דירוג במשחק המרכזי, אבל וילנובה הפציצה שיא של 78.6 אחוזים מהשדה (22 ל -28) ולמרר את ההויאס 66-64. יואינג היה אחד משחקני הכדורסל הטובים ביותר במכללה של תקופתו, כג'ורג'טאון הגיעה למשחק האליפות של טורניר NCAA שלוש מתוך ארבע שנים. הוא היה חבר בחמישיית קבוצת "אול-אמריקן". בזמן היותו בג'ורג'טאון, לעומת זאת, יואינג היה לעתים קרובות נאלץ לסבול קריאות גזעניות מסטודנטים לבנים. לפעמים, הצופים אפילו זרקו חפצים לעברו בעת ששיחק. במשחק אחד, לאחר שיואינג כמעט ונפגע על ידי תפוז, מאמן סירקיוז, ג'ים בוהיים, השאיל מיקרופון ואיים להפסיק את המשחק אם האוהדים ימשיכו לזרוק חפצים לעבר יואינג.

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו יורק ניקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

דראפטים רבים בליגת ה-NBA נודעו כ"דראפט של...", הראשון שבהם הוא הדראפט של 1985, בו בחרו הניו יורק ניקס את פטריק יואינג במקום הראשון. בשנתו הראשונה ב-NBA היה לשחקן הצעיר הטוב ביותר אחרי שהשיג ממוצעים של 20 נק' ו-9 ריבאונדים למשחק, למרות ששיחק רק 50 משחקים. בנוסף, הוא שיחק 11 פעמים במשחקי האולסטאר האמריקאי, נכנס לרשימת חמישים השחקנים הטובים בהיסטוריה (1996) וזכה פעמיים עם נבחרת ארצות הברית בכדורסל בזהב האולימפי באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) וברצלונה (1992). למרות כל התארים האישיים, לא זכה יואינג מעולם בתואר אליפות ה-NBA. הוא הגיע פעמיים למעמד הגמר: בשנת 1994 מול יוסטון רוקטס בכיכובו של האקים אולאג'ואן והפסיד בסדרה בתוצאה 4-3, ובשנת 1999 הוא לא שיחק בסדרת הגמר, בעקבות פציעה שגרר עוד מגמר המזרח, והניקס בהובלתו של חברו לקבוצה דאז, לארי ג'ונסון, הפסידו לסן אנטוניו ספרס של "מגדלי התאומים", דיוויד רובינסון וטים דאנקן בסדרה בתוצאה 4-1. בעקבות כך הצטרף יואינג לרשימה של אגדות NBA שסבלו מעידן ג'ורדן ובתוכם ג'ון סטוקטון, קארל מלון וצ'ארלס בארקלי.

לאחר תקופתו בניקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בספטמבר 2000, בטרייד בו היו מעורבים מספר השחקנים הגבוה ביותר עד אז, נשלח יואינג לסיאטל סופרסוניקס (כיום אוקלהומה סיטי ת'אנדר). בקיץ 2001 חתם יואינג כשחקן חופשי באורלנדו מג'יק והחליף את גופייתו למספר 6 לראשונה בקריירה, בעקבות כך שמספרו (33) היה תפוס על ידי כוכב הקבוצה דאז גרנט היל. בסוף עונה זו פרש יואינג ממשחק פעיל.

בשנת 2002 מונה על ידי יריבו המושבע וחברו הטוב, מייקל ג'ורדן לתפקיד עוזר המאמן של הוושינגטון וויזארדס כמאמנו האישי של הבחירה הראשונה של דראפט 2001 קוואמי בראון. בשנת 2003 בטקס מרגש נתלתה גופייתו של יואינג במדיסון סקוור גארדן בו שיחק רוב שנותיו. בשנת 2006 עבר ליוסטון רוקטס כדי לעבוד עם השחקן יאו מינג. בשנת 2007 עבר לאורלנדו מג'יק כמאמנו האישי של הסנטר הצעיר דווייט הווארד.

ב-1996 נבחר כאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA. באפריל 2008 נבחר להיכל התהילה של הכדורסל.

בנו, פטריק יואינג ג'וניור, שיחק לתקופה קצרה בניו יורק ניקס בעונת 2008, אך נופה אחרי זמן קצר.

פטריק יואינג נחשב עד היום לאחד מגדולי הסנטרים בתולדות ה-NBA, ומגדולי שחקני הכדורסל ששיחקו באולם המדיסון סקוור גארדן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כאן קיימת השמעת ההגייה. עוד על מובנו ומקורו של השם במקור זה.
פטריק יואינג
‏נבחרת ארצות הברית‏ - האלופה האולימפית לוס אנג'לס (1984)

1  | 2  | 3  | 4 אלפורד | 5 טורנר | 6 יואינג | 7 פלמינג | 8 רוברטסון | 9 ג'ורדן | 10 קליין | 11 קונקק | 12 מאלין | 13 טיסדייל | 14 פרקינס | 15 ווד | מאמן: נייט

Flag of the United States.svg
‏נבחרת ארצות הברית‏ - האלופה האולימפית בברצלונה (1992)

1  | 2  | 3  | 4 כריסטיאן לייטנר | 5 דייוויד רובינסון | 6 פטריק יואינג | 7 לארי בירד | 8 סקוטי פיפן | 9 מייקל ג'ורדן | 10 קלייד דרקסלר | 11 קארל מלון | 12 ג'ון סטוקטון | 13 כריס מאלין | 14 צ'ארלס בארקלי | 15 מג'יק ג'ונסון | מאמן: צ'אק דיילי

Flag of the United States.svg
בחירות מספר 1 בדראפט ה-NBA

1947: מקנילי | 1948: טונקוביץ' | 1949: שאנון | 1950: שייר | 1951: מלצ'יורה | 1952: וורקמן | 1953: פליקס | 1954: סלבי | 1955: ריקטס | 1956: גרין | 1957: הנדלי | 1958: ביילור | 1959: בוזר | 1960: רוברטסון | 1961: בלאמי | 1962: מקגיל | 1963: היימן | 1964: בארנס | 1965: אטזל | 1966: ראסל | 1967: ווקר | 1968: הייז | 1969: עבדול ג'באר | 1970: לניר | 1971: קאר | 1972: מרטין | 1973: קולינס | 1974: וולטון | 1975: ד. תומפסון | 1976: לוקאס | 1977: בנסון | 1978: מ. תומפסון | 1979: ג'ונסון | 1980: קארול | 1981: אגוור | 1982: וורת'י | 1983: סמפסון | 1984: אולאג'ואן | 1985: יואינג | 1986: דוהרטי | 1987: רובינסון | 1988: מנינג | 1989: אליסון | 1990: קולמן | 1991: ג'ונסון | 1992: אוניל | 1993: ובר | 1994: רובינסון | 1995: סמית' | 1996: אייברסון | 1997: דאנקן | 1998: אולווקנדי | 1999: ברנד | 2000: מרטין | 2001: בראון | 2002: יאו | 2003: ג'יימס | 2004: האוורד | 2005: בוגוט | 2006: ברניאני | 2007: אודן | 2008: רוז | 2009: גריפין | 2010: וול | 2011: אירווינג | 2012: דייוויס | 2013: בנט | 2014: ויגינס

רוקי השנה ב-NBA

1953: מנייק | 1954: פליקס | 1955: פטיט | 1956: סטוקס | 1957: היינסון | 1958: סולדוסברי | 1959: ביילור | 1960: צ'מברליין | 1961: רוברטסון | 1962: בלאמי | 1963: דיסצ'ינגר | 1964: לוקאס | 1965: ריד | 1966: בארי | 1967: בינג | 1968: מונרו | 1969: אנסלד | 1970: עבדול-ג'באר | 1971: קאונס/פטרי | 1972: ויקס | 1973: מקאדו | 1974: דיג'רג'יו | 1975: וילקס | 1976: אדמס | 1977: דנטלי | 1978: דייוויס | 1979: פורד | 1980: בירד | 1981: גריפית' | 1982: ויליאמס | 1983: קאמינגס | 1984: סמפסון | 1985: ג'ורדן | 1986: יואינג | 1987: פרסון | 1988: ג'קסון | 1989: ריצ'מונד | 1990: רובינסון | 1991: קולמן | 1992: ג'ונסון | 1993: אוניל | 1994: ובר | 1995: היל/קיד | 1996: סטודמאייר | 1997: אייברסון | 1998: דאנקן | 1999: קרטר | 2000: ברנד/פרנסיס | 2001: מילר | 2002: גאסול | 2003: סטודמאייר | 2004: ג'יימס | 2005: אוקפור | 2006: פול | 2007: רוי | 2008: דוראנט | 2009: רוז | 2010: אוונס | 2011: גריפין | 2012: אירווינג | 2013: לילארד | 2014: קרטר-ויליאמס

זוכי פרס נייסמית'

1969: אלסינדור • 1970: מרוויץ' • 1971: קר • 1972: וולטון • 1973: וולטון • 1974: וולטון • 1975: תומפסון • 1976: מאי • 1977: ג'ונסון • 1978: לי • 1979: בירד • 1980: אגוויר • 1981: סמפסון • 1982: סמפסון • 1983: סמפסון • 1984: ג'ורדן • 1985: יואינג • 1986:דוקינס • 1987: רובינסון • 1988: מאנינג • 1989: פרי • 1990: סימונס • 1991: ג'ונסון • 1992: לייטנר • 1993: צ'יני • 1994: רובינסון • 1995: סמית' • 1996: קמבי • 1997: דאנקן • 1998: ג'יימיסון • 1999: ברנד • 2000: מרטין • 2001: באטייה • 2002: ויליאמס 2003: פורד • 2004: נלסון • 2005: בוגוט • 2006: רדיק • 2007: דוראנט • 2008: הנסברו • 2009: גריפין • 2010: טרנר • 2011: פרדט • 2012: דייוויס • 2013: בורק • 2014: מקדרמוט