קווין דוראנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קווין דוראנט
Kevin Durant dunk.jpg
תאריך לידה 29 בספטמבר 1988 (בן 25)
מקום לידה וושיגנטון שבארצות הברית
עמדה סמול פורוורד
גובה 2.06 מטרים
מספר 35
מכללה אוניברסיטת טקסס
דראפט בחירה מספר 2, 2007
סיאטל סופרסוניקס
קבוצות
2007- אוקלהומה סיטי ת'אנדר
הישגים MVP של העונה הסדירה ב-NBA ‏(2014)
השחקן המצטיין של אליפות העולם בכדורסל 2010
5 בחירות למשחק האולסטאר (2010-2014)
חמישיית העונה הראשונה ‏(2010-2014)
מלך הסלים של ה-NBA ‏(2010, 2011, 2012, 2014)
‏MVP של משחק האולסטאר (2012)
רוקי השנה ‏(2008)
חמישיית הרוקיז של העונה (2008)
פרס וודן (2007)
שחקן השנה במכללות (2007)
מלך הסלים של אולימפיאדת לונדון (2012)
מאזן מדליות
מתחרה עבור Flag of the United States.svg ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב לונדון 2012 כדורסל גברים

קווין ויין דוראנטאנגלית: Kevin Wayne Durant; נולד ב-29 בספטמבר 1988 בוושינגטון די. סי.) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדת הסמול פורוורד בקבוצת אוקלהומה סיטי ת'אנדר מליגת ה-NBA ובנבחרת ארצות הברית. נחשב לאחד מהכדורסלנים הטובים בעולם.

לאחר עונה מצוינת במדי אוניברסיטת טקסס, במהלכה נבחר לשחקן השנה ב-NCAA והפך לראשון אי פעם שזוכה בתואר זה כ״פרשמן״. דוראנט נבחר במקום השני בדראפט ה-NBA2007 על ידי סיאטל סופרסוניקס (לימים אוקלהומה סיטי ת'אנדר). כבר בעונתו הראשונה ב-NBA הפך דוראנט לשחקן המוביל של קבוצתו וזכה בתואר רוקי השנה. בעונת 2009/2010, השלישית שלו בליגה, זכה דוראנט בתואר מלך הסלים של הליגה ובכך הפך לשחקן הצעיר ביותר שזוכה בתואר.

בשנת 2010 החל דוראנט לשחק עבור נבחרת ארצות הברית בכדורסל, אותה הוביל לזכייה באליפות העולם 2010 וזכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר. בשנת 2012 זכה עם הנבחרת במדליית זהב באולימפיאדת לונדון והיה מלך הסלים בטורניר. בעונת 2013/2014 נבחר ל-MVP של העונה הסדירה ב-NBA.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוראנט נולד בוושינגטון, הצטיין בנעוריו במשחק הכדורסל ונבחר למצטיין במשחק כוכבי התיכון של מקדונלד'ס. ב-2006 החל לשחק בנבחרת הכדורסל של אוניברסיטת טקסס, הוא פתח בחמישייה בכל 35 המשחקים של הקבוצה והשיג ממוצעים של 25.8 נקודות ו-11.1 ריבאונדים. הוא הוביל את טקסס לטורניר אליפות המכללות בכדורסל בו הודחה בסיבוב השני על ידי אוניברסיטת דרום קליפורניה. בשל יכולתו המרשימה זכה דוראנט זכה בתואר שחקן השנה ב-NCAA והיה לראשון אי פעם שבעונתו הראשונה זוכה בתואר זה, כמו כן זכה בפרס וודן ובפרס נייסמית', זומן לנבחרת ארצות הברית, אך לא צורף לסגל הסופי.

דוראנט נבחר במקום השני בדראפט ה-NBA (לאחר גרג אודן) על ידי קבוצת סיאטל סופרסוניקס שהפכה בהמשך לקבוצת אוקלהומה סיטי ת'אנדר.

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה הראשונה שלו בליגת ה-NBA העמיד דוראנט ממוצעים מרשימים של 20.3 נק', 4.4 ריבאונדים, ו-2.4 אסיסטים ונבחר לרוקי השנה לשנת 2007-08.

במהלך משחק מול אטלנטה הוקס קלע דוראנט שלשת ניצחון לאחר שתי הארכות. במשחק מול דנוור שהסתיים לאחר שתי הארכות קבע שיא אישי של 37 נקודות.

בשנה זו ניסה מאמנו להציבו בעיקר בעמדת הקלע על מנת שיפתח את יכולותיו בעמדה זו וינצל את יתרונו היחסי בה, אך מכיוון שדוראנט התקשה להתמודד בהגנה עם השחקנים הנמוכים והזריזים המאיישים עמדה זו, הוצב בעיקר בעמדת הסמול פורוורד.

בעונה לאחר מכן, במהלך משחק שחקני השנה השנייה נגד שחקני השנה הראשונה, שהתקיים במסגרת סוף-שבוע האולסטאר ב-NBA, קלע דוראנט 46 נקודות, שיא כל הזמנים למשחק זה. בנוסף זכה בתחרות החיובים הראשונה שהתקיימה במסגרת זו, לאחר שגבר על ג'ו ג'ונסון ואו ג'יי מאיו.

בשנה שלאחר מכן, 2010, זכה שוב בתחרות החיובים כשהביס את ראז'ון רונדו ואת עומרי כספי בגמר.

בעונת 2009-2010 קלע דוראנט 30.1 נקודות למשחק, והפך בכך לשחקן הצעיר בהיסטוריית הליגה שזכה בתואר מלך הסלים של ה-NBA. בעקבות יכולתו המרשימה בעונה זו הוא סיים במירוץ לתואר הMVP במקום השני לאחר לברון ג'יימס ונבחר לחמישיית העונה.

במהלך העונה הסדירה הוביל דוראנט בעזרת חבריו ראסל ווסטברוק וג'ף גרין את אוקלהומה-סיטי ל-50 ניצחונות והעפלה לפלייאוף. עבור המועדון זו הייתה הופעתו היסטורית במעמד זה מאז המעבר מסיאטל. אוקלהומה התמודדה בסיבוב הראשון מול לוס אנג'לס לייקרס והפסידה בסדרה 4-2 כאשר דוראנט רושם ממוצעים של 25 נקודות ו-7.7 ריבאונדים.

בתחילת עונת 2010/2011 הפגין דוראנט את אופיו הצנוע כאשר סירב להצטלם לבד לשער המגזין ספורטס אילוסטרייטד ולקח איתו לצילום משותף את חבריו לקבוצה ת'אבו ספולושה וננאד קרסטיץ'. כמו כן האריך דוראנט את חוזהו בקבוצה ל-5 שנים תמורת 86 מיליון דולר.

בפעם השנייה ברציפות זכה דוראנט בתואר מלך הסלים של הליגה עם 27.7 נקודות בממוצע. בהנהגתו השיגה הקבוצה מאזן של 27-55 והשיגה את המקום הרביעי במערב.

במשחקי הפלייאוף העלה דוראנט את ממוצעיו והוליך את קבוצתו למעמד גמר המערב, שם הפסידה בסדרה 4-2 לאלופה העתידית, הדאלאס מאבריקס. דוראנט סיים עם ממוצעים של 28.6 נקודות ו-8.2 ריבאונדים.

במהלך עונת 2011/2012 קלע דוראנט 51 נקודות בניצחון על הדנבר נאגטס. בנוסף נבחר בפעם השנייה ברציפות לחמישייה הפותחת של המערב למשחק האולסטאר של ה-NBA. במשחק קלע דוראנט 36 נקודות וזכה בתואר ה-MVP של המשחק. את העונה סיים דוראנט עם תואר מלך הסלים של ה-NBA בפעם השלישית ברציפות והוליך את קבוצתו למקום השני במערב לאחר עונה מקוצרת של 66 משחקים.

בסיבוב הראשון של פלייאוף ה-NBA התמודדה קבוצתו מול האלופה המכהנת דאלאס מאבריקס. בסיום המשחק הראשון קלע דוראנט סל ניצחון. בסיבוב השני של פלייאוף ה-NBA התמודדה קבוצתו מול לוס אנג'לס לייקרס. בסיום הסדרה ניצחה 1-4 ועלתה בפעם השנייה ברציפות לגמר המערב. דוראנט וקבוצתו שיחקו נגד סן אנטוניו ספרס בהנהנתם של טים דאנקן, טוני פארקר ומאנו ג'ינובילי. לאחר פיגור 2-0 בסדרה, ניצחה אוקלהומה את כל ארבעת המשחקים הבאים ועלתה לגמר ה-NBA. בגמר נפגשו דוראנט והת'אנדר עם אלופת המזרח מיאמי היט, במשחק הראשון חזרה אוקלוהומה מפיגור במהלך רוב המשחק, וניצחה בתוצאה 94-105. מיאמי בהובלת לברון ג'יימס גברה על אוקלהומה בכל המשחקים הבאים וניצחה 1-4 בסדרה.

בעונת 2012/2013 הוביל דוראנט את אוקלהומה סיטי ת׳אנדר למקום הראשון במערב עם מאזן של 60-22. במהלך הפלייאוף, לאחר המשחק השלישי מול יוסטון רוקטס נפצע רכז הת'אנדר ראסל ווסטברוק, אך אוקלהומה הצליחה להעפיל לחצי גמר המערב בו הפסידו 4-1 לממפיס גריזליס. בסיום העונה הסדירה סיים דוראנט שני, לאחר כרמלו אנתוני, שזכה בתואר מלך הסלים.

בעונת 2013/2014 נבחר דוראנט שלוש פעמים ברציפות לשחקן החודש במערב, בחודשים נובמבר, דצמבר וינואר ופעם נוספת בחודש מרץ. ב-17 בינואר 2014 קלע דוראנט שיא קריירה של 54 נקודות במשחק מול גולדן סטייט ווריורס. בעונה זו נאלצה הקבוצה להתמודד עם פציעה ממושכת של ווסטברוק, מה שחייב את דוראנט להציג יכולת שיא. הוא נבחר בפעם החמישית ברציפות למשחק האולסטאר של ה-NBA, וקלע בו 38 נקודות.

בעונה זו השיג דוראנט רצף של 12 משחקים של 30 נקודות ומעלה כאשר הוא עוקף את מייקל ג'ורדן ושאקיל אוניל, רצף זה היה השלישי באורכו בשלושים השנים האחרונות אחרי הרצף שעשו טרייסי מקגריידי וקובי בראיינט עם 14 ו-16 משחקים בהתאמה באותה עונה (2002-2003). כמו כן עקף את מייקל ג'ורדן ברצף המשחקים של 25 נקודות ומעלה כאשר עשה זאת 41 משחקים רצופים משחק אחד יותר מג'ורדן וזהו הרצף הארוך ביותר בחמישים השנים האחרונות והשלישי באורכו בהיסטוריה לאחר אוסקר רוברטסון עם 47 ווילט צ'מברליין עם 80. דוראנט סיים את העונה בתואר מלך הסלים של הליגה כאשר סיים עם 32 נקודות בממוצע למשחק. בעקבות יכולתו הטובה בעונה זו נבחר דוראנט ל-MVP של העונה הסדירה ב-NBA. בסיום העונה הוביל דוראנט את קבוצתו למקום השני במערב לאחר מאזן דומה לזה של העונה הקודמת 59 ניצחונות לעומת 23 הפסדים. בעונה זו אוקלהומה הגיעה לגמר המערב אך הפסידה לסן אנטוניו 4:2 בסדרה. בסיום העונה נבחר דוראנט בפעם החמישית ברציפות לחמישיית העונה הראשונה כאשר הוא היחיד שנבחר באותה עונה בפה אחד.

דמותו כשחקן וסגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוראנט ידוע באופיו החינני והחברותי.

כשחקן, דוראנט נחשב לבעל יכולות של גארד עם גוף של סנטר, למרות שדוראנט מתנשא לגובה של 2.06 מטרים, הוא ידוע בזריזות והגמישות הרבה שלו, והיכולת שלו לעבור כמעט כל שחקן. הזריקות של דוראנט מגיעות כחלק משטף המשחק, לרוב כתולדה של תנועתו הבלתי פוסקת ללא כדור, הוא לא מכריח את עצמו על המשחק. הוא נחשב לשחקן שאינו מוגבל בטווח, כלומר מסוגל לקלוע סלים מכל מקום על המגרש. הוא ידוע בזריקה הייחודית שפיתח, במהלכה הוא משתמש בזרועותיו הצרות והגבוהות כדי ליצור מקום לזריקה מעל שומרו, הנמוך יותר בדרך כלל, באמצעות יד אחת בלבד.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוראנט עם מדליית הזהב של אליפות העולם בטורקיה, 2010

במהלך אליפות העולם בכדורסל 2010 שנערכה בטורקיה הוביל דוראנט את נבחרת ארצות הברית לזכייה בטורניר ובנוסף לכך זכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר ונבחר לחמישיית הטורניר.

דוראנט קלע 205 נקודות במהלך 8 המשחקים, כלומר ממוצע של 25.6 נקודות למשחק, כולל 28 נקודות בגמר מול נבחרת טורקיה ו-38 נקודות בחצי הגמר מול נבחרת ליטא.

בשנת 2012 שיחק דוראנט עבור הנבחרת באולימפיאדת לונדון וזכה עמה במדליית הזהב. דוראנט זכה בתואר מלך הסלים של הטורניר כאשר קלע 156 נקודות במהלך האולימפיאדה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים
אישיים
  • אוניברסיטת טקסס

שחקן השנה במכללות (2007) פרס וודן (2007) פרס נייסמית' (2007)

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2 ביוני 2014‏‏[1][2]

עונה סדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2007/2008 סיאטל סופרסוניקס 80 80 34.6 0.430 0.288 0.873 4.3 2.4 1.0 0.9 20.3
2008/2009 אוקלהומה סיטי 74 74 39.0 0.476 0.422 0.863 6.5 2.8 1.3 0.7 25.3
2009/2010 אוקלהומה סיטי 82 82 39.5 0.476 0.365 0.900 7.6 2.8 1.4 1.0 30.1
2010/2011 אוקלהומה סיטי 78 78 38.9 0.462 0.350 0.880 6.8 2.7 1.1 1.0 27.7
2011/2012[א] אוקלהומה סיטי 66 66 38.6 0.496 0.387 0.860 8.0 3.5 1.3 1.2 28.0
2012/2013 אוקלהומה סיטי 81 81 38.5 0.510 0.416 0.905 7.9 4.6 1.4 1.3 28.1
2013/2014 אוקלהומה סיטי 81 81 38.5 0.503 0.391 0.873 7.4 5.5 1.3 0.7 32.0
קריירה 542 542 38.2 0.479 0.377 0.882 6.9 3.5 1.3 1.0 27.4

פלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2009/2010 אוקלהומה סיטי 6 6 38.5 0.350 0.286 0.871 7.7 2.3 0.5 1.3 25.0
2010/2011 אוקלהומה סיטי 17 17 42.5 0.449 0.339 0.838 8.2 2.8 0.9 1.1 28.6
2011/2012 אוקלהומה סיטי 20 20 41.9 0.517 0.373 0.864 7.4 3.7 1.4 1.2 28.5
2012/2013 אוקלהומה סיטי 11 11 44.1 0.455 0.314 0.830 9.0 6.3 1.3 1.1 30.8
2013/2014 אוקלהומה סיטי 19 19 42.9 0.460 0.344 0.810 8.9 3.9 1.0 1.3 29.6
קריירה 73 73 42.3 0.462 0.341 0.839 8.2 3.8 1.1 1.2 28.9
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ NBA.com, Kevin Durant Career Stats
  2. ^ הדקות, הריבאונדים, האסיסטים, החטיפות, החסימות והנקודות הם בממוצע למשחק.


MVP של העונה הסדירה ב-NBA

1956: פטיט | 1957: קוזי | 1958: ראסל | 1959: פטיט | 1960: צ'מברליין | 1961: ראסל | 1962: ראסל | 1963: ראסל | 1964: רוברטסון | 1965: ראסל | 1966: צ'מברליין | 1967: צ'מברליין | 1968: צ'מברליין | 1969: אנסלד | 1970: ריד | 1971: עבדול-ג'באר | 1972: עבדול-ג'באר | 1973: קאונס | 1974: עבדול-ג'באר | 1975: מקאדו | 1976: עבדול-ג'באר | 1977: עבדול-ג'באר | 1978: וולטון | 1979: מלון | 1980: עבדול-ג'באר | 1981: אירווינג | 1982: מלון | 1983: מלון | 1984: בירד | 1985: בירד | 1986: בירד | 1987: ג'ונסון | 1988: ג'ורדן | 1989: ג'ונסון | 1990: ג'ונסון | 1991: ג'ורדן | 1992: ג'ורדן | 1993: בארקלי | 1994: אולאג'ואן | 1995: רובינסון | 1996: ג'ורדן | 1997: מלון | 1998: ג'ורדן | 1999: מלון | 2000: אוניל | 2001: אייברסון | 2002: דאנקן | 2003: דאנקן | 2004: גארנט | 2005: נאש | 2006: נאש | 2007: נוביצקי | 2008: בראיינט | 2009: ג'יימס | 2010: ג'יימס | 2011: רוז | 2012: ג'יימס | 2013: ג'יימס | 2014: דוראנט

רוקי השנה ב-NBA

1953: מנייק | 1954: פליקס | 1955: פטיט | 1956: סטוקס | 1957: היינסון | 1958: סולדוסברי | 1959: ביילור | 1960: צ'מברליין | 1961: רוברטסון | 1962: בלאמי | 1963: דיסצ'ינגר | 1964: לוקאס | 1965: ריד | 1966: בארי | 1967: בינג | 1968: מונרו | 1969: אנסלד | 1970: עבדול-ג'באר | 1971: קאונס/פטרי | 1972: ויקס | 1973: מקאדו | 1974: דיג'רג'יו | 1975: וילקס | 1976: אדאמס | 1977: דנטלי | 1978: דייוויס | 1979: פורד | 1980: בירד | 1981: גריפית' | 1982: ויליאמס | 1983: קאמינגס | 1984: סמפסון | 1985: ג'ורדן | 1986: יואינג | 1987: פרסון | 1988: ג'קסון | 1989: ריצ'מונד | 1990: רובינסון | 1991: קולמן | 1992: ג'ונסון | 1993: אוניל | 1994: ובר | 1995: היל/קיד | 1996: סטודמאייר | 1997: אייברסון | 1998: דאנקן | 1999: קרטר | 2000: ברנד/פרנסיס | 2001: מילר | 2002: גאסול | 2003: סטודמאייר | 2004: ג'יימס | 2005: אוקפור | 2006: פול | 2007: רוי | 2008: דוראנט | 2009: רוז | 2010: אוונס | 2011: גריפין | 2012: אירווינג | 2013: לילארד | 2014: קרטר-ויליאמס

MVP של אליפות העולם בכדורסל

1950: אוסקר פרלונג • 1954: ג'ו סטראטון • 1959: וולימיר מרקס • 1963: אמאורי פאסוס • 1967: איבו דנאו • 1970: סרגיי בלוב • 1974: דראגן קיצ'נוביץ' • 1978: דראזן דליפאגיץ' • 1982: דוק ריברס • 1986: דראז'ן פטרוביץ' • 1990: טוני קוקוץ' • 1994: שאקיל אוניל • 1998: דיאן בודירוגה • 2002: דירק נוביצקי • 2006: פאו גאסול • 2010: קווין דוראנט

MVP של משחק האולסטאר של ה-NBA

1951: מקאולי • 1952: אריזין • 1953: מיקן • 1954: קוזי • 1955: שרמן • 1956: פטיט • 1957: קוזי • 1958: פטיט • 1959: ביילור/פטיט • 1960: צ'מברליין • 1961: רוברטסון • 1962: פטיט • 1963: ראסל • 1964: רוברטסון • 1965: לוקאס • 1966: א. סמית' • 1967: בארי • 1968: גריר • 1969: רוברטסון • 1970: ריד • 1971: וילקינס • 1972: וסט • 1973: קאונס • 1974: לנייר • 1975: פרייזר • 1976: בינג • 1977: אירווינג • 1978: ר. סמית' • 1979: תומפסון • 1980: גרווין • 1981: ארצ'יבלד • 1982: בירד • 1983: אירווינג • 1984: תומאס • 1985: סמפסון • 1986: תומאס • 1987: צ'יימברס • 1988: ג'ורדן • 1989: מלון • 1990: ג'ונסון • 1991: בארקלי • 1992: ג'ונסון • 1993: סטוקטון/מלון • 1994: פיפן • 1995: ריצ'מונד • 1996: ג'ורדן • 1997: רייס • 1998: ג'ורדן • 1999: לא נבחר • 2000: אוניל/דאנקן • 2001: אייברסון • 2002: בראיינט • 2003: גארנט • 2004: אוניל • 2005: אייברסון • 2006: ג'יימס • 2007: בראיינט • 2008: ג'יימס • 2009: בראיינט/אוניל • 2010: וייד • 2011: בראיינט • 2012: דוראנט • 2013: פול • 2014: אירווינג

זוכי פרס נייסמית'

1969: אלסינדור • 1970: מרוויץ' • 1971: קר • 1972: וולטון • 1973: וולטון • 1974: וולטון • 1975: תומפסון • 1976: מאי • 1977: ג'ונסון • 1978: לי • 1979: בירד • 1980: אגוויר • 1981: סמפסון • 1982: סמפסון • 1983: סמפסון • 1984: ג'ורדן • 1985: יואינג • 1986:דוקינס • 1987: רובינסון • 1988: מאנינג • 1989: פרי • 1990: סימונס • 1991: ג'ונסון • 1992: לייטנר • 1993: צ'יני • 1994: רובינסון • 1995: סמית' • 1996: קמבי • 1997: דאנקן • 1998: ג'יימיסון • 1999: ברנד • 2000: מרטין • 2001: באטייה • 2002: ויליאמס 2003: פורד • 2004: נלסון • 2005: בוגוט • 2006: רדיק • 2007: דוראנט • 2008: הנסברו • 2009: גריפין • 2010: טרנר • 2011: פרדט • 2012: דייוויס • 2013: בורק • 2014: מקדרמוט