סרגיי קורסקוב

סרגיי קורסקוב
Серге́й Серге́евич Ко́рсаков
	קורסקוב ב-1885
לידה	22 בינואר 1854; גוס-חרוסטלני, רוסיה
פטירה	1 במאי 1900 (בגיל 46); מוסקבה, האימפריה הרוסית
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום קבורה	Alekseevskoe cemetery
פעילות בולטת	מחקרים על פסיכוזה משתיית אלכוהול ותסמונת קורסקוף הקרויה על שמו
השכלה	Medical faculty of Moscow University; האוניברסיטה הממלכתית הראשונה לרפואה של מוסקבה ע"ש סצ'נוב ;
מעסיק	האוניברסיטה הקיסרית של מוסקבה
פרסים והוקרה	מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 2

סֶרְגֵי סֶרְגֵייֶבִיץ' קוֹרְסַקוֹב (ברוסית: Серге́й Серге́евич Ко́рсаков;‏ 22 בינואר 1854 – 1 במאי 1900) היה נוירופסיכיאטר (אנ') רוסי, הידוע במחקריו על פסיכוזה אלכוהולית. על שמו תסמונת קורסקוף ותסמונת ורניקה-קורסקוף (אנ').

נעורים והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרגיי קורסקוב נולד בגוס-חרוסטלני (אנ'), בנו של מנהל בית החרושת לזכוכית שם. בגיל 16 למד רפואה באוניברסיטת מוסקבה. לאחר שסיים את לימודיו ב-1875 הוא עבד כרופא בבית החולים לחולי נפש "פראובראז'נסקי" (ברוסית: Преображенский) מ-1875 או 1876, והייתה לו שם הזדמנות מספקת לבחון את ההשפעות של האלכוהוליזם. מ-1876 עד 1879, הוא צבר ניסיון לתואר דוקטור במרפאה למחלות עצבים אצל אלכסיי קוז'בניקוב (אנ'). בשנת 1880 הוא פרסם את התיאור המפורט הראשון של צורה של אמנזיה המופיעה בעיקר אצל אלכוהוליסטים. בשנת 1887 הוא תיאר מקרים שונים של מחלות עצבים אלכוהוליות (באמצעות שיתוק אלכוהולי) עם תסמונות נפשיות בולטות. הוא קיבל את הדוקטורט שלו ברפואה בשנת 1887 על עבודתו "על שיתוק אלכוהולי" (Об алкогольном параличе).

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1888 מונה קורסקוב לפריבט-דוצנט, ובשנת 1892 מונה לפרופסור שלא מן המניין במרפאה פסיכיאטרית חדשה באוניברסיטה. במהלך תקופה זו, הוא ביקר בווינה, שם היה תלמידו של תאודור מיינרט. הוא היה פרופסור מן המניין בנוירולוגיה ופסיכיאטריה משנת 1899 ועד מותו שנה אחר כך. הוא מת מאי ספיקת לב בגיל 46.^[1]

הערכה ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורסקוב היה אחד מגדולי הנוירו-פסיכיאטרים של המאה ה-19 ופרסם עבודות רבות בנושאי נוירופתולוגיה, פסיכיאטריה ורפואה משפטית. מלבד מחקריו על פסיכוזה אלכוהולית, הוא טבע את המושג פרנויה. בין ספריו: "הפרעות זיכרון חולניות והאבחון שלהן" (Болезненные расстройства памяти и их диагностика‏, 1890), שבו תיאר בפרוטרוט את הפרעות הזיכרון של מי שמתמכר לאלכוהול,^[2] וספר לימוד מצוין על פסיכיאטריה שפורסם ב-1893. כהומניסט, הוא השתדל לטפל בחולים ללא ריסונם באמצעות כותנת משוגעים (אנ'), מה שלא היה פופולרי במיוחד בקרב צוות בית החולים ("כמה שפחות כפייה על החולה, יותר כפייה על הרופא").

קורסקוב הצטער על כך שהסטודנטים נאלצו לבזבז את האנרגיות שלהם על צורכי חיים פשוטים כאשר הם צריכים להתרכז בלימודים. כיו"ר "החברה לקידום תלמידים נזקקים" ניסה להקל על מצבם הכלכלי. אבל היו לו גם ציפיות מהתלמידים:

קודם כל, אני רוצה שכל התלמידים יכירו בצורך הטבעי של השכלתם, שהם אוהבים ידע ומדעים ומתעבים בורות [...] בשביל הזכות הגדולה להיות מסוגלים ללמוד, התלמידים חייבים להקריב קורבנות [... ]

קורסקוב חקר את ההשפעות של אלכוהוליזם על מערכת העצבים והפנה את תשומת הלב למספר מקרים של פולינוירופתיה (אנ') אלכוהולית עם תסמינים נפשיים בולטים (תסמונת קורסקוף).^[3]

כמארגן מוכשר, קורסקוב היה גורם מרכזי בהקמת אגודת הנוירופתולוגים והפסיכיאטרים במוסקבה. על שמו כתב העת: "כתב העת לנוירופתולוגיה ופסיכיאטריה על שם קורסקוב " (ברוסית: Журнал невропатологии и психиатрии имени Корсакова).

תסמונות על שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמונת קורסקוף: תסמונת אמנזית-קונפבולטורית (אנ')^[א] עם שלושה מאפיינים בולטים (1) פגם זיכרון חמור, במיוחד עבור אירועים אחרונים; (2) קונפאבולציה (כלומר, זיוף זיכרון אצל אדם ערני ומגיב); ו-(3) פולינוירופתיה (אנ') (פסיכוזיס פולינויריטיקה – psychosis polyneuritica), הקשורה בדרך כלל לאלכוהוליזם ותת-תזונה.
תסמונת ורניקה-קורסקוף (אנ') או "Polioencephalitis hemorrhagica superior" הקשורה לפסיכוזה של קורסקוב: מצב המאופיין בניסטגמוס, חוסר היכולת למקד את שתי העיניים באותו כיוון (Conjugate gaze palsy), אטקסיה ופסיכוזה עקב מחסור תזונתי, ליתר דיוק של תיאמין (אם כי המחסור בתיאמין כגורם לתסמונת הוכח רק במאה ה-20) ונצפה בעיקר, אם כי לא רק, אצל אלכוהוליסטים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא סרגיי קורסקוב בוויקישיתוף

Sergei Sergeyevich Korsakov in The Great Soviet Encyclopedia, 3rd edition 1969–1978 (Russian)
Biografie, Gus-Chrustalny city website (Russian)

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ בפסיכולוגיה, קונפאבולציה היא שגיאת זיכרון המוגדרת כייצור של זיכרונות מפוברקים, מעוותים או מפורשים לא נכון על החולה עצמו או על העולם. זה קשור בדרך כלל לסוגים מסוימים של נזק מוחי. האקדמיה ללשון העברית מציעה שני תרגומים למוח: גִּבּוּב דְּבָרִים או בִּדּוּי^[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Vein, Alla (2009). "Sergey Sergeevich Korsakov (1854–1900)". J Neurol. 256 (10): 1782–1783. doi:10.1007/s00415-009-5289-x. PMC 2758215. PMID 19690905.
^ הערך קוֹרְסַקוֹב, סֶרְגֵי סֶרְגֵייֶוִיץ' באנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמוד 547
^ Kessels, Roy P. C. (2010). "Korsakov Syndrome". The Corsini Encyclopedia of Psychology. onlinelibrary.wiley.com. doi:10.1002/9780470479216.corpsy0490. ISBN 9780470479216.
^ מונחי האקדמיה ללשון העברית

[5] בפסיכולוגיה, קונפאבולציה היא שגיאת זיכרון המוגדרת כייצור של זיכרונות מפוברקים, מעוותים או מפורשים לא נכון על החולה עצמו או על העולם. זה קשור בדרך כלל לסוגים מסוימים של נזק מוחי. האקדמיה ללשון העברית מציעה שני תרגומים למוח: גִּבּוּב דְּבָרִים או בִּדּוּי^[4]

[1] Vein, Alla (2009). "Sergey Sergeevich Korsakov (1854–1900)". J Neurol. 256 (10): 1782–1783. doi:10.1007/s00415-009-5289-x. PMC 2758215. PMID 19690905.

[2] הערך קוֹרְסַקוֹב, סֶרְגֵי סֶרְגֵייֶוִיץ' באנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמוד 547

[3] Kessels, Roy P. C. (2010). "Korsakov Syndrome". The Corsini Encyclopedia of Psychology. onlinelibrary.wiley.com. doi:10.1002/9780470479216.corpsy0490. ISBN 9780470479216.

[4] מונחי האקדמיה ללשון העברית

[1]

[2]

[3]

[א]

[4]