טחורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טחורים
פרוקטולוגיה
ICD9 455
ICD10 I84

טחורים (Hemorrhoids) הם צבירים גדולים או כואבים במיוחד של כלי דם הממוקמים באזור פי הטבעת. לרוב, הם באים לידי ביטוי כדימום אדום מבריק על משטח צואה, על נייר טואלט ו/או באסלה.

מחלות טחורים נפוצות מאוד בארצות המתועשות, אצל רוב האנשים מתחילים הטחורים להתפתח בשנות העשרים לחייהם, אך הסימפטומים אינם מובהקים עד העשור הרביעי לחיים. על פי הערכות שונות, כמחצית מהאנשים מעל גיל 50 סובלים ממחלת טחורים סימפטומטית ועד שליש מכלל אוכלוסיית ארצות הברית, כשיקוף למצב במדינות העולם המודרני, סובלים במידה מסוימת מטחורים.

הטחורים נפוצים אצל נשים יותר מגברים. לפי אחת ההשערות אפיון זה נובע בשל ההריון והלידה היוצרים לחץ מוגבר על אזור החלחולת ופי הטבעת. החלוקה העיקרית של הטחורים היא בין חיצוניים (בליטה בדופן פי הטבעת) לבין טחורים פנימיים, בחלק התחתון של החלחולת (רקטום). לרוב הכאב נגרם בשל סדק בפי הטבעת (פיסורה) הנגרם בשל הטחורים.

הגורמים לטחורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור החלחולת ופי הטבעת קיימת מערכת ורידים מסועפת האמורה לנקז את הדם מהאזור. גורמים המגבירים גודש ורידי, בדרך כלל לחץ מוגבר, עלולים להאיץ היווצרות טחורים. בין הגורמים הללו: הגברת הלחץ התוך-בטני, מאמץ גדול בהטלת צואה או ישיבה במשך תקופות זמן ממושכות. הגברת הלחץ התוך-בטני נובעת מ:

  1. מאמץ בזמן יציאה – עצירות
  2. הריון – נפח הדם עולה והפרוגסטרון מחליש את השרירים, הרחם כבד, ויש לחץ על הווריד הנבוב התחתון בשכיבה על הגב.
  3. יתר לחץ דם פורטלי – מנקז את הטחורים, יכול להיגרם מצירוזיס.
  4. שיעול, הקאה – מאמץ שמגדיל את הלחץ התוך-בטני – כל לחץ תוך-בטני יוצר לחץ על הוורידים שבהם לחץ הדם נמוך מאוד והדבר עוצר את הזרימה.
  5. פעילות גופנית מאומצת
  6. מצב של דחק נפשי עלול לגרום להתעוררות של טחורים.
  7. אי ספיקת לב משמעותית יכולה להגביר טחורים בגלל בעיה בכלי דם, בעיה בניקוז של הדם הוורידי.

4 שלבים לטחורים פנימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

4 השלבים של טחורים פנימיים
שלב דיאגרמה תמונה
1 Piles Grade 1.svg Endoscopic view
2 Piles Grade 2.svg Hemrrhoids 04.jpg
3 Piles Grade 3.svg Hemrrhoids 05.jpg
4 Piles Grade 4.svg Piles 4th deg 01.jpg
  1. טחורים פנימיים לא מורגשים
  2. יוצאים בזמן היציאה ונכנסים לבד
  3. יוצאים ולא נכנסים לבד, דוחפים פנימה
  4. יוצאים ולא ניתן להכניס אותם
  • כל שלב יכול לדמם, הכאבים במיוחד בשלב האחרון.

טחורים פנימיים נוצרים מעל הקו האנו-רקטאלי. לעתים טחור פנימי יגדל עד לדרגה בה יעבור תמת וירד מתחת לספינקסטר האנאלי.

טיפול ומניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטחורים קיימים טיפולים להקלה וטיפולי מניעה מסוגים למיניהם:

הקלה זמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל רוב הסובלים מטחורים, המחלה אינה קריטית וניתנת להקלה באותם אמצעים המומלצים גם כגורמי מניעה:

  • אמבט ישיבה
  • שימוש בבידה
  • שימוש ידני באמצעות ראש מקלחת נמתח
  • שמירה על היגיינה באזור פי הטבעת באמצעות שטיפתו מספר פעמים ביום
  • תחבושת קרה
  • משככי כאבים מקומיים
  • מניעת תנוחות היוצרות לחץ מקומי, שיפור היציבה ומתח השרירים (טונוס) באזור האגן
  • שתיית נוזלים מרובה מקלה על פינוי הצואה ומפחיתה את הכאבים. כמו כן, צריכה מרובה של מזונות המבוססים על סובין, וכן הימנעות מצריכת מאכלים חריפים או משקאות אלכוהוליים, מקלות על היציאות ובכך מפחיתות את הכאבים.

טיפול רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ריפוי בחשמל (Electrotherapy) - ספיגת כלי הדם הנפוחים באמצעות זרם חשמלי. טיפול זה נחשב ליעיל ואינו כואב.
  • הרחבת שריר פי הטבעת (Dilation) - טיפול הנחשב יעיל במקרים רבים אולם אינו פופולרי עוד עקב תופעות לוואי לא רצויות.
  • ניוון כלי הדם הטחוריים באמצעות קשירתם בגומיה. לאחר מספר שבועות כלי הדם המנוונים מופרשים עם הצואה באופן טבעי. טיפול זה אינו כרוך בניתוח והוא נפוץ יחסית.
  • ניוון כלי הדם הטחוריים באמצעות הטרשה (Sclerotherapy) - הזרקת חומר הגורם לניוון כלי הדם, בשימוש גם לטיפול בדליות.
  • צריבת כלי הדם הפגועים באמצעות לייזר או קרינה תת-אדומה.
  • ניתוח כירורגי להסרת הטחורים (Hemorrhoidectomy)

טיפול טבעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב המצדדים בטיפול טבעי נפוצים תכשירים טבעיים שונים המחזקים את כלי הדם (כגון Horse Chestnut ו-Butcher's Broom), תכשירים המונעים גירוי ונפיחות (כגון מיץ המופק מצמח האלוורה), ותכשירים המכווצים את כלי הדם. בדומה, טיפול ברפואה סינית נחשב יעיל ומפחית את הגירוי. יש הממליצים על ישיבה שפופה (כלומר, בהתכופפות קמעה), בעת עשיית הצרכים.[דרוש מקור]

מחקרים אחרונים ממליצים להימנע משימוש בתרופות משלשלות כנגד עצירות מכיוון שמנגנון הפעולה של רוב התרופות הטבעיות, כמו תה צמחים, סנה, אלוורה וכדומה, עובד על גירוי כימי של רירית המעי אשר גורם לרירית המעי להפריש נוזלים, היוצרים מין שלשול. מחקרים הראו כי החומרים הללו גורמים למעי להפוך לעצל ולתפקד פחות טוב.

הטיפול המומלץ הוא לאכול יותר סיבים, תאית, תאית מלאכותית של סובין, או סיבים סופגים. כל אלו יוצרים ניפוח של תוכן המעי וגורמים לו להתכווץ בצורה יותר אפקטיבית ומקלים על היציאה.

טיפול נפשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הסיבות הנפוצות לטחורים היא דחק נפשי[דרוש מקור], במצב זה הטיפול המומלץ[דרושה הבהרה] הוא טיפול בשורש הבעיה. דחק נפשי שיוצר טחורים יכול להיגרם מסיבות שונות שלא נפתרו מעולם ושוכנות בתת-מודע של הסובל מטחורים.

השלב הראשון בטיפול נפשי, הוא איבחון הסיבה הנפשית לטחורים. NLP מציעה כלי לאיבחון הסיבות הנפשיות האינדיבידואליות שיוצרות את הטחורים. רצוי במקביל לטפל בטיפול גופני רפואי או טבעי. אחת העדויות הבולטות לקיום שורש נפשי לטחורים היא חזרה כרונית של הטחורים ללא הצלחתם של טיפולים רפואיים או טבעיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.