על טבע האלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
על טבע האלים
De natura deorum
מידע כללי
מאת מרקוס טוליוס קיקרו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור לטינית קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא פילוסופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
ספר קודם Tusculanae Disputationes עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא De Divinatione עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על טבע האליםלטינית: De Natura Deorum) הוא דיאלוג פילוסופי שנכתב על ידי הפילוסוף הרומאי מרקוס טוליוס קיקרו ב-45 לפנה"ס.

דיאלוג זה כולל שלושה ספרים שבכל אחד מהם מתקיים דיון על אודות התאולוגיה של אסכולות פילוסופיות שונות. הדיאלוג מתרכז בדיון על אודות התאולוגיה של האסכולה האפיקוראית, של האסכולה הסטואית ושל האקדמיה האפלטונית.

קיקרו, שהקדיש את הדיאלוג לידידו ברוטוס, אינו לוקח חלק פעיל בוויכוח. גאיוס וליוס מייצג את האסכולה האפיקוראית, קווינטוס לוקיוס באלבוס - את האסכולה הסטואית, וגאיוס קוטה - את זרם הספקנות של האקדמיה האפלטונית, שעמו נמנה גם קיקרו עצמו.

הספר הראשון כולל את המבוא, את דברי וליוס בזכות התאולוגיה האפיקוראית, ואת דברי הביקורת של קוטה על תאולוגיה זו. הספר השני מתרכז בדברי באלבוס בזכות התאולוגיה של האסכולה הסטואית, ובספר השלישי ניתנים דברי הביקורת של קוטה על דבריו של באלבוס.

פילוסופים אלה מציגים את דעותיהם של הפילוסופים מן העת העתיקה באשר לאלים ולהשגחה העליונה. האתאיזם הנסתר של אפיקורוס, שסבר כי האלים מורכבים מאטומים וכי אין להם כל עניין בבני האדם, מותקף על ידי קוטה שקיקרו שם את הדברים בפיו. קוטה מנתץ גם את טיעוניהם של הפילוסופים הסטואיים בדבר ההשגחה העליונה. (על פי התאולוגיה הסטואית קיימים אלים רבים, אך כולם מובלים על ידי התבונה האלוהית).

קיקרו משוכנע כי האמונה בקיומם של האלים ובהשפעתם על העולם חייבת להיות מעוגנת בחיי אנוש. היות שלאלים יש השפעה רבה על ממשלות העיר והמדינה, היא משותפת לכל העמים, וכמוה כחוק הטבע, צריך לחזק אמונה זו בקרב המון העם. קיקרו סבור כי קיומם של האלים הוא הכרחי, ובאותו אופן הוא חושב גם על אודות הישארות הנפש.

אך נראה כי הוא מסתייג מריבויים של האלים, ואינו רואה בהם אלא תולדה של אל אחד שאותו הוא רואה כישות חופשית שאיננה מתמזגת עם יסודות בני תמותה - ישות המניעה את כל הדברים שהיא עצמה בעלת תנועה נצחית. נראה כי קיקרו לווה מאפלטון את רוב טיעוניו אלה - טיעונים ששימשו גם את הנוצרים הראשונים במאבקם נגד האתאיזם.

דיאלוג זה של קיקרו והמסות הפילוסופיות שלו "על הנבואה" ו"על החובות" השפיעו רבות על הפילוסופים של עידן האורות מן המאה השמונה עשרה ובהם וולטר שאמר כי הדיאלוג "על טבע האלים" הוא אולי הספר הטוב ביותר שנכתב בעת העתיקה.

הדיאלוג "על טבע האלים" תורגם מלטינית לעברית על ידי אביבה קציר שהוסיפה לטקסט הערות רבות. יוחנן גלוקר הוסיף לו מבוא מקיף. (הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1992).[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]