פאולו דל פוצו טוסקנלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאולו דל פוצו טוסקנלי

פאולו דל פוצו טוסקנלי (איטלקית: Paolo dal Pozzo Toscanelli‏; 1397, פירנצה - 10 במאי 1482), איש אשכולות מפורסם מתקופת הקדם-רנסאנס.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאחד ממבשרי הרנסאנס החשובים, טוסקנלי היה בעל ידיעות מרובות בשטחי מדע רבים: מתמטיקה, רפואה, גאוגרפיה ואסטרונומיה. הוא נולד בפירנצה ועשה את לימודיו באוניברסיטת פדובה. שמו הלך לפניו כבעל גישה מדעית מקורית שנאחזה בתצפיות מדויקות. הוא סיים את לימודי הדוקטורט ברפואה בשנת 1424. חיבוריו החשובים באסטרונומיה - שאינם מושפעים רק מן התפישה התלמאית - לא נמצאו וככל הנראה אבדו לעד.

טוסקנלי תכנן את הגנומון (המחוג הניצב של שעון שמש) המפורסם שעומד עד היום בסנטה מריה דל פיורה, הקתדרלה של פירנצה. הגנומון מודד את היפוך הקיץ עד כדי מחצית השנייה, ובמהלך השנים שימש לבדיקת ותיעוד מסלול השמש.

אמריגו וספוצ'י היה בין תלמידיו.

טוסקנלי התפרסם בתצפיות וחישובים מדויקים של כוכבי שביט. בשנת 1456 הוא תיעד כוכב שביט שלימים - בעת חזרתו בשנת 1768 - התפרסם כשביט היילי.

בשנת 1474 חיבר טוסקנלי איגרת לידיד, כומר פורטוגלי בשם מרטינז, ובה הוכחה (מוטעית) שכדור הארץ קטן בשליש משיודעים כיום, ולכן הדרך הקצרה ביותר למזרח הרחוק היא דווקא מערבה מחצי האי האיברי ולא בנתיב הסובב את אפריקה. האיגרת הגיעה לאפונסו החמישי, מלך פורטוגל, וממנו לקולומבוס. כך שלמעשה הודות לחישוב המוטעה של טוסקנלי, קולומבוס "גילה" את אמריקה.

מפת אזור האוקיינוס האטלנטי לפי טוסקנלי על רקע מפה מעודכנת

טוסקנלי מת בפירנצה, העיר שבה בילה את רוב ימיו, ב-10 במאי 1482, בגיל מבוגר מאוד יחסית לתקופתו.

מפת טוסקנלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת טוסקנלי כוללת את אסיה, אירופה ואפריקה, את האוקיינוס האטלנטי ואת האוקיינוס ההודי. המפה שגודלה 82X41 ס"מ, נתגלתה מחדש בשנת 1941 ושמורה בימינו בספרייה הלאומית של פירנצה. לפי חישובי טוסקנלי היה היקף כדור הארץ לאורך קו המשווה רק 33 אלף ק"מ (למעשה 42 אלף ק"מ), מהם 23 אלף ק"מ יבשה (למעשה 14 אלף ק"מ) והיתר ים. כלומר, טוסקנלי סבר שהמים מכסים רק כשליש מכדור הארץ (למעשה 70 אחוזים).

העתק של האיגרת ובה הוכחתו של טוסקנלי הגיעה לידיו של כריסטופר קולומבוס בשנת 1481 והוא נטל אותה עמו במסעותיו הימיים, בדרכו מערבה בדרך הים כדי לגלות דרך חדשה לאסיה, שהובילה אותו לגילוי אמריקה בשליחות ספרד. גם פרדיננד מגלן נטל עמו את המפה שצייר טוסקנלי בשכנעו את חצר מלך פורטוגל שהמסע סביב כדור הארץ אפשרי בשל היקפו "הקצר". ייתכן שגילוי אמריקה והקפת כדור הארץ היו מתעכבים בכמה דורות אילו ידעו מלכי ספרד ופורטוגל את היקפו האמיתי של כוכב הלכת.