שביט היילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שביט היילי
Lspn comet halley.jpg
שביט היילי, צולם ב-8 במרץ 1986
מידע כללי
סוג עצם: שביט
קטגוריה: שביט מחזורי
תאריך גילוי: מימי קדם
מגלה: נחזה על ידי אדמונד היילי ב-1705
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש: 2,661,100,000 ק"מ
(17.8 AU)
אפהליון: 5,247,450,000 ק"מ
(35.1 AU)
פריהליון: 87,607,000 ק"מ
(0.586 AU)
אקסצנטריות: 0.967
זמן הקפה: 75.3 שנים
נטיית מסלול: 162.3°
מאפיינים פיזיים
ממדים: 15 (אורך), 8 (רוחב), 11 (עומק) ק"מ
בהירות: 28.2 (2003)
מים 80%
פחמן חד-חמצני 10%
תערובת של מתאן ואמוניה 2.5%
פחממנים עקבות
ברזל עקבות
נתרן עקבות
ציאנוגן עקבות

שביט היילי, המסומל באופן רשמי כ-1P/Halley, הוא שביט מחזורי מפורסם שזמן ההקפה שלו סביב השמש עומד על 75.3 שנים. כששביט היילי מתקרב לשמש הבהירות שלו עולה באופן ניכר והוא נראה בעין בלתי מזוינת. חלק מהפעמים שבהם ביקר שביט היילי במערכת השמש הפנימית זכו לתיאורים מפורטים על ידי אסטרונומים ועל ידי צופים לא מקצועיים.

השביט נקרא על שמו של אדמונד היילי, הראשון להכיר בכך שההופעות הקודמות המתועדות של שביט, הן בעצם הופעות של אותו שביט, ומי שאף חזה את שנת הופעתו הבאה.

הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שביט היילי נחקר ב-1986 על ידי הגשושית ג'וטו שנשלחה על ידי סוכנות החלל האירופית והתקרבה למרחק של 596 ק"מ מפני השביט. הגשושית גילתה שפני השטח של השביט עשירים בפחמן. מתוך החומר שנפלט מהשביט, 80% הם מים, 10% פחמן חד-חמצני, ו-2.5% תערובת של מתאן ואמוניה. פחממנים, ברזל ונתרן נמצאו בכמויות קורט, כמו גם גז ציאנוגן.

היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהיילי הבין כי מאפייני השביט של 1682 היו כמעט זהים למאפייני השביטים שהופיעו ב-1531 (אותם תיעד פטרוס אפיאנוס) ו-1607 (אותם תיעד יוהנס קפלר בפראג), הוא הסיק ששלושת השביטים היו בעצם אותו גרם שמימי שחזר כל 76 שנה. לאחר הערכה גסה של הסטיות במסלולו שהשביט יצבור בשל השפעת משיכת הפלנטות, בספרו Synopsis Astronomia Cometicae ‏ (1705), הוא ניבא כי השביט ישוב בשנת 1757. נבואתו אכן התגשמה, למרות שהשביט לא נראה עד 1758 והגיע לפריהליון שלו רק במרץ 1759. כוח המשיכה של צדק ושבתאי גרמו לסטיה של 618 יום, כפי שחישבו המתמטיקאים הצרפתים Alexis Clairault, Joseph Lalande, ו-Nicole-Reine Lepaute לפני שובו. היילי לא זכה לראות את שובו של השביט: הוא נפטר בשנת 1742.

חישוביו של היילי איפשרו למצוא את רישומי הופעותיו הקודמות של השביט בעבר:

  • כשהשביט הגיע בשנת 1456, הוא עבר קרוב מאוד לכדור הארץ. זנבו נמשך לאורך יותר מ-60° מהרקיע, בצורת חרב מעוקלת.
  • בשנת 1066 השביט נחשב לאות: מאוחר יותר באותה שנה נהרג הרולד השני בקרב הייסטינגס. השביט תועד בשטיח באיו, והעדויות שנשתמרו מאז אומרות כי השביט נראה גדול פי ארבעה מנוגה, ואורו זהר בכרבע מעוצמת האור המוחזרת מהירח.
  • חישובים הראו כי השביט עבר במרחק של 0.03 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ בשנת 837.
  • סברה מקובלת היא כי הופעת השביט בשנת 12 לפנה"ס הייתה מה שמתואר ככוכב בית לחם. הצייר ג'וטו ככל הנראה ראה את השביט בשנת 1301 והציור שלו שכולל את כוכב בית לחם המתאר את סצנת הולדת ישו בקפלת ארנה, שהושלם בשנת 1305, מתאר את הופעת השביט.

בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת החדשה הופיע שביט היילי בשנים 1835, 1910 ו-1986.

הופעת השביט בשנת 1910 לבשה משמעויות רבות בשל מספר סיבות: זו הייתה הפעם הראשונה שהשביט הופיע לאחר המצאת הצילום. המעבר היה קרוב יחסית לכדור הארץ, מה שהפך את השביט למראה מרהיב. ואכן, ב-19 במאי עבר השביט על פני דיסקת השמש, וכדור הארץ עבר דרך זנבו. רבים חששו ממעבר זה שכן היה ידוע שהזנב מכיל גז ציאנוגן רעיל. עם זאת, הגז הפך כל כך דליל באטמוספירה, כך שלא נגרם שום נזק מהמעבר דרך הזנב.

בשנת 1986 הופעתו של השביט לא הייתה מוצלחת מבחינת הצופים על כדור הארץ: השביט לא זהר בעוצמה כמו במעברים קודמים, וזיהום האור מהערים גרם לכך שרוב האנשים בכלל לא ראו את השביט. עם זאת, נשלחו מספר רכבי חלל לעבר השביט. הבולט שבהם היה רכב החלל ג'וטו, שנשלח על ידי סוכנות החלל האירופית, ועבר ליד גרעין השביט. עוד נשלחו וגה 1 ו-וגה 2 (תוכנית וגה) על ידי ברית המועצות, ושתי חלליות יפניות - Suisei ו-Sakigake.

שביט היילי צפוי להופיע שוב בשנת 2061.

תאריכי פריהליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שביט היילי ניתן בדרך כלל לראותו בעין בלתי מזוינת במשך מספר חודשים בתקופת הימצאו בפריהליון, השביט הגיע לפריהליון בתאריכים הבאים:

היילי חזוי לחזור בתאריכים הבאים:

שביט היילי בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספרו של ארתור סי. קלארק 2061: Odyssey Three כולל תיאור מפורט של משימה מאוישת לשביט היילי.
  • בספרם של גרגורי בנפורד ודייוויד ברין Heart of the Comet ‏(1987), צוות רב-לאומי מיישב את שביט היילי ובונה שטח מחיה בתוך מעטה הקרח שלו.
  • כמו כן, שביט היילי מופיע בשיר "Second Chance" של "Shinedown"
  • בספרו של אייזיק אסימוב (1985) Asimov's Guide to Halley's Comet

שביט היילי בתרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בפרק הרביעי במספר של הסדרה מנהרת הזמן-"סוף העולם"-מגיעים טוני ודאג אל שנת 1910 ונאלצים לשכנע את אזרחי העיר שהשביט לא מבשר על סוף העולם כדי שייחלצו לעזרת כורים הלכודים במכרה שקרס.