פובליוס קווינקטיליוס וארוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"וארוס המובס", פסל גרמני מודרני

פּוּבְּלִיוּס קְווִינְקְטִילִיוּס וַארוּס (46 לפנה"ס9 לספירה) פוליטיקאי ומצביא רומאי, בימי אוגוסטוס קיסר. ידוע בעיקר עקב תבוסתו בקרב יער טויטובורג לארמיניוס, מנהיג שבט הכרוסקים הגרמני. התבוסה עלתה לו בחייו ובחיי חיילי הלגיונות ה־17, ה־18 וה־19.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

וארוס היה בן למעמד הפאטריקי, ונולד למשפחה אריסטוקרטית שהתרוששה ואיבדה מחשיבותה.

אביו של וארוס, סקסטוס קוינקטיליוס וארוס, היה סנאטור שבחר לתמוך בעמדת האופטימאטים השמרנים בימי מלחמת האזרחים עם יוליוס קיסר. אין זה ידוע האם וארוס האב היה מעורב ברצח קיסר, אך הוא התאבד לאחר הפסד גאיוס קסיוס לונגינוס ומרקוס יוניוס ברוטוס בקרב פיליפי.

חרף דעות אביו, וארוס הבן בחר לתמוך ביורשו של קיסר, הוא אוגוסטוס קיסר. הוא נשא את ויפסניה, בתו של מרקוס ויפסניוס אגריפה שהיה מצביאו הראשי של אוגוסטוס, והתיידד עם אגריפה ואוגוסטוס. עקב כך האיץ את קריירתו הפוליטית, והגיע לפסגת הקורסוס הונורום בשנת 13 לפנה"ס שבה כיהן כקונסול יחד עם טיבריוס שהיה בנו החורג של הקיסר.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 8 ל־9 לפנה"ס, עם תום התקופה כקונסול, וארוס מונה למושלה של הפרובינקיה אפריקה (שטחה של תוניס ורצועת החוף של לוב, בנות ימינו). מאוחר יותר מונה למושל הפרובינקיה הסוריה, שם פיקד על 4 לגיונות. ההיסטוריון היהודי, יוספוס פלביוס, ציין כי וארוס פעל במהירות כדי לדכא את המרידות שהחלו ביהודה עם מותו של הורודוס בשנת 4 לפנה"ס ועם סיומה ענש את המורדים בצליבה של 2,000 איש.

כאשר תמה תקופתו כמושל סוריה חזר לרומא, שם נשא את אחייניתו הרחוקה של אגוסטוס, קלאודיה פולכרה. בשנים הראשונות של המאה הראשונה לספירה רוכזו מיטב מאמציה הצבאיים של רומא באזור מצפון לגאליה ומזרחית לנהר הריין. שם מצביאים רומיים כדוגמת טיבריוס ודרוסוס לחמו בשבטים המקומיים, כשבט הכרוסקים. ב־7 לסה"נ מונה וארוס לשליט הפרוביניקיה.

קרב יער טויטובורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרב יער טויטובורג

בשנת 9 לספירה ישבו וארוס וצבאו בן שלושת הליגיונות וכוחות עזר, סך הכול כ־30,000 איש, במחנה הקיץ לצד נהר הוזר. חרף העובדה שקיבל מידע אודות התארגנות שבטית למטרת מרד, בחר וארוס להאמין לארמיניוס, גרמני ששירת כראש פלוגת פרשים בכוחו. אמונו הוכח כטעות - ארמיניוס עצמו עמד מאחורי המרד.

אחר שהוביל ארמניוס את וארוס לתוך הבלתי נודע, תקף אותו וטבח בצבאו, כ-20,000 רומאים נהרגו בקרב. וארוס כנראה שם קץ חייו כאשר ראה שהכל אבוד. העיטים, סמלי הליגיונות הרומיים שנחשבו לאלוהויות משניות, נלקחו שלל. ראשו של וארוס נכרת ונשלח בידי ארמיניוס לראש שבט אחר, בניסיון להציג את כוחו, וכדי לקדם את הליגה הגרמנית שקיווה להקים.

המנהיג השבטי שלח את הראש לרומא, כאות לזלזול בארמיניוס, שם נקבר במוסליאום של משפחת אוגוסטוס. וארוס הפך במהרה לשעיר לעזאזל ברומא, והואשם לגמרי במפלה המחפירה והמאיימת; שיצרה ברומא בהלה, כגון זו שיצרה פלישת הטווטונים והקימברים בימי גאיוס מריוס. ההיסטוריון הרומאי, סווטוניוס, מציין כי אוגוסטוס נהג להתהלך בביתו ולהטיח את ראשו במזוזת הדלת בעודו צועק "קוינקטיליוס וארוס, השב לי את ליגיונותי".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]