ארמיניוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרמנסדנקמל, האנדרטה לזכרו של ארמיניוס

אַרְמִינִיוּס, (17 לפנה"ס – 19 לסה"נ), מצביא גרמני, וראש שבט החרוסקי הגרמני העתיק, בגרמנית שמו המלא הֵרְמַן דֵר חֵרֻסְקֵר. שמו המקובל, ארמיניוס, הוא התרגום הלטיני לשם אַרְמִין, ולאו דווקא "הרמן". השם הרמן השתרש מעיוות השם בידי מרטין לותר, בחיפושו אחר סממן עתיק לאדם הנלחם ברומא. משמעות השם הרמן היא "לוחם".

ילדות עד לקרב טויטובורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמיניוס נולד לסֵגִימֵר, מנהיג של שבט החרוסקי, שכרת ברית עם הרומאים. בצעירותו שירת בצבא הרומי, ולקח חלק במלחמות הבלקן בימי אוגוסטוס קיסר, שם שימש כקצין גבוה בכוחות העזר של האימפריה. במלחמות אלו נחשף לברוטליות הרבה שהפעילו הרומאים, כנגד השבטים שהתמרדו נגדם, דבר שגרם לו להרהר מחדש על נאמנותו לאימפריה הרומית.

לבסוף חזר לביתו בגרמניה, בתחום שהאימפריה הרומית החלה לבסס את שליטתה על השטחים מערבית לנהר הריין (מימי מלחמת גאליה בימיו של יוליוס קיסר), ושאפה להרחיב את הגמונייתה לעבר נהר האלבה, בכוח הזרוע ותחת הנהגתו של פובליוס קוינקטיליוס וארוס. במהרה החל ארמיניוס שנעשה בן בריתו של וארוס וחביבו, זומם נגד רומא; תקוותו הייתה לאחד את כל שבטי גרמניה, להדוף את הרומאים ולייסד אימפריה גרמנית.

בסתיו של שנת 9 לספירה, ארמיניוס הצליח בעורמה לפתות את וארוס להיכנס לאזור מיוער במערב גרמניה, כדי להשליט סדר. ארמיניוס (בגיל 25) וכוח שהורכב מבני ברית גרמנים ארב לרומאים, והשמיד בקרב יער טויטובורג קרוב ל-20,000 איש, כשלושה לגיונות. וארוס וקציניו הבכירים התאבדו משחשו במפלתם. מיקומו המדויק של הקרב אינו ברור, ויש הסוברים כי למעשה נלחם על גבעה בשם קלקריס. מפלתם הקשה והמפתיעה של הרומיים, זעזעה ופגעה בהם מבחינה מורלית.

ניצחון ארמיניוס עצר את ההתקדמות הרומאית באזור. ברם, הוא לא הצליח לאחד את השבטים הגרמניים, עקב סכסוכים שבטיים, כדי ליצור ליגה אנטי-רומאית יעילה.

המלחמה השנייה ברומאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומאים שאפו לנקום את הפסדם, ותחת פיקודו של גרמניקוס, הצליחו להשיג ניצחון על הגרמנים בהתקפת פתע, סמוך לעלייתו של טיבריוס קיסר לכס האימפריה. צבא גרמניקוס בזז את הערים הגרמניות ולקח בשבי את אשת ארמיניוס, תֻ'סְנֵלְדַה, שניתנה על ידי אביה ואחיה לרומאים, כהבעת מחאה כנגד ארמיניוס.

במקור אורסה ת'סלנדה למנהיג שבטי אחר, אולם ארמיניוס נשא אותה בכוח. השבט אליו השתייכה היה שבט פרו-רומאי, דבר שעודד עוד יותר את איבתו כלפי שבטו של ארמיניוס. ת'סלנדה נלקחה לרומא, שם ילדה בן לארמיניוס, ונעלמה מעל לדפי ההיסטוריה. בנה גודל כגלדיאטור ברוונה, ומת טרם הגיעו לגיל 30, בזירה. הניצחון של גרמניקוס בקרב נהר הויזר אמנם החזיר את גבול האימפריה לנהר האלבה, אך טיבריוס דרש את הפסקתה של המערכה. לבסוף נרצח ארמיניוס בידי משפחת אשתו, בגיל 37.

מורשת ארמיניוס בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכר ארמיניוס נשמר במשך מאות שנים רק ברשומות אויביו הרומאים, שהעריכו את גאונותו כמצביא והגנתו את חופש בני עמו. במאה ה-19 הוחייתה דמותו מחדש בגל פטריוטיות והלאומנות ששטף את גרמניה בעת ההיא, גם בשל מחזהו של היינריך פון קלייסט, "קרב הרמן" שניסה לבטא את אחדותם ועליונותם של השבטים הגרמנים. בשנת 1875, ימיה המוקדמים של האימפריה הגרמנית של ביסמרק, הסתיימה הקמת אנדרטה לזכרו שנקראת "הֵרְמַנְסדֵנְקְמַל", ונמצאת כ-75 קילומטרים מאתר הקרב המשוער.
יש תאוריות הגורסות שהמשמעות הלטינית של שמו של ארמיניוס הוא גוון כחול, שמעיד על עיניו הכחולות. ושמשמעות שמו של אחיו, פלאבוס, היא בלונדיני, על שם צבע שיערו. מאפיינים חיצוניים אלו היו נדבכים בבניית הדימוי הארי.