פילמור איסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פילמור איסט
Fillmore East
מידע כללי
סוג אולם מוזיקה, אולם תיאטרון, בית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת איסט וילג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מנהטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – 8 במרץ 1968
תאריך פתיחה רשמי 8 במרץ 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°43′39″N 73°59′19″W / 40.7276°N 73.9886°W / 40.7276; -73.9886
(למפת ניו יורק רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פילמור איסטאנגלית: Fillmore East) היה אולם הופעות רוק בבעלותו של ביל גרהם בלואר איסט סייד בניו יורק (פינת השדרה השנייה ורחוב 6 מזרח באיסט וילג' במנהטן תחתית). בשל חשיבותו, זכה המקום לכינוי "Church of Rock 'n' Roll" (כנסיית הרוק'נ'רול).[1][2] באולם, שהכיל כ-2,700 מושבים, הופיעו והקליטו אלבומי הופעה מיטב אמני התקופה, בהם גרייטפול דד, ג'ניס ג'ופלין, ג'ימי הנדריקס, קינג קרימזון, ג'פרסון איירפליין, אולמן ברדרס בנד, הדלתות, הבירדס, ג'ו קוקר, מיילס דייוויס, בי. בי. קינג, ואן מוריסון, קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג, ניל יאנג, Ten Years After, פרנק זאפה, The Who, ג'ון לנון ויוקו אונו, סליי אנד דה פמילי סטון, מרווין גיי, טראפיק, אל קופר, פול באטרפילד, פרוקול הארום, איירון באטרפליי, לד זפלין ורבים אחרים. המועדון נקרא על שם המועדון בו העלה גרהם מופעים בסן פרנסיסקו, הפילמור אודיטוריום (מאוחר יותר פתח גרהם מועדון משלו בסן פרנסיסקו בשם פילמור וסט).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המבנה הסתיימה ב-1926 והוא שימש כתיאטרון יידיש בשם "הקומודור". לאחר מכן שימש כבית קולנוע (בשם "תיאטרון הווילג'") עד שנרכש על ידי גרהם ב-1968, כאתר הופעות בניו יורק, שישלים את האולם בבעלותו בסן פרנסיסקו.

ב-6 במרץ 1968 נפתח הפילמור בהופעתה של ג'ניס ג'ופלין עם ה-Big Brother and the Holding Company, אלברט קינג וטים באקלי. בדרך כלל התקיימו שני קונצרטים בשבוע, ביום שישי ובשבת, שכללו הופעה ובה שלושה סטים, חלק מההופעות היו כפולות והתקיימו גם ב-20:00 וגם ב-23:00. ההופעות התחלפו בין החוף המזרחי לחוף המערבי.

במקום הוקלטו כחמישים אלבומי הופעה חיה רשמיים (בנוסף ללא מעט בוטלגים). בהם שישה תקליטים של הגרייטפול דד, שלושה של האולמן ברדרס, שלושה של ג'פרסון איירפליין, שניים של קינג קרימזון, שניים של פרנק זאפה ושניים של ג'ימי הנדריקס. "להקת הבית" של המועדון, שהופיעה בו פעמים רבות, הייתה האולמן ברדרס ותקליטם בהופעה חיה, (At Fillmore East (1971, נחשב לאחד מתקליטי ההופעה הטובים ביותר בכל הזמנים, ולרוב לטוב שבהם.[3][4][5][6][7] האלבום האחרון שהוקלט בחייו של ג'ימי הנדריקס ואלבום ההופעה היחיד שלו היה Band of Gypsys, שהוקלט בערב השנה החדשה. חלל הבמה היה צבוע שחור ועל הקיר האחורי הוקרנו מופעי אורות וסרטים פסיכדליים.

השינויים בעולם ההופעות החיות הובילו לכך שהופעות רוק לא התקיימו עוד באולמות של אלפי מושבים בודדים אלא באצטדיונים ואולמות ספורט (ארנות) עם 10,000 מושבים ומעלה. ב-27 ביוני 1971 ערך גרהם מופע פרידה בהשתתפות האולמן ברדרס ואמנים אורחים (בהם הביץ' בויז) ולאחריו סגר את אולם המופעים.

לאחר הסגירה נפתחו ונסגרו במקום מספר אולמות מופעים. בין השנים 1980 ל-1988 פעל במקום דיסקוטק לקהילת הלהט"ב. לאחר מכן נהרס חלק מהמבנה ובמקומו הוקם פרויקט מגורים. באזור המבואה ההיסטורי נפתח ב-2013 סניף בנק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פילמור איסט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]