יוקו אונו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוקו אונו, 2010

יוֹקוֹ אוֹנוֹיפנית: 小野洋子; נולדה ב-18 בפברואר 1933) היא אמנית ומוזיקאית יפנית-אמריקאית, שנודעה בעיקר כאשתו של ג'ון לנון, סולן להקת הביטלס, זוכת פרס אריה הזהב על מפעל חיים לשנת 2009 ‏‏[1] .

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונו נולדה ב-1933. אביה עבר לסן פרנסיסקו שבועיים לפני לידתה, ב-1937 חזר ליפן, ואונו למדה בבית ספר בטוקיו. ב-1940 עברה המשפחה לניו יורק, שם עבד אביה. ב-1941 עבר אביה להאנוי והמשפחה חזרה ליפן. היא סיימה את לימודיה ב-1951, והייתה האישה הראשונה להתקבל ללימודי פילוסופיה באוניברסיטת פירס. אך לאחר שני סמסטרים עזבה את האוניברסיטה.

לאחר מלחמת העולם השנייה היגרה משפחתה של אונו לניו יורק. ב-1956 נישאה אונו למלחין טושי איצ'יאנאגי. הם התגרשו ב-1962, לאחר שחיו בנפרד כמה שנים. ב-28 בנובמבר אותה שנה נישאה אונו לאנטוני קוקס. ב-1 במרץ 1963 הם התגרשו, ב-6 ביוני נישאו מחדש, וב-2 בפברואר 1969 התגרשו סופית. בתם קיוקו קאן קוקס נולדה ב-8 באוגוסט 1963. אונו השאירה את קיוקו עם קוקס, ועזבה אותה למען לנון. אונו וקיוקו התאחדו סופית ב-1994.

אונו פגשה לראשונה את לנון, כאשר הוא ביקר באחת התערוכות שלה בלונדון, ב-9 בנובמבר 1966. הם התחילו בקשר רומנטי שנתיים מאוחר יותר, דבר שהביא לגירושיו של לנון מאשתו הראשונה, סינתיה. לנון כתב לאונו שירים רבים, המדברים על אהבתו אליה. הידועים שבהם: "Woman", "Love", ו-"Oh, My Love". באוקטובר 1968 נעצרו בני הזוג לאחר שנתפסה ברשותם מריחואנה. הם שיתפו פעולה באלבומים רבים. הראשון בהם היה ב-1968, כאשר לנון היה עוד בביטלס, עם האלבום הניסיוני "Unfinished Music No.1: Two Virgins". ב-1969 יצא אלבום הבכורה שלהם "Live Peace in Toronto 1969". הם התחתנו ב-20 במרץ 1969, בגיברלטר.

ב-1970 הוציאה אונו את אלבום הסולו הראשון שלה, "Yoko Ono/Plastic Ono Band". לאחר התפרקות הביטלס חיו אונו ולנון בלונדון ואז בניו יורק. ב-1973 עברו אונו ולנון לגור בנפרד, אונו פיתחה את הקריירה שלה בניו יורק, ולנון עבר ללוס אנג'לס עם העוזרת האישית שלו, מאי פאנג. ב-1975 הם השלימו, וב-9 באוקטובר אותה שנה, ביום הולדתו ה-35 של לנון, נולד בנם שון. לאחר לידת שון עברה המשפחה לגור בבניין הדקוטה שבאפר וסט סייד של מנהטן. לנון פרש מהמוזיקה והפך לאיש משפחה הדואג לבנו, עד להירצחו בדצמבר 1980. אונו לא נישאה שוב לאחר הירצחו של לנון. כיום היא מתגוררת בניו יורק, עדיין באותו בניין בו התגוררה עם לנון ואשר בפתחו הוא נרצח.

מאז שנות ה-60 ועד היום אונו היא פעילה למען השלום. ב-2004 הוציאה אונו מחדש את שירה "Everyman... Everywoman..." כדי לתמוך בנישואים חד-מיניים.

אונו נמצאת בסכסוך עם סינתיה, אשתו הראשונה של לנון, בגלל יחסה של אונו לג'וליאן, בנם של סינתיה ולנון.

יוקו אונו והביטלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוקו אונו מפורסמת גם כאחת הסיבות המרכזיות להתפרקות הביטלס. יש האומרים שהיא תרמה לסכסוכים בין חברי הלהקה כאשר הגיעה להקלטות וחזרות הלהקה, ותמכה בבעלה - לנון - בכל הוויכוחים שבינו לבין חברי הלהקה, ואף הגבירה את הקרע בין שני היוצרים החשובים בלהקה - פול מקרטני ובעלה - ג'ון לנון. מזה שנים נמצאת אונו בסכסוך עם פול מקרטני על זכויות כתיבת השירים של הביטלס.

עבודת האמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונו מציגה עצמה כאמנית שעסקה ב"פופ ארט". היא אף ערכה תצוגות של אמנות מודרנית. פריצתה האמנותית הייתה בשילוב שבין מיצג (פרפורמנס), מוזיקה ניסיונית ואובייקטים אמנותיים. אונו נחשבת לאמנית המנסה לגשר על סכסוכים מדיניים באמצעות אמנותה - הצגת ציורים בישראל וברשות הפלסטינית. בעבודה מוקדמת שלה, לדוגמה, הזמינה האמנית את הקהל לחתוך את השמלה אותה לבשה. פעולה זו חשפה והציגה רובד של אלימות ביחס שבין גברים לנשים ובין האמן לקהל.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Unfinished Music No.1: Two Virgins *
  • Unfinished Music No.2: Life with the Lions *
  • Wedding Album *
  • Live Peace in Toronto 1969 *
  • Yoko Ono/Plastic Ono Band
  • Fly
  • Some Time in New York City *
  • Approximately Infinite Universe
  • Feeling the Space
  • A Story
  • Double Fantasy *
  • Season of Glass
  • (It's Alright (I See Rainbows
  • Milk and Honey *
  • Starpeace
  • New York Rock
  • Rising (עם הלהקה IMA)
  • Blueprint for a Sunrise
  • Between My Head and the Sky (עם Plastic Ono Band)

(המסומנים ב-* הם יחד עם ג'ון לנון)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏רותי דירקטור, יוקו אונו תקבל את פרס אריה הזהב, nrg ‏, 4 במרץ 2009‏