פי תקרה יורד וסותם
| תלמוד בבלי | מסכת עירובין, דף צ"ד, עמוד ב', מסכת סוכה, דף י"ח, עמוד ב' |
|---|---|
| משנה תורה | ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י"ז, הלכה ל"ה |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן שס"א, סעיף ב' |
  | |
פי תקרה יורד וסותם הוא כלל הלכתי בדיני מחיצה שמשמעו הוא שקצה תקרה הבולטת מהיקף המבנה אותו היא מקרה נחשבת כמחיצה, כלומר רואים את התקרה הבולטת כאילו היא יורדת עד הקרקע וסותמת את החלל שתחתיה, ובכך גורמת לשטח המקורה שתחתיה להיחשב כמוקף במחיצות. ככל דיני מחיצה, גם דין זה הוא הלכה למשה מסיני.
כוחו של הכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
דעתם של רוב הראשונים (ביניהם רבינו חננאל[1], רש"י[2] והריטב"א[3]) שדין 'פי תקרה' הוא חלק מדין גוד אחית מחיצתא.
יש בין האחרונים הסוברים שדעת התוספות היא שדין זה אינו תולדה של "גוד אחית מחיצתא"[4], אלא הוא נוצר על ידי צירוף סברת צורת הפתח, כלומר הקורות נותנות למקום שמתחתיה דין פתח, ובכך נחשב המקום כשטח מוקף מחיצות, כדוגמת דין צורת הפתח (אף על פי שאין למעשה צורת הפתח, הקורה נותנת לפתח צורה הדומה לפתח "דדמי לפתח")[5]. לפי דעות אחרות באחרונים, גם דעת התוספות היא שמדובר בתולדה של דין גוד אחית מחיצתא, אך בצירוף דין פתח[6].
גם דין קורה בפתח מבוי, הוא מדין זה של "פי תקרה יורד וסותם"[7].
מתי נאמר הכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד הבבלי מובאת מחלוקת בין רב לבין שמואל, בשאלה מתי נוהג כלל זה, כאשר אף ששניהם מסכימים שישנו אופן בו הכלל תקף, ישנם אופנים בהם לדעת רב אומרים פי תקרה יורד וסותם, בעוד שמואל חולק. הראשונים ביארו את מחלוקתם באופנים שונים:
מספר המחיצות במבנה המקורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטת רש"י[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי פירוש רש"י - לדעת רב, לכלל זה ישנו תוקף גם כאשר כל התקרה עומדת על עמודים, ואין כלל מחיצות. לעומת זאת, שמואל סובר כי כלל זה נאמר דווקא כאשר יש לפחות מחיצה שלמה אחת[8] ההבדל בין הדעות בא לידי ביטוי במקרה של תקרה על גבי עמודים, ללא מחיצות בצידיה, העשוי למנוחה ולצל. רוב הראשונים חלקו על ביאורו של רש"י למחלוקת זו, מכוח קושיות שונות העולות מדברי הגמרא במקומות שונים, וכן מכח נוסח אחר לסוגיית התלמוד, אותו העדיפו.
שיטת רבנו תם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדעת רבנו תם, רב סבור שהכלל שפי תקרה יורד וסותם תקף כאשר יש למבנה המקורה לפחות שתי מחיצות, ובתנאי שלא תהיינה מקבילות זו לזו, אלא עשויות כמין צורת האות 'ר'. לעומתו, שמואל סבור שאומרים פי תקרה יורד וסותם רק כאשר המבנה הוא בעל ארבע מחיצות, ולעניין סתימת פרצה ברוח הרביעית. ראשונים רבים הסכימו עם ביאור רבנו תם, ובכללם רבנו יצחק הזקן, הרשב"א, הרא"ש, המאירי, ורבנו יצחק אור זרוע.
שיטת הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבנו חננאל, הרי"ף, והרמב"ם פסק להלכה שכלל זה של 'פי תקרה' נאמר רק כאשר קיימות 3 מחיצות גמורות, לעניין שהרוח הרביעית נחשבת כסתומה, ולכן מותר לטלטל בה בחפשיות[9]. מבין ראשונים נוספים שפסקו כן נמנים ריא"ז, רבי שמעון המעילי, ורבנו חננאל בן שמואל. בספר מגיד משנה ביאר שהרמב"ם פסק כרב.
שיטת הראב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הראב"ד ביאר שלדעת רב במבנה בעל מחיצות אומרים פי תקרה יורד וסותם, אף כאשר ישנן שתי מחיצות גמורות המקבילות זו לזו, והמחיצות שביניהן פרוצות, בתנאי שיש שיש 'גיפופים' (בליטות כעין תחילת מחיצות מהצדדים) ברוח הפרוצה. וכן הסכים הריטב"א, שייחס דעה זו לרבותיו.
הגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר מדובר בתקרה, יש צורך שהיא תהיה בשטח של לפחות 4 על 4 טפחים, ובקורה, שתהיה ברוחב של לפחות 4 טפחים.
דוגמה לדין זה הוא בית מקורה שנפלו כתליו החיצונים והתקרה עומדת, רואים כאילו מחיצות יורדות מהגג והבית נחשב לרשות היחיד, אף שכתליו פרוצים ברוחב גדול, היות שרואים כאילו הפרצה היא פתח. אולם דין זה הוא בתנאי שנפרצו כתלים שאינם אחד כנגד השני, יש בתקרה שטח מינימלי של 4 על 4 טפחים[10]. וכן אם הבית נפרץ באחת מזויותיו ולא בכתליו - אין אומרים 'פי תקרה יורד וסותם', שאין פתח בקרן זווית.
דוגמה נוספת היא בית שהתמוטטה חצי מתקרתו, שרואים את התקרה כאילו היא יורדת עד למטה ומבדילה בין החלקים, כך שניתן לזרוע בשני החלקים שני מיני צמחים שיש להרחיק ביניהם משום שהם כלאים זה בזה[11].
וכן לגבי באר מים שנמצאת בין שתי חצרות שלא עירבו ביניהם עירוב חצירות, ניתן לשאוב ממנה מים על ידי הצבת קורה מעל הבאר, שרואים כאילו היא מחלקת את הבאר בין שתי החצרות וכל חצר שואבת מים מהצד שלה[12].
בתקרה משופעת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדעת ראשונים רבים, בכללם רי"ד, ריא"ז, רבי יצחק אור זרוע, וריבב"ן. אין אומרים פי תקרה יורד וסותם אלא כאשר התקרה שטוחה ומאוזנת, אך לא כאשר היא משופעת. דין זה מיוסד על פירוש רש"י לתלמוד. אך הראב"ד אינו מקבל את פירושו של רש"י, ומבואר מדבריו שסבור הוא שאף בתקרה משופעת - אומרים פי תקרה יורד וסותם. בדומה לכך, רבנו חננאל מפרש את דברי הגמרא בדרך שונה מרש"י, ולפירושו אין מקור מהגמרא לכך שאין הכלל נוהג בתקרה משופעת. בשולחן ערוך נפסק שאין אומרים פי תקרה יורד וסותם בתקרה משופעת[13]. אכן, בטורי זהב[14] ביאר שלפי הטור אף כשהתקרה משופעת נוהג הכלל, אך פוסקים רבים הסתייגו מדבריו.
בתקרה גבוהה מעשרים אמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחלקו ראשונים האם הכלל שפי תקרה יורד וסותם נוהג כאשר התקרה גבוהה מעשרים אמה - לדעת הרשב"א והרא"ש הכלל נוהג, וכן כתוב בסמ"ג, אך לדעת הריטב"א אין הכלל נוהג[15].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "פי תקרה", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- הערך "פי תקרה יורד וסותם", באתר ויקישיבה
- פי תקרה יורד וסותם באתר ישיבת ההסדר ברכת משה מעלה אדומים
- הרב משה שטיינהויז, פי תקרה יורד וסותם בספר "מורשת משה"
- מאמרים בנושא פי תקרה יורד וסותם, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מסכת סוכה, דף י"ח, עמוד ב'
- ^ רש"י, מסכת סוכה, דף ו', עמוד ב', ד"ה לגוד
- ^ מסכת עירובין, דף י"ז, עמוד ב' ד"ה הא כתיבנא לעיל
- ^ כן כתב הקהילות יעקב סימן א - ב שדעת התוספות אינו כרש"י ואינו מדין גוד אסיק
- ^ תוספות, מסכת ערובין, דף צ"ד, עמוד ב', ד"ה בשתי
- ^ אור שמח נ"ה י"ד.
- ^ רבינו חננאל, מסכת ערובין, דף י"א, עמוד ב', ועוד
- ^ לפי שיטת רש"י
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק י"ז, הלכה ל"ה
- ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן שס"א, סעיף ה'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות כלאים, פרק ז', הלכה י"ח
- ^ ערוך השולחן סימן שעו סעיף ג
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שס"א, סעיף ב'
- ^ ט"ז, אורח חיים, סימן שס"א, סעיף קטן ב'
- ^ חידושי הריטב"א על מסכת עירובין דף פז עמוד א.