יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין (כ' בשבט תקפ"ט, (1829) - כ"ב אדר ב' תרס"ח (1908), רב, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך. מכונה גם 'ערוך השולחן' על שם ספרו.
תוכן עניינים |
תולדות חייו [עריכה]
נולד בעיר בוברויסק בבלארוס לראשקא ור' אהרן יצחק הלוי, שהיה תלמיד חכם וסוחר. משפחתו, משפחת אפשטיין היא נצר למשפחת בנבנשתי הספרדית, ולרבי אהרון הלוי, שלו מיוחס חיבור ספר החינוך.
היה תלמידו המובהק של רבי אליהו גולדברג אב"ד בוברויסק. נישא לבתו של ר' יעקב ברלין (אביו של הנצי"ב מוולוז'ין), ושאף לעסוק במסחר ולא ברבנות, אולם לאחר שהשליש שהופקד בידו כסף הנדוניה שלו פשט את הרגל, וחוסר הצלחתו במסחר, קיבל עליו הרב אפשטיין להתמנות לרב.
בשנת תרכ"ה (1856), בגיל 27, מונה כאב בית דין בעיר החסידית נובוז'יבקוב ברוסיה. אף שבעצמו היה נצר למשפחת מתנגדים, התייחס הרב אפשטיין באהדה לחסידות. לאחר שהתמנה לרב בעיר, נסע הרב אפשטיין לתקופה לאדמו"ר מחב"ד הצמח צדק, ולמד ממנו את דרכי פסיקת ההלכה.
בשנת תרמ"ג (1883), בגיל 45, עבר לנובהרדוק שם שימש כרב העיר 34 שנה. הרב אפשטיין הוא אביו של הרב ברוך הלוי אפשטין, סבו של הרב מאיר בר-אילן וגיסו וחותנו של הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין (בתו של הרב אפשטיין הייתה אשתו השנייה של הנצי"ב).
הרב אפשטיין היה ידוע כ"גדול המסמיכים" בשל המספר הרב של רבנים שהסמיך, ובפרט אלו מהם שהפכו לגדולי תורה ידועים. בין הרבנים הידועים שהסמיך, הרב איסר זלמן מלצר, הראי"ה קוק, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב שלמה יוסף זוין והרב יוסף אליהו הנקין.
נפטר בנובהרדוק בכ"ב אדר ב' תרס"ח (1908)
| תקופת חייו של יחיאל מיכל הלוי אפשטיין על ציר הזמן |
|---|
|
|
דרך לימודו [עריכה]
הרב אפשטיין העדיף את הבקיאות על החריפות הפלפלנית (ראו 'סיני ועוקר הרים') ואת דרך הלימוד החותרת לפסיקת הלכה בסופה על פני לימוד מופשט לצורך "חקירות" מופשטות. ('אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא') ובדרך זו חיבר את חיבורו המקיף ערוך השולחן וערוך השולחן העתיד. ספר זה הוא היחידי בסוגו מאז הרמב"ם המקיף את כל חלקי ההלכה, כולל חלקים שאינם נוהגים בזמננו (כמו עבודת בית המקדש וכו'). הספר יצא לאור בחלקים בחייו ולאחר פטירתו.
הרב אפשטיין התפרסם גם בכח ההיתר שלו, (כוחא דהיתרא) היינו בנטייה לפסוק להלכה להקל ולא להחמיר.
ספריו [עריכה]
- ערוך השולחן - חיבור הלכתי מקיף לפי סדר השו"ע.
- ערוך השולחן העתיד - חיבור הלכתי מקיף בנושאים בהם לא דן השו"ע מכיוון שהנושאים לא היו פרקטיים בחיי הקהילה בזמן הכתיבה, כלומר הלכות הנוהגות רק בא"י או/ו כשיש מקדש (נושאים הנידונים בסדרים זרעים, קודשים וטהרות).
- מיכל המים - פירוש על הירושלמי.
- אור לישרים - על ספר הישר לרבינו תם.
- ליל שימורים - פירוש על הגדה של פסח, באתר hebrewbooks
לקריאה נוספת [עריכה]
- הרי"ל מימון, שרי המאה, חלק ו' פרק שישי.
- מקור ברוך ספרי זכרונות מבנו הרב ברוך אפשטיין, ד' חלקים וספר מבוא.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
מאמרים:
- יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "סמיכה בסבך האגדות", מאת איתם הנקין (מקור ראשון 10.09.08). מאמר על הסכמת הרב קוק על ידי בעל "ערוך השולחן".
- ביקורת ספרים (תשס"ז), מאת מערכת הירחון "עלוני ממרא" על "ערוך השולחן מהדורת פרידמן" (עוז והדר)
- מאמרי מחקר באנגלית על ספר ערוך השולחן ועל מחברו (כולל ביקורת על מהדורת "עוז והדר", מידע על הדפסת המהדורה המקורית של הספר, ועל החלקים החסרים בו)
ספרים:
- ספר ערוך השולחן:
- ביאור "ליל שימורים" על ההגדה של פסח: צילומים נמצאים כאן וכאן (השני כולל השער המקורי של הספר), וכן באתר "דעת"
. - פירוש "אור לישרים" על ספר הישר לרבינו תם: צילום.
- פירוש "מיכל המים" על התלמוד הירושלמי: צילום.
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז |
רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אברהם דנציגר (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שלחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") |
|
| חכמי יהדות ארצות האסלאם |
רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי מרדכי כרמי (בעל ה"מאמר מרדכי") • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי חיים פאלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") |
|
| חכמי ארץ ישראל |
רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אויערבך • רבי אליעזר יהודה ולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר |
|
| פרשני התלמוד הירושלמי | ||
|---|---|---|
| המאה ה-16 |
רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי • רבי שלמה סיריליו |
|
| המאה ה-17 |
רבי יהושע בן ישראל בנבנישתי • רבי משה בן שלמה אבן חביב |
|
| המאה ה-18 |
רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל • רבי יעקב בן אברהם כהנא • רבי משה מרגליות • הגאון מווילנה |
|
| המאה ה-19 |
רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי מאיר מארים • רבי יוסף שאול הלוי נתנזון • רבי יעקב דוד וילבסקי • רבי ישראל משקלוב |
|
| המאה ה-20 |
רבי יחיאל בר לב • רבי ישראל חיים דייכס • רבי חיים קנייבסקי • רבי יצחק אייזיק קראסילשציקאוו • רבי חיים אלעזר שפירא |
|
| פירושים אבודים | ||
| פירושים שלא פורסמו |
רבי משה זכות • רבי משה פיינשטיין |
|