יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יחיאל מיכל אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין (כ' בשבט תקפ"ט, (1829) - כ"ב אדר ב' ה'תרס"ח (1908), רב, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך. מכונה גם 'ערוך השולחן' על שם ספרו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר בוברויסק בבלארוס לראשקא ור' אהרן יצחק הלוי, שהיה תלמיד חכם וסוחר. משפחתו, משפחת אפשטיין היא נצר למשפחת בנבנשתי הספרדית, ואף לרבי אהרון הלוי שאליו מיוחס חיבור ספר החינוך.

היה תלמידו המובהק של רבי אליהו גולדברג אב"ד בוברויסק. נישא למיכלה, בתו של ר' יעקב ברלין (אביו של הנצי"ב מוולוז'ין)‏[1], ושאף לעסוק במסחר ולא ברבנות, אולם לאחר שהשליש שהופקד בידו כסף הנדוניה שלו פשט את הרגל, וחוסר הצלחתו במסחר, קיבל עליו הרב אפשטיין להתמנות לרב.

בשנת ה'תרכ"ה (1856 לערך), בגיל 27, מונה כאב בית דין בעיר החסידית נובוז'יבקוב ברוסיה. אף שבעצמו היה נצר למשפחת מתנגדים, התייחס הרב אפשטיין באהדה לחסידות. לאחר שהתמנה לרב בעיר, נסע הרב אפשטיין לתקופה לאדמו"ר מחב"ד הצמח צדק, ולמד ממנו את דרכי פסיקת ההלכה.

בשנת ה'תרמ"ג (1883 לערך), בגיל 45, עבר לנובהרדוק שם שימש כרב העיר 34 שנה. הרב אפשטיין הוא אביו של הרב ברוך הלוי אפשטין מחבר הפירוש "תורה תמימה" על החומש, סבו של הרב מאיר בר-אילן וגיסו וחותנו של הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין (הנצי"ב נשא את בתיה מרים, בת אחותו (מיכלה, אשת הרב אפשטיין) לאשה שנייה)‏[2][3] בן נוסף הוא דובער אפשטיין, מעסקני היישוב הישן בירושלים.

הרב אפשטיין היה ידוע כ"גדול המסמיכים" בשל המספר הרב של רבנים שהסמיך, ובפרט אלו מהם שהפכו לגדולי תורה ידועים. בין הרבנים הידועים שהסמיך, הרב איסר זלמן מלצר, הראי"ה קוק, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב שלמה יוסף זוין והרב יוסף אליהו הנקין.

נפטר בנובהרדוק בכ"ב באדר ב' ה'תרס"ח (1908)

תקופת חייו של יחיאל מיכל הלוי אפשטיין על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

דרך לימודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אפשטיין העדיף את הבקיאות על החריפות הפלפלנית (ראו 'סיני ועוקר הרים') ואת דרך הלימוד החותרת לפסיקת הלכה בסופה על פני לימוד מופשט לצורך "חקירות" מופשטות. ('אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא') ובדרך זו חיבר את חיבורו המקיף ערוך השולחן וערוך השולחן העתיד. ספר זה הוא היחידי בסוגו מאז הרמב"ם המקיף את כל חלקי ההלכה, כולל חלקים שאינם נוהגים בזמננו (כמו עבודת בית המקדש וכו'). הספר יצא לאור בחלקים בחייו ולאחר פטירתו.

הרב אפשטיין התפרסם גם בכח ההיתר שלו, (כוחא דהיתרא) היינו בנטייה לפסוק להלכה להקל ולא להחמיר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים:

ספרים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכלה אפשטיין לבית ברלין, בעץ המשפחה באתר אוניברסיטת בר-אילן
  2. ^ בתיה מרים אשת הנציב מכתב הספד על פועלה בישיבת וולוז'ין, בידי נכדתה הרב שאול ליברמן
  3. ^ בתיה מרים ותמונתה בעץ משפחת בר-אילן באתר האוניברסיטה