פנספרמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פנספרמיה

פַּנְסְפֶּרְמִיה היא תאוריה הגורסת כי מוצא החיים אינו מכדור הארץ, אלא מן החלל. אין התאוריה עוסקת במדע בדיוני, אלא באסטרונומיה ובהוכחות מדעיות לכך שמעבר חיים מכוכב לכת אחד למשנהו, או ממערכת כוכבים אחת למשנתה, הוא אפשרי וסביר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתב העתיק ביותר שעוסק בפנספרמיה הידוע כיום נכתב בידי הפילוסוף היווני אנכסגורס, שטען כבר במאה החמישית לפנה"ס שהיקום כולו מלא בחיים, כלומר שלא רק בכדור הארץ ניתן למצוא חיים. לא היו הסברים מדעיים בנמצא והתאוריה כולה התבססה על טיעונים פילוסופיים בלבד.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "פנספרמיה" הוא מיוונית. פן (pan) פירושו "כלל" או "תערובת" וספרם (Sperm) שפירושו זרע. כלומר - "תערובת הזרעים (של החיים)".

גיבוש התאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאוריה גובשה רק ב-1903 על ידי הכימאי השבדי ארהניוס, שטען כי תופעת לחץ הקרינה היא שמאפשרת ליצורים חד-תאיים מיקרוסקופיים לעבור מכוכב לכת אחד למשנהו (או בין מערכת כוכבים אחת למשנתה). טענתו של ארהניוס התבררה מאוחר יותר כבלתי אפשרית.

מדענים מכל רחבי העולם העלו תאוריות נוספות לפני ואחרי פרסום התאוריה של ארהניוס, בהם הפיזיקאי הגרמני הרמן פון הלמהולץ ב-1879. התאוריה המפורסמת ביותר מאז התאוריה של ארהניוס היא זו של זוג החוקרים הבריטים פרד הויל וצ'נדרה ויקרמסינג, שטענו שחיידקים ויצורים אחרים יכולים לחדור את האטמוספירה של כוכב לכת (באופן כללי, או של כדור הארץ בפרט) באמצעות כוכבי שביט, מטאורים וגופים קוסמיים אחרים המעופפים בחלל. הם הצליחו למצוא קשר בין נחיתות של מטאוריטים על כדור הארץ לבין מגיפות ידועות שהתפרצו לאורך ההיסטוריה.

ב-1969 נתגלו בקרבת הכפר מורצ'יסון שבאוסטרליה, חלקי מטאוריט (שמאוחר יותר נקרא מטאוריט מורצ'יסון על שם הכפר) שהכיל חומצות אמינו וחומרים אורגניים אחרים. חומרים אלה הם אבני הבניין הבסיסיים של הנוקלאוטידים המרכיבים את מולקולות ה-DNA וה-RNA.

תגלית זו נתנה חיזוק משמעותי לתאוריית הפנספרמיה, על אף שיש המטילים בספק במהימנות הנתונים, וטוענים שמקור המולקולות האורגניות יכול להיות בזיהום שהתרחש בזמן שהותו של המטאוריט בכדור הארץ.

הפרופסור האמריקני פרנסיס קריק, ממגלי מבנה ה-DNA, העלה בשנת 1973 רעיון מהפכני הרבה יותר (אך בכל זאת לא בלתי אפשרי), שלפיו תרבות חוצנית מתקדמת מאוד זרעה את החיים במתכוון על כוכבי לכת כדוגמת כדור הארץ. המניע שלהם לעשות זאת, לטענתו, עשוי להיות הפצת תרבותם ברחבי היקום (שכן החיים על כדור הארץ דומים להם) או מחקר.

התאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנאים הכרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי התאוריה, צריכים להתקיים שלושה תנאים חיוניים, שאין אנו יכולים להוכיח או להפריך קיומו של מי מהם (ולפיכך תאוריה זו אינה תאוריה מדעית):

  • על היצורים החיים להינתק מכוכב האם שלהם בצורה כלשהי.
  • על היצורים לעבור בחלל דרך כלשהי עד הגעה ליעד (כוכב לכת אחר).
  • על היצורים לצלוח את המעבר מהחלל לכוכב הלכת עצמו, דרך האטמוספירה שלו.

מהירות המילוט הנדרשת עבור גוף (ללא תלות במסה) כך שיצא ממערכת השמש עד שכוח הכבידה שמפעילה השמש לא ישפיע עליו כלל היא כ-40,000 קמ"ש. כדי שגוף שמימי, כגון מטאוריט או סלע קוסמי אחר, יינתק מהכוכב שעליו הוא נמצא, יש צורך בהתנגשות קוסמית רבת עוצמה שתאפשר לאותו גוף לנוע במהירות כה גדולה, עד שהוא יגיע למהירות הנדרשת כדי להיפלט מכוכב הלכת ולצאת מהמערכת שלו כך שכוח הכבידה שמפעיל עליו הכוכב מפאת מסתו יהיה אפס. המדע לא מכיר כיום אף כוח תוך-כוכבי טבעי שמסוגל להעיף גופים מוצקים בעוצמה כזו.

פגיעות של גופים שמימיים קטנים בכוכבים גדולים יותר היו והנן עניין שבשגרה. על כדור הארץ לבדו התגלו מטאורים רבים שמקורם בחלל, מתוכם עשרות שמקורם בכוכבי הלכת הסמוכים - מאדים, נוגה והירח. לפני מיליארדי שנים הפגיעות הללו של גופים קוסמיים אלה באלה היו נפוצות יותר. הן אלה שגרמו למרבית המכתשים המוכרים לנו כיום על הירח.

שהייה ממושכת של חיים בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג השהייה הסביר ביותר להישרדות ממושכת של יצורים חיים בתנאים השוררים בחלל הוא בצורת נבגים. יצורים מיקרוסקופיים מסוגלים לשרוד בצורה כזו לאורך זמן בתנאים קשים, ולהתפתח מאוחר יותר לצורת החיים המקורית לכשהתנאים משתפרים, או כאשר המטאוריט ששכנו עליו עד כה נוחת על קרקע מוצקה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]