פעולות טרור בירושלים

מהקמת המדינה, ועוד לפני כן, אירעו פעולות טרור רבות בירושלים, שגבו קורבנות רבים. ירושלים היא עיר מעורבת המאוכלסת על ידי ישראלים ופלסטינים המקודשת ליהדות, הנצרות והאסלאם - מה שמגביר את המתיחות הפוליטית והביטחונית שבה.

פיגועים בולטים לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1948[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת העצמאות נרצחו בירושלים יהודים במהלך מאורעות תר"פ, מאורעות ב' בנובמבר תרפ"ב ומאורעות תרפ"ט.

בשנת 1946 נהרגו אזרחים יהודים רבים בשתי פעולות של האצ"ל:

פיצוץ מלון המלך דוד – התרחש ב-22 ביולי 1946 בשעה שחברי מחתרת אצ"ל הניחו מטעני חבלה במלון ששימש את שלטונות המנדט. בפיצוץ נהרגו 121 אנשים ו-47 נפצעו.
פיצוץ תחנת הרכבת המנדטורית בירושלים התרחש ב-30 באוקטובר 1946 כשמחתרת אצ"ל פוצצה מטעני נפץ בתחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים. בפיגוע נהרגו 2 שוטרים בריטים.

החל ממלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

22 בפברואר 1948 – הפיגוע ברחוב בן-יהודה שבו נרצחו כ-60 איש ונפצעו כ-123.
13 באפריל 1948 – שיירת הדסה שעברה בשייח' ג'ראח הותקפה ו-78 מאנשיה נרצחו.
הפיגוע בשוק מחנה יהודה – התרחש ביום שישי, 22 בנובמבר 1968. כ-12 איש נרצחו ועשרות נפצעו.
הפיגוע בגלידריה בכיכר ציון – בוצע ב-13 בנובמבר 1975. שישה בני נוער נרצחו וכ-42 נפצעו.
הפיגוע בקו 12 – התרחש ב־2 ביוני 1978 בשכונת בית וגן עם כשישה נרצחים ו-19 פצועים.
הפיגוע באוטובוס בקו 18 שנסע בשדרות הרצל ב-6 בדצמבר 1983. בפיגוע זה נרצחו שישה אנשים ונפצעו 44.
רצח אמיל גרינצווייג – התרחש ב-10 בפברואר 1983 כשבמהלך הפגנה של השמאל זרק איש הימין יונה אברושמי רימון לעבר המפגינים שגרם למותו של גרינצוויג ולפציעת 9 נוספים.

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיגוע בקריית היובל ב-10 במרץ 1991 שבו נרצחו בדקירות ארבע נשים וילדה נפצעה.
ב-5 בנובמבר 1992 התרחש הפיגוע בשוק הקצבים כשטרוריסטים מארגון כהנא חי זרקו רימון בעיר העתיקה וגרמו למותו של אחד ולפציעת שבעה.
הפיגועים באוטובוסים בקו 18 בחורף 1996 – שני פיגועים שבוצעו בהפרש של חודש במרכז העיר. בפיגועים אלו נרצחו 45 בני אדם ונפצעו עשרות נוספים.
הפיגוע בשוק מחנה יהודה ב-30 ביולי 1997. בפיגוע נרצחו 16 בני אדם ונפצעו 178.
הפיגוע ברחוב בן-יהודה ב־4 בספטמבר 1997. בפיגוע נרצחו 5 ישראלים.

האינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באינתיפאדה השנייה ירושלים נפגעה בפיגועים רבים ובהם פיגועי התאבדות. זאת גם בשל הסתננות של מחבלים רבים משטחי יהודה ושומרון ואף ממזרח ירושלים. הפיגועים הבולטים בתקופה זו היו:

9 באוגוסט 2001 – הפיגוע במסעדת סבארו. בפיגוע התאבדות שבוצע על ידי חמאס במסעדת סבארו שבצומת האיקסים, נהרגו כ-15 איש ונפצעו כ-140.
4 בנובמבר 2001 – פיגוע הירי בקו 25 - פיגוע ירי בגבעה הצרפתית בירושלים, ובו נרצחו 2 נערים יהודים ונפצעו מעל 48 אנשים.
1 בדצמבר 2001 – הפיגוע ברחוב בן-יהודה. 11 נרצחים ו-180 פצועים.
2 במרץ 2002 – הפיגוע בשכונת בית ישראל ובו נרצחו עשרה אזרחים.
9 במרץ 2002 – הפיגוע בקפה מומנט שבשכונת רחביה. בפיגוע נרצחו כ-11 איש ונפצעו כ-65.
29 במרץ 2002 – הפיגוע בסופרמרקט בקריית היובל, שבו נרצחו שני אנשים ונפצעו 28.
18 ביוני 2002 – הפיגוע בקו 32א שבסמוך לצומת פת. בפיגוע התאבדות זה נרצחו 19 בני אדם ונפצעו 74.
21 בנובמבר 2002 – הפיגוע בקו 20 בקריית מנחם. 11 נרצחו ויותר מ-50 נפצעו. ארגון הטרור חמאס נטל אחריות לפיגוע.
11 ביוני 2003 – הפיגוע בקו 14א שנסע בסמוך לכיכר הדוידקה. בוצע על ידי חמאס ובו נרצחו כ-17 איש ונפצעו כמאה.
19 באוגוסט 2003 – הפיגוע בקו 2 שבוצע בכיכר זוועהיל, בפינת הרחובות שמואל הנביא ומשה זקס. בפיצוץ נרצחו 23 אנשים, ונפצעו למעלה מ-130.
29 בינואר 2004 – הפיגוע בקו 19 כשנסע בדרך עזה שברחביה. 11 בני אדם נרצחו בפיגוע ו-44 נפצעו, מהם 10 באורח קשה.

מסוף האינתיפאדה השנייה ועד ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – המהומות בקרב הפלסטינים וערביי ישראל (2014), המהומות בירושלים (2021), גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)

ב-6 במרץ 2008 אירע הפיגוע בישיבת מרכז הרב שבקריית משה. בפיגוע נרצחו 8 צעירים ונפצעו 9.
ב-23 במרץ 2011 בוצע פיגוע ליד בנייני האומה ובו נרצחו אישה ונערה ונפצעו 37 אנשים.

למרות זאת, שנת 2012 הייתה השנה הראשונה מזה 40 שנה, בה לא נהרגו ישראלים בפיגועים בגדה ובירושלים - אך בשנים שלאחר מכן חלה התחממות במצב הביטחוני. בסתיו 2015 פרץ גל טרור ממושך שכלל פיגועים רבים, שכללו במיוחד פיגועי דקירה ופיגועי דריסה (ורבים מהם בירושלים). פיגועים רבים אלו התאפיינו בספונטניות, ובמיעוט נפגעים בכל פיגוע.